ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים קד

כי מצד גודל שבחם הוא שמא כמשל השני אשר ימשול שמואל הקטן אך בזאת נדע יקר ותפארת מעלת הצדיק ושבחו בהיותו עורך להתפלל על שני דברים כאחת למשל רפואה ועוד איזה דבר ועל אחת מהן נענה טרם יקרא רק מחשבתו הטהורה בוקעת ועולה ועל אחת מהן בעודו מדבר והוא נענה זאת לאות ולמופת כי זה גם פעולת מחשבה מאוד נחשב' כאשר תגיד עליו עסק השני אשר פעל הדיבור מיד בידוע כי הוא שבח מעלת הצדיק הנכבד ומה שהוצרך לזה לערוך תפילתו בפנים שוכי' גבהו דרכיו הקדושים נעלמו מלהבין זאת ועתה הוא מבואר בפסוק הנ"ל והי' טרם יקראו ואני אענה אך מי יאמר כי היא מצד שבח הצדיק ע"ז בא להורות עוד הם מדברים ואני אשמע באותו מעמד ומצב מדבריו נאוה לפעול מיד היא לראי' מוכרחת כי מיד הצדיק בשבחו והדרתו הוא זאת לנו והבן

כי ה' ברא חדשה בארץ נקבה תסובב גבר דה' כל דבר בעולם קודם שבא בסוד השבירה וביטול המציאות אז עדיין לא נגמר שלימות הכלי כי עומדת בכל יום ויום להשבר ויבא לידי הפסד וכליון אבל כשבא לידי שבירה וביטול ואז יכנס הדבר בבחי' מ"ה ומזה המ"ה בא התחדשות הארה חדש' לכלי ההוא וזהו שמקיים אותה כמו התבואה כל זמן שהוא שלימה בארץ אז אי אפשר שתצמח רק כשירקב ובא לידי אפס ואין אז מצמיח הישועה והבן והנה אף שזה השבירה הוא גבורה ודין אעפ"כ מעוטף בתוכו רחמים גדולים שע"י השביר' והביטול בא התיקון והוא בחי' דכר שהוא רחמים וז"ש ה' ברא חדשה בארץ שנותן להכלי בחי' חדשה מבחי' מ"ה וז"ש נקב' תסובב גבר ר"ל שהכלי מסבבת הגבורות ר"ל שאעפ"כ שבאה לידי ביטול אבל מכ"מ הוא בחי' גבר ולשון זכר ורחמי' גדולי' ודו"ק

אדון עולם אשר מלך בטר' כל וקשה הא אין מלך בלא עם רק נ"ל כי מה טעם אין מלך בלא עם רק מחמת זה כי המלך הוא ג"כ אדם כמו כל העולם וג"כ אפשר יש בהעם יותר גבור ממנו רק שהוא מלך מחמת הסכמת המדינ' ומפני זה הדרך הטבע כשבא ח"ו ישראל בין העכו"ם אזי הם מסיתים אותו לכפור ח"ו רחמנא ליצלן כי הוא רק מחמת הסכמ' ומפני זה רוצים שיהי' יותר הסכמות אבל אנו אין צריכין לשום הסכמ' ומפני זה אין אנו מסיתים כשבא עכו"ם בינינו כי הקב"ה וב"ש אין צריך לשום הסכמה כי הי' הוה ויהי' ומפני זה הי' מלך אפי' קוד' בריאות העולם רק לא הי' אדם שיקרא מלך וזהו לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא הי' קראו מלך אבל מלך הי' ג"כ קודם ודו"ק

והאמין בה' ויחשבה לו צדקה נ"ל כי אברהם נולד במזל צדק ואיתא בזה"ק אין חדש תחת השמש דהיינו כל דבר שהוא תחת השמים דהיינו הילוך של חמה ושל יום ולילה שאין שום חידוש כדאתמול כן היום אבל כשיסתכל על שרשם ואז יש חידוש כמ"ש המחדש בטובו וכו' וזה שא נא עניך היינו שא עיניך למעלה מהשמש וראה מן המקום אשר אתה עומד שם צפונה ונגבה לכל ד' רוחות העולם רק שתשא עיניך למעלה מהשמש דהיינו מהטבע וזהו שאמר הקב"ה לאברהם צא מאצטגנינות שלך והוסיף לו ה' דהיינו הא לכם זרע ואז נעשה מצדק צדקה ונשנה המז"ל ולפיכך הוליד כי חיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא רק במזלא ואגב זה יתורץ שקשה למה על הבטחת הבנים האמין ועל ירושת א"י שאל אות כי אאע"ה הי' קטן בעיני' והי' דומ' לו כאילו אין לו שום זכות ולפיכך שאל אות על ירושת א"י כי ירושת א"י תלוי בזכות אבל בנים תלוי במזל כמ"ש חיי בני וכנ"ל ואף שהי' רואה במזלו שאין מוליד הוסף הקב"ה הא ונעשה מצדק צדקה כנ"ל ואמר והאמין בה' כי צדקה אין לה שיעור ואברהם הי' קטן בעיני' רק שהש"י נותן לו במתנת חנם וצדקה אין לה שיעור ולפיכך והאמין כי חשב שעוש' לו הקב"ה מחמת צדקה ודו"ק

וימהר מש' ויקוד ארצ' וישתחו והנ' ידוע כשהצדיק מעל' מים נוקבין לעילא דהיינו תור' ומע"ט אז מוריד מי' מלמעל' דהיינו השפעות טובות על הדרך הכתוב כי יקריב מכם קרבן לה' וכו' תקריבו את קרבנכ' ר"ל תקריבו לשון הפעיל כלומר תקריבו את קרבנכ' השפעת טובות שלכ' מלמעל' וזה רימז לנו הכתוב וימהר משה וימהר לשון מהר ומתן רצ"ל כשהצדיק נותן מהר ומתן למעל' אז ויקוד ארצ' מוריד השפעות מלמעל' למט' וישתחו לשון וישטחו כי תיו מתחלף בטית רצ"ל שע"י הצדיק מתפשט השפעות לכל מה שצרי' ודו"ק

הטעם למה משה קרוי איש כדאמרינן מי קרוי איש זה משה וקש' הלא משה הי' מבחר הבריאה שבאנשי' הי' לו לקרותו בשם אדם כי מדריגות אדם הוא מבחר שבארבע מדריגות איש גבר אנוש אדם ולמה נקרא בשם איש ונ"ל הטעם כי הצדיק צריך להיות בעיניו עניו ושפל במאד מאד אבל כשצריך להתפלל איזה דבר להשי"ת צריך להיות בעיניו בגדלות כי אם יהי' שפל בעיניו אזי לא יוכל לההפלל וזה שנאמר ויגבה לבו בדרכי ה' ומשה הי' לו אלו שני מדרגות והאיש משה עניו מאד והוא לא ידע מנעוריו שהוא עניו וכשהי' צריך להתפלל