ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים קג

רוצה לשמעו להרב בפעם ראשונה ושניה מכה אותו ואם רואה שאינו פועל כלום אזי יסיר אותו מביתו לילך למקום אחר והנמשל כי אנו ע"י שקבלנו התורה הקדושה ותרי"ג מצות נקראים בנים למקום כש"ה בנים אתם וכו' ולכן אעפ"י שאין אנו מקיימי' נקראי' בנים כי בהכרח זה אנו מחויבים כש"ה אם לא ביד חזקה וכו' כי מחמת שקונה אותנו כבן אזי אנו שורים בהשי"ת כביכול אבל האומות שאינם רוצים לקבל רק שבע מצות בלבד אזי נקראים עבדים ועכשיו שלא קיימו השבע מצות אשר צוה הש"י אזי התיר קשר של עבדות ודוק

כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעי' יכשלו בם יש לדקדק מה השני דרכים ונ"ל לפרש בעז"ה אחר שנדקדק בפסוק ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים כו' חלק חבריהם כדברי רז"ל זכה נטל חלקו וחלק חבירו כו' הדבר הזה צריך ביאור על מה שזכה יהושע וכלב ליטול חלק האחרי' האם מפא' שלא דברו סרה על הארץ ולא אמרו קשר לכל אשר אמרו המרגלי' עבור זאת מהראוי שיעמדו בחלק' השייך לעצמ' וצדקת' יגרו' להיו' מצרה נחלץ ולא ילכדו ברשת הרשעים האלה ומפני מה נטלו חלקם של חבריהם רק הענין הוא הקב"ה אינו מקפח שכר כל ברי' על כל פעולותיו ומחשבותיו הטובים והנה יהושע וכלב עשו בכאן דבר גדול בראותם רשעת המרגלים הרוצים לגנות ולבזות ארצינו הקדושה בדיבורם אשר הוציאו והיו יראים לנפשם להוכיחם על זאת פן יבולעו להיותם הרבים אחזו להם דרך זה אשר לא נסתה בה כף רגלם להתנהג עמהם בלבות מחולקות ויפתום אותם בפיהם לאמור נהי' לפה א' כמונו כמוכם אך לבבם הזך לא כן נכון עמהם כאשר מעיד הכתוב על כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וילמד סתום מן המפורש גם יהושע בן נון הנאמן רוח הי' לבו שלם ג"כ בדבר וכאשר גנבו את לבבי המרגלים על בלי הגיד להם תוכן לבותם הטהור הי' בהם כח להשקיטם שנאמר ויהס כלב ואחרי שהשתיקם גלו כוונתם הרצוי לאמור עלה נעלה כי היראים והשלימים האלו בעשותם הדבר הזה הגם כי אחזו מדת השקר שהיא דבר מגונה אצל הצדיקים מ"מ לא הפסידו אמנם השכירו והרוויחו ריווח גדול בשכר המיועד להם כי הוסיפו תת כח להקדושה והשקר עשו טפל להאמת והתקינו בזה תיקון גדול להלהיב לבבי בני ישראל בהשתוקקות גדול לארץ הקדושה זאת היא כשרון מעשה יהושע וכלב בעוצם צדקתם ועתה נבוא לבאר דעת המרגלים הרשעים האלו המה בפחזותם אחזו להם ההיפך כאשר באו להוציא דבתם ולספר שקרותם הי' יראים פן לא יעשו פרי כי לא יאמינו להם התחילו לספר האמת בתחלתו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פרי' למען יחזיקו בתרמית לבם את השקר אשר ידברו אחרי זה וזאת אשר העוו בעשותם האמת טפל לשקר ונתנו כח ואומץ להקליפה ואחרי אשר יהושע וכלב תקנו את המעוות אשר העוו המרגלים לכן בארצם משנה ירשו וזכה ליטול את חלקם וחלק חבריהם כי כן יאות להם תשלום גמולם הטוב התיקון גדול אשר תקנו ועתה בוא וראה יתרון החכמים מן הכסילים אשר גם המה עשו כמעשיהם להאחז בפלך השקר והרשיעו מרגלים בזה והצדיקו יהושע וכלב בזה ואחרי בארנו כל זה נבא לבאר הפסוק הנ"ל כי ישרים דרכי השם דייקא הם שני דרכים דרך אחד הוא האמ' נתעלה מאוד ברום המעלה הדרך הב' היא השקר הן אמת שמגונה הוא נתנה הרשות לאיש אשר עיני שכלו פתוחי' להתנהג בה לפעמים לעשותה טפל אל האמת והקדושה לעת הצורך כענין הזה של יהושע וכלב בכוונה הרצוי' להגדיל הקדושה ולהאדירה ולפרוס רשת לרגלי הקליפה לכובשה תחת הקדושה וזאת פעולת צדיקים נאמנה רוחם עם ה' אמנם הפושעים יכשלו בם הם גורמים ח"ו להגדיל הס"א ולהתר אגודת מוטה והאמת נעדרת והוא הנרצה בדברינו כי ישרים דרכי ה' כפי המבואר לעיל צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם השם יזכינו להיות מעובדי השם באמת ובתמים להרים עטרת ישראל ולהגדיל הקדושה ברום התפארת אל תהי' עוד נעדרת

והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע לכאורה היא כפל דברי' אמנם נבאר בזה מה צורך לכפול להיות ראי' מוכחת ותנא סיפא לגלויי רישא כי מהידוע מאמר רבז"ל במס' תענית בימי שמואל הקטן גזרו תענית על עצירת גשמים וירד להם הגשם אחר עבור היום ושמחו בזה אמר להם שמואל הקטן שמחה זו מה עושה משל למלך שעשה רצון עבדיו בהתחננו זמן רב אין זאת שבח הציבור פעם אחרת גזרו ג"כ תענית על הענין הנ"ל וירד להם בבוקר אמר להם שמואל הקטן גם בזה לא הוגדל השמחה משל למלך שהבהיל מבוקש עבדו טרם ישמע קולו בהתחננו אך היכן הוא ניכר שבח הציבור רק באופן זה באמרם משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא אז גלוי בעליל מעלת הדרת הציבור ועתה לפי מאמרם ז"ל אין מופת חותך על שבח הציבור כי אם יפעלו תיכף מדי יוציאו דבריהם הנעימים בבקשה ועתה בעת ראותו כי צדיקים עושים מפעלות נפלאות טרם קוראם ע"ד רצון יראיו יעשה אך א"י איפוא מופת החותך על זה