ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות ה

מיני שחוק ומכל טיול לבטלה וזה נקרא דרך צדיקים ויש עוד דרך אחרת דהיינו שלא להתפלל פעמים עם הצבור ופעמים לאחר זמן תפלה בכדי להתפלל בכונה יתירה ושאר ענינים בדומה לזה וזה נקרא מעשיהם של רשעים לשמה כנ"ל והשתא א"ש שאמר המדרש איני יודע באיזה מהן חפץ כי אפשר להיות שטוב לעשות מעט רשע לשמה כנ"ל כשהוא אומר וירא אלקים את האור כי טוב הוי אומר שהקב"ה חפץ רק במעשה הצדיקים כנ"ל

במדרש רבה פ"ג וירא אלקים את האור כי טוב שאל ר"ש בן יהוצדק לר' שמואל בר"נ א"ל מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן נבראת האורה א"ל מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו אמרה לי' בלחישה א"ל מקרא מלא הוא עוטה אור כשלמה ואת אומרת לי בלחישה אתמהא א"ל כשם ששמעתי בלחישה כך אמרתי' לך בלחישה אמר ר' ברכי' אלולי שדרשה ר' יצחק ברבים לא הי' אפשר לאמרה מקמי כן מה היו אומרים ר' ברכי' בשם ר' יצחק אמר ממקום בהמ"ק נבראת האורה הה"ד (יחזקאל מ"ג) והנה כבוד אלקי ישראל בא מדרך הקדים ואין כבוד אלא בהמ"ק המד"א כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו וגומר עכ"ל המדרש הנה כל מפרשי' לא מלאו ספק יפה כתרנה לפרש זאת בדרך הפשוט גם הקדמונים לא אחזו שער וקצב לגלות דברי המדרש אשר אינו יוצא מפשוטו ובעזהש"י לדעתי פירושו עפ"י פשוטו כאשר אבאר בהצעה א' קטנה והוא נמצא כמה פעמים במדרש הובא בדברי מאור עינינו רש"י ז"ל יהי רקיע גם יהי מארת ענינו אין לשון בריאה מחדש כי אם נופל על דבר אשר היה מכבר אך עתה נתחזק ונתהוה יותר וזה הי' שאלת ר"ש הנ"ל אחרי אשר הכתוב אומר יהי אור ואינו מזכיר לשון בריאה בהחלט הפשוט שכבר נבראת מקודם לכך שאלו מהיכן נבראת האורה דייקא ור"ש בר"נ השיב לו בלחישה נתעטף הקב"ה כנ"ל והתנצל כשם ששמעתי בלחישה כך אמרתי' בלחישה כי בכאן סוד נסתר ואינו נגלה כי אם ליחידי סגולה ע"ד אין דורשין במעשה בראשית כו' ור' ברכי' הגם אחרי שמעו תשובת ר"ש בר"נ הנ"ל לא נרצה בעיניו להיות זאת תשובה מספקת כי עדיין יכולין לשאל מה היה קודם עטיפה הנ"ל מ"מ מהיכן נבראת האור' ושיבח מאד את דברי ר' יצחק בהיותו דורש נאה ברבים להודיעם כי נבראת ממקום בית מקדשנו בראיות פסוקים חזקים כראי מוצקים ואז מתורץ קושית ר"ש הנ"ל מכל וכל באין פיקפוק כי נבראת האורה ממקום ביהמ"ק הקודמת לעולם והוא הנרצה בדברי המדרש הנ"ל אמר ר' ברכי' אלולי שדרשה ר' יצחק ברבים כאשר יבואר לקמן באומר דבר בשם אומרו לא הי' אפשר לאומרה היינו כתשובת ר"ש בר"נ הנ"ל כי מקמי כן מה הי' אומרין ועדיין הקושיא הנ' אינה מתורצת אך ההכרח לומר כר"י הדורש ברבים ר' ברכי' בשם ר' יצחק אמר ממקום בית המקדש נבראת התורה כנ"ל ומתורץ היטב הקושיא כל הצורך

המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל ואיתא במדרש רבה פרשה י"ט אמר רבי אבא ב"ר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל אכלתי ואוכל וקשה להבין שאדה"ר יאמר זה שאכל ויאכל עוד כמו להכעיס ח"ו לכן נראה לפרש ע"ד שאיתא בגמרא האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ויוה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר ויל"ד מה זה אין מספיקין בידו לעשות תשובה יאמר אין תשובה מועלת כדרך שאומר ביוה"כ לכן נראה לתרץ ע"ד כי י"ל כשאדם עובר איזה עבירה במזיד בלי שום טעם רק מחמת תאוה ופתוי היצר אזי אח"כ כשהוא מתחרט ועושה תשובה אזי מתבייש מאד ויתחרט בחרטה גמורה בל ישוב לכסלה עוד ועושה תשובה בהתלהבות גדול אזי התשובה מספקת לו ותתקבל לפני ה' אבל כשאדם ח"ו עובר עבירה וחושב עתה אעשה את העבירה ואח"כ מיד אעשה תשובה דהיינו אחטא ואשוב אע"פ שעושה תשובה אין עושה תשובה כראוי בחרטה גמורה כי באמרו לא חטאתי כי בשעת עשיית העבירה הי' חושב לעשות מיד תשובה לכן אין תשובתו מתקבלת וזה כוונת המאמר האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה ר"ל אין עושה תשובה המספקת לו ר"ל אין עושה תשובה כראוי כנ"ל ועפ"ז י"ל את המדרש ר"ל שהקב"ה אמר לאדה"ר המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת ר"ל שאכלת מן העץ על דעת שלא לאכול עוד מן העץ הזה רק עתה ואח"כ מיד לעשות תשובה אז הוי אחטא ואשוב ולא יועיל תשובה לכן השיב אדה"ר האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי ואוכל ר"ל אכלתי ואוכל עוד שלא הייתי חושב לעשות תשובה רק אכלתי מחמת תאוה ופתוי היצר ולא באחטא ואשוב

פרשת נח

אלה תולדות נח נח וגומר הנה יש לרמז בזה הפסוק הנה האדם צריך לעבוד את הבורא ב"ה וב"ש ולשבר כל תאות הגופניות הנולדים עמו מנעוריו ולהיות ברי' חדשה ולהוליד א"ע מחדש ולא כמו שהולידו אביו כי האדם כשנולד אז נולד בכל התאות והצדיק פורש א"ע מכל התאות הגופניות לש"ש ועובד את הבורא ב"ה וב"ש ביראה ובאהבה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו וזה כאילו הוליד א"ע וזה כונת הכתוב אלה תולדות נח נח ר"ל שהוליד א"ע מחדש ע"י מעשיו