ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות מ

להם המדרגה לראות השר שנוסע מסתמא היינו להודיע שהמצרים אין להם שום כח להרע לישראל רק שהשר נוסע לעזור להם ולא יהי' יוכל להזיק לישראל כלל שאפילו שום תחבולה אין צריכים לעשות נגדו ועוד שהש"י יתן כח שמשה יכניע את השר ועוד בפשוט כיון שהמצרים נסע אצלם השר לעזור להם והנה חלק ה' עמו אזי בוודאי יעזור הש"י לעמו ובזה הראה ה' רחמיו שנתן מדרגה לראות השר של מצרים שנוסע והנה הישראל כשראו השר היו מתיראים שלא יקטרג עליהם השר ונוכל לומר לכך צעקו אל ה' כי תפילה אפשר לקטרג עליו ר"ל כי יש מלאכים שמריחים בתפלות כדאיתא בספרים אמנם צעקה בלב הוא עוד יש לומר כיון שצעקה גדולה משאר תפלה כנ"ל לכך כתיב ויצעקו כי תפסו המדרגה שהוא יותר עליונה היינו צעקה ואמר להם משה אל תיראו היינו שאל ימשכו על עצמם יראה רעה ואמר להם התיצבו וכו' והנה משה רבינו הגם שהחזיק את לב ישראל כאשר הוא האמת עם כל זה לא מנע א"ע מלהתפלל רק שלא יהי' שום קטרוג על התפלה עשה בהצנע והי' עושה כמדבר עם ישראל ומבשר להם בשורות טובות ובתוכו הי' התפלה לה' שהתפלל והיינו התיצבו וראו את ישועת ה' והיה כמבשר ובתוכו תפלה לה' שהשם יושיע ואמר אשר יעשה לכם היינו עהר וועט טיהן ובתוכו כוונתו הי' עהר זאל טיהן וכן ה' ילחם וכו' עהר וועט שטרייטין וכוונתו הי' עהר זאל שטרייטען היינו תפלה וא"כ לא הי' באפשר להיות קטרוג כי הי' בהצנע והנה זה הענין היינו צעקה כי אינו אומר בשעת צעקה הגם שאמר בשורה טובה לישראל בכ"כ ענין תפלה לא הי' אומר רק בלב הי' כוונתו ולזאת אמר הש"י מה תצעק אלי וכו' והיינו דבדרך משל לבקש ממלך בשר ודם טובה על בנו של מלך אף אם המבקש אינו חשוב כל כך ג"כ פועל מכ"ש אם המבקש הוא רחימא דמלכא הגם שמדבר עבורו דבר טוב ג"כ פועל ואמר הש"י מה תצעק אלי והיינו דבר אל בני ישראל כי עבור בני ישראל לטובה יכול אתה לפעול בדבור פשוט ואין צריך צעקה רק בפשוט דבר אל בני ישראל וכו' ומשה שהי' עניו מאד הי' נראה בעיניו שצריך צעקה על ענין זה כי הי' מחזיק א"ע לפשוט ויסעו היינו שיסעו כדרכם וגם על הים ומתורץ קושית האוה"ח וגם רש"י ז"ל מה שאומר למדנו שהי' משה עומד ומאריך בתפילה

ואתה הרם את מטך וכו' נוכל לפרש כפי מה שאי' בס' נועם אלימלך של אמו"ר על פסוק מה זה בידך ויאמר מטה היינו שהש"י שאל מה ענין עסק שעוסק משה יותר ואמר מטה היינו הכנעה ע"ש והנה הים אמר בדעתו שהו' נברא קודם משה רבינו ואמר הש"י הרם את מטך היינו לזה צריך רת ברות נגד הים ולא הכנעה נגד הים וכמאמר חז"ל נחזור לעניננו ונוכל לפרש הפסוק ויהי בשלח פרעה וכו' כי מצינו בפ' בא שאמר הש"י בא אל פרעה כי אני וכו' למען שתי אותותי אלה וכו' ולמען תספר באזני בנך וכו' וידעתם כי אני ה' וטוב לפרש כי הש"י ב"ה עשה באמת וביושר ושלא יהי' קשה וכי בשביל לספר באזני וכו' הכה את פרעה והאמת הוא כך כי פרעה היה רשע גמור ומה שלא רצה לשלח את ישראל לכך היה מחויב ללקות ואח"כ מה שהשם הכביד את לב פרעה מסתמא מדברים מפרשי התורה מזה ובעז"ה אפרש ג"כ כיד ה' הטובה עלי כי כשיבא משיח צדקינו ב"ב יתוקן אויר העולם כדאי' בספרי' ויהי' התפשטות הקדושה עד אין שיעור והנה אם לא בשביל רשעת פרעה ועמו יכולים היו ישראל במצרים לפעול כל כך התגברות קדושה עד אין שיעור והי' תיכף גאולה שלימה רק בשביל רשעת מצרים פרעה ועמו לא הניחו שיתגברו קדושת ישראל כל כך וא"כ היה על ידי זה שעבוד מלכיות אח"כ עד כי יבוא משיח צדקינו ב"ב ויתרבה הדעת כמו שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה' כו' ויתרבה האמונה בבורא ב"ה ועד שיבוא משיח צדקינו ב"ב צריך לספר יציאת מצרים שיתרבה הידיעה כמ"ש ולמען תספר באזני בנך וכו' אשר התעללתי ואת אותותי וכו' וידעתם כי אני ה' וא"כ שפיר נלקה פרעה בכל האותות הידועי' כדי שנספר באזני בנינו וכו' כמו שכתוב כי פרעה גרם ברשעתו שלא היה כל כך התפשטות הקדושה בעת הזאת שיתרבה ממילא הידיעה ואמונה שלימה בבורא ב"ה על כל העולם ונמצא לפ"ז יתורף ג"כ דיקדוק מה שכתבנו בפ' בא שאמר הש"י שלח ולא שלח כי כך הוא כי אם היה השי"ת אמר בדרך ציווי שלח והנה היה פרעה מוכרח לשלוח תיכף כי בדבר ה' שמים נעשו וכו' מכ"ש שפרעה היה מוכרח לשלח תיכף רק בשביל רשעת פרעה כנ"ל היה צריך לאותות ומופתים והיה הקב"ה מפרסם רשעת פרעה בכמה אותות ומופתים ואח"כ במה שהכביד לבו היה ג"כ כדי שיהיה במה לספר כדי שידעו ידיעת הבורא כמ"ש וידעתם וכו' לכך אמר הש"י ב"ה שלח היינו שיתגלגל הדבר שישלח ובודאי הבורא ב"ה עושה באמת וביושר הכל יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים והנה איתא בזוה"ק שאמר ר' אלעזר ב"ר שמעון הטעם על מה הגלה הקב"ה את ישראל ולענין מה למצרים כמו שכתבנו בפ' בא כדי שלא יתקלקלו ישראל מקדושתם כי המצרים לגודל רשעתם היו שונאים לישראל הן אנשי מצרים והן נשי מצרים ולא היו ישראל מקורבים להם ולא