ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות לט

טעם ודעת הוא מכונה בשם אדם להיות זאת מעו' לאדם ע"ד אדם אתם כו' אתם קרוי' אדם ועתה נבוא לפרש הפסוק אשר התחלנו קדש לי כל בכור היינו ע"ד הנ"ל לקדש ולטהר כל המחשבות לי לשמי בכוונה הרצוי' כנ"ל תפעול בזה פטר כל רחם בבני ישראל תפתח ותתעורר כל מיני רחמנות הנצרכים לבני ישראל לתת לכל איש די פרנסתו ולכל גוי' וגוי' די מחסורה באדם ובבהמה לי הוא בעסקך בעסקי' שונות הן בחי' אדם והן בחי' בהמה כנ"ל הכל לי לשמי הוא ובהיותך כלי מוכשר בזה תוכל לפעול כל הצורך הנאות וישועות בקרב הארץ לכללות אחב"י ובהמשך זה פירשנו הפסוק והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ אחרי כי גבהו דרכי בני ישראל בטוב מעללם וקדושת מחשבותיהם בדרך הנ"ל חבה יתירה נודעת להם מאתו יתברך וייעד להם שכרם חלף עבודתם הקדושה בהיות כל מעבדיהם ומחשבותיה' לשמו יתברך גם בעסקיהם במיני ארצות ודברים הגשמיי' לכן יהיו כאוצר חביב וכלי חמדה להבורא ית"ב ובהם בחר מכל העמים אשר על פני האדמה ונועם אמרותיו והייתם לי סגולה מכל העמים בעבור זה כל תשוקתי וחפצי בכם מכל העמים כי לי כל הארץ כל ארציות וגשמיות אשר אתם עוסקים הכל לי לשמי לכן בחרתי בכם לסגולה

ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה והנה ארבע תיבות האלו הזאת למועדה מימי' ימימה ר"ת מילה והענין הוא כך כי גאולת מצרים לא היתה גאולה שלימה כי הגאולת מצרים הזאת לא הי' מחמת אתערותא דלתתא כמ"ש ואת ערום וערי' בלא מצות ונאמר או הנסה אלהי' לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי אלא הגאולה היתה מכח אתערותא דלעילא כאשר ה' נשבע לאבותינו ואתערותא דלעילא בלא אתערותא דלתתא דהיינו תשובה ומע"ט הוא בבחי' נוקבא ואין הדבר יוכל להיותו בשלימות וגם אין בחי' זו גאולה שלימה להעביר ממשלת זדון מן הארץ כבחי' דכורא כידוע אשה מזרעת תחלה וזהו אתערותא דלתתא ע"י התורה יולדת בבחי' זכר איש מזריע תחלה אתערותא דלעילא יולדת בחי' נקבה וזאת אמר פרעה למשה כשאמר לו משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו וכו' אמר לו פרעה למה אתם יוצאים כולכם ממצרים שאתם סוברים שיהי' גאולה שלימה אני אומר לכם שעכשיו לא יהי' גאולה שלימה להעביר ממשלת זדון מן הארץ ראו כי רעה נגד פניכם ר"ל שעוד יש רעה נגד הטוב כידוע את זה לעומת זה עשה אלהים ובשביל כן שבמצרים לא היתה גאולה שלימה שלא הי' אתערותא דלתתא נקרא חג הפסח בשם שבת כמ"ש ממחרת השבת כמו שבת הוא בלא אתערותא דלתתא ולא תלוי' בנו אבל כל המועדים תלוים בנו כמו שאנו קובעי' זמן שלהם והנה ידוע ישראל מפרנסין אביהם שבשמים ע"י תורה ומע"ט וזהו שרימז לנו התוה"ק בפסוק ושמרת את החוקה וחק לשון פרנסה כידוע ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה היינו שתשמור הפרנס' שתראה שיהי' ישראל מפרנסי' לאביהן שבשמי' ע"י תורה ומע"ט שיהי' אתערותא דלתתא וזה שנאמר הזאת למועד' מימים ימימה ר"ת מילה היינו כשיה' אתערותא דלתתא ע"י תורה ומע"ט אז יהי' בחי' זכר ויהי' גאולה שלימה להעביר ממשלת ודון מן הארץ

פרשת בשלח

ויהי בשלח פרעה וכו' ולא נחם וכו' כי קרוב הוא כי אמר כו' הנה אי תיבת כי היא נתינת טעם בלשון דהא כי קרוב ונח לשוב למצרים הי' לכתוב כי קרוב הוא ואמר אלקים וכו' מה כי אמר אלקים ועוד קשה מה ענין הסמיכות לזה בשלח פרעה וכן ולא נחם כו' הלא בפרשת בא כתיב שיצאו ישראל ממצרים ובאו לסכות והנה בעזרת הבורא ב"ה נוכל לפרש כך דהנה יש לדקדק עוד לקמן ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ופירש"י ז"ל למדנו שהי' משה מאריך בתפלה ומה נועם למצוא הרמז בתורה שהי' משה מאריך בתפילה אפשר בפשוט ג"כ נוכל לפרש כי מצינו שאמר משה ה' ילחם כו' ואתם תחרישון המשמעות אתם תחרישון ואני אתפלל עוד נוכל לפרש בע"ה דהנה האוה"ח הקשה ג"כ על פסוק זה מה תצעק אלי כי אל מי יצעק אם לא לה' יתברך עיי"ש והנראה בעז"ה דהנה בזוהר שמות על פסוק ויזעקו בני ישראל וכו' אמר ר' יצחק זעקה וצעקה ענין אחד והיינו שצועק בלב ואינו אומר כלום ואמר ר' יהודה הילכך צעקה גדולה מהכל והנה בעת שראו ישראל והנה מצרים נוסע וכו' היו מתיראים מאד ומה גם לדברי רז"ל מצרים נוסע בלשון יחיד קאי על שר של מצרים והנה נוכל לומר שהי' מתיראים לבל יפול במחשבתם שום ענין מחשבת פסול והנה באמת שמשה אמר להם אל תיראו וכו' והנה אם ה' אמר לו כך הי' לו לומר כה אמר ה' אך י"ל כי הי' מובטח כי הש"י אמר לו בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה א"כ הי' מובטח בוודאי שהשם יצילם ויקיים הבטחתו ונעבוד אותו על הר סיני הגם שהי' שר של מצרים נוסע אחריהם לעזור למצרים הי' למשה רבינו יותר התאמצות כי ודאי כיון שה' נתן