ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות כב

כו' אף שמי' ירעפו טל ודי שפע ממקור הטוב

ואתה אמרת היטב כו' היינו לפי שיש דברים שנדמ' לאדם שהן רעות ובאמת הן טובות כמו כל מה דעביד רחמנא לטב עביד וכמעשה דנחום אג"ז אבל יעקב ביקש מכבודו יתברך שהבטיח אותו טובת שהן בתכלית הטוב מתחילה ועד סוף וזה היטב אטיב ודוק

ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו כו' הרבו בזה המפרשים לפרש תיבת בידו ובכללם מאור עינינו רש"י ז"ל ונ"ל לפרש ע"ד זה הנה ידוע מה שכתוב בשם רבינו חננאל כי מספר הבהמות הנשלחים למנחה עולה מספרם חמשה מאות וחמשי' וכנגד זה הקדים עשו במלכותו קודם ליעקב אבינו חמשה מאות וחמשים שנה במשך זמן הזה המליכו מלאכים במלכות אדום לפני מלך מלך בישראל ולדעתי נרמז זה בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו כי תיבות בעקב עשו עולים ג"כ במספר תק"ן והנה בעודם בבטן אמה היו מריבים בנחלתם כאשר הובא במדרש רז"ל וצופה הי' יעקב אבינו התנהגות הדורות אחריו וביקש לעכב על ידו לבל יקדימנו עשו וישלח את ידו לאחוז בעקבו הוא בעקב עשו המורה על הקדמת מלכותו תק"ן שנה זממו אל תפק ואל ירום במלכותו אך עתה עת צרה ליעקב בצאתו לקראתו הבין יעקב ברוח בינתו כי לא טוב לפניו לעכב עוד על ידו הרשה לו להקדים מלכותו כאמרו יעבר אדוני לפני עבדו כו' ומה שהרשה לו קדוש יעקב אבינו רמז לו במנחה אשר שלח לו הבהמות העולים כ"א לשנה מספר תק"ן הנ"ל והוא ביאור דברים ויקח מן הבא בידו מנחה כו' היינו מה שאחזה ידו בעקב עשו העולה מספר הנ"ל לכן עתה לקח מן הבא בידו מנחה לרמוז לו במספר הצאן על כל הנ"ל להקדימו דוגמת הקליפה הקודמת לפרי עד אשר אבוא אל אדני שעירה ואז יעלו מושיעים לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה

או יאמר ויקח מן הבא בידו כו' עפ"י שמביא אוה"ח ששלח לו תק"כ בהמות גימטריא שעיר היינו שעיר לעזאזל. והנה לכאורה איך ידע איזה מהבהמות ישלח לו וצריך לומר דעשה עפ"י הגורל כמו שעשה הכהן גדול וזהו ויקח מן הבא בידו עולה גימ' שלו הגורל ורצה לומר ששלח לו על פי הגורל מנחה לעשו אחיו

או יאמר ויקח מן הבא בידו על פי מה שפירשתי הפסוק לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים דהנה במדרש מפרש כי כל ביתה לבוש שנים היינו שהמצות שבתורה הן כפולות אפר פרה אפר סוטה ודרש שנים לשון שנים והנה ג' אלפין הן מורים על דין היינו אהי' אלקים אדני רק השם הוי' ב"ה הוא ממתיק אותם ברחמים והנה ג"פ אלף גי' שלג וזה לא תירא לביתה משלג היינו מהדינים הנ"ל כי כל ביתה לבוש שנים היינו הוי' אהי' הוי' אלקים הוי' אדני וזה פי' וידו אוחזת בעקב עשו דהנה עשו היה מסיטרא דדינא הוא אדמוני כמבואר בזה"ק וזה וידו אוחזת היינו השם הוי' גי' וידו אוחזת בעקב עשו דהנה שמות אהי' אלקים אדני גימ' עקב והשם הוי' הוא אוחז אותם וממתיקם וזהו ויקח מן הבא בידו דהנה ידוע דהשם אהיה אף דהוא מורה על דין מ"מ מקורא דיליה הוא רחמים רק דינים מתערין מיניה והשם אדני ידוע דלית ליה מגרמי' כלום והשם אלהים י"ה הוא רחמים רק אל"מ הוא דין ממש וזהו ויקח מן הבא בידו ר"ל ממה דכתיב וידו אוחזת כו' כנ"ל מנחה לעשו אחיו ר"ת אל"מ הוא מקור הדינים מסטרא דשמאלא זאת נתן לעשו את חלקו והנה כשתקח מן חשבון עקב מספר אל"מ ישאר מאה ואחד גי' מיכאל מסטרא דימינא מיכאל מימין ודו"ק

ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו כו' ויעבר את מעבר יבק כו' ויותר יעקב לבדו כו' פירש"י ז"ל ששכח פכים קטנים והוא תמוה דמנ"ל זה לחז"ל ונראה ע"ד רמז דהנה באמת יעקב היה מתירא מעשו שני דברים א' שלא יזיק אותו בגופו או בניו ובני ביתו ושנית כיון דעשו שהוא עצם הרע וירא שלא יתדבק ח"ו בזרעו ולא ילמדו ממנו ח"ו ע"כ שם יעקב עצות בנפשו ויקם כו' ויקח את שתי נשיו ר"ל כיון דבאמת יעקב הוא שורש לכל העולמות והוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כי מדתו מדת אמת והוא חותמו של הקב"ה ובחותם זה נטבע שמים וארץ וכל צבאם בראשי"ת בר"א אלקי"ם ס"ת אמת א"כ כיון שהוא כללות העולמות והוא מרכבה לשכינה ואז חשב יעקב שבודאי בעולם התחתון עולם עשי' אשר שם יש שליטה לעשו ויש לירא ממנו אבל בעולמות הרוחנים העליונים והגבוהים אשר שם אין אחיזה ושליטה להחיצונים והשררים כלום ע"כ העתיק יעקב מחשבתו למקום גבוה ועשה א"ע מרכבה לשכינה ולכל העולמות וצייר במחשבתו ושיעבד כל אשר לו נשיו ובניו ושפחותיו לקדושה עליונה והמשיך על כל א' רוחניות מעולם העליון ועשה א"ע מרכבה למדת אמת ודבק א"ע למקום צורתו אשר חקוקה בכסא כבודו יתברך ואת נשיו ה"ה רחל ולאה שהמה מרמזים לשני עולמות עליונים וכן בני' שנים עשר שבטי י"ה המכוונים נגד י"ב גבולי אלכסון והמשיך על כ"א רוחניות הקדושה מכל עולם ועולם אשר הם