ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות כג

מכוונים להם והעביר את כל אשר לו מעולם התחתון למקום גבוה וקדושה עליונה ושם הי' בטוח שלא יוכל עשו ליגע לא בו ולא בכל אשר לו וז"ש ויקחם ויעבירם את מעבר יבק כידוע לי"ח שיבק הוא שם הקדוש העולה מספר ג' שמות אהי' הוי' אדני אהי' מרומז לעולם המחשבה הנעלם מכל הוי' מרמז לעולם האמת מדתו של יעקב והוא עומד בתוך בין עולם המחשבה לשם אדני שהוא עולם התחתון עולם המעש' וקשר שם יעקב א"ע בראשית המחשבה דרך השתלשלות העולמות עד סוף המדות וז"ש ויקחם ויעבר' את הנחל אל הנחל עליון ויעבר את כל אשר לו ושיעבד כל הכוחות התחתונים העביר אותם ממקום תחתון אל רוחניות הקדושה העליונה

והנה ידוע דכמו שכנס"י נחלקה לשני בחי' יעקב וישראל כמו כן בצדיק גופא יש שתי בחי' הנ"ל כשהוא דבוק במחשבתו לקדושה עליונה ומוחין שלו דבוקים לעולמות עליונים אז מכונה בשם ישראל ר"ל לי ראש וכשהצדיק נופל ממחשבתו והוא בעולמות התחתונים אז מכונה בשם יעקב והנה ע"י שהי' יעקב מדבק מחשבתו למקום גבוה ועולמו' הרמים והגדולים ואז עולמות קטנים התחתונים נשארו בלי המשכת שפע כי סילק יעקב מוחין ומחשבתו מהם מחמת יראת שליטת החיצונים ואז הוצרך הקב"ה לסבב שיפול יעקב ממחשבתו וממקום הגבוה ואז בא לעולמות התחתונים והשפיע בהם שפע בחינת יעקב וז"ש ויותר יעקב לבדו ר"ל שמתחילה הי' מכונה בשם ישראל שהי' דבוק במוחין עליוני' הגדולים ועכשיו נשאר יעקב בבחי' יעקב לבדו לזה דרשו חז"ל סיבת הנפילה זו היתה מחמת ששכח יעקב פכים קטנים ר"ל עולמות התחתוני' המכונים בשם כלים קטנים שהי' יעקב מסלק השגחתו ודביקות שלו מהם לזה הוצרך ליפול למדרגה תחתונ' המכונ' בשם יעקב אך כיון שנדבק מחשבתו לעולם העשי' אז מיד התעורר עליו כחות עשו וז"ש ויאבק איש עמו הוא שרו של עשו אבל וירא כי לא יכול לו ר"ל שלא הי' יכול לעשות ליעקב שום דבר רע מחמת עצם קדושתו אך זאת פעל בהאבקו עמו ותקע כף ירך יעקב כו' דהנה באמת יעקב שהיה בו שורש וכללות כל העולמות והקדושה והוא היה שורש לכל הויות והנמצאים ובו היה נעלם כח של כל הנמצאות וא"כ גם כח של מציאות מן שורש הרע היה כמוס בו כיון שהי' קומה שלימה ברמ"ח אברים מכל עניני מציאות שבעולם אף שהוא היה עצם הטוב אך מכ"מ צריך למצוא בו כח אשר משם יתפשט הכל ואפילו הרע כגון שרו של עשו אך שהי' נכלל בקדושה כל זמן שהי' דבוק בקדושת יעקב והנה זה היה מכונה בשם גיד הנשה כי שם מקומו אבל הי' נכלל ביעקב מחמת דביקות בעצמות יעקב עצמות הקדושה ואז הי' כשר וטהור בכל הרמ"ח אברים ולכך לא נאסר גיד הנשה עד יעקב אבל כיון שהגיע יעקב למדרגה התחתונה ושם יש שליטה להחיצונים ואז תיכף התעורר שרו של עשו נגדו והתחיל לאבק עמו וירא כי לא יכול לעשות לו מאומה ליעקב אך זאת פעל שהפסיק א"ע מדביקות יעקב מחיבור הקדושה ויצא מן הכלל אל הפרט וכיון שנפסק ממקום חיבורו בקדושה ואז נשלט בו הרע ותיכף אסרה התורה לאכול אותו וז"ש ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו ר"ל שנעתק ונפסק ממקום יעקב ממקור הקדושה בהאבקו עמו אבל יעקב נשאר בקדושה והבן

יהי לך אשר לך פירש"י כאן הודה לו על הברכות והוא תמוה מנין לרש"י זה וי"ל כך דהנה התרגום מתרגם על יהי לך אשר לך אצלח בדילך והוא תמוה הלא יתכן התרגום לתרגם יהא דילך מה דילך וי"ל כך כי לכאורה אין להבין מה זה דחק עצמו יעקב שטמא זה יודה לו על הברכות אך צ"ל שיעקב לזה כיון שהצלחה היא נובע מס"א כדכתיב דרך רשעים צלחה והי' יעקב רוצה שיתן לו ג"כ הצלחה כי לברכה צריכין ג"כ הצלחה וזה שתרגם אצלך בדילך שנתן לו ג"כ הצלחה וזה שפירש"י כאן הודה לו על הברכות

פרשת וישב

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. נ"ל לפרש עד"ז בהקדים דברי רז"ל לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימות שבלב בהיות כל הדינים והגבורות מכונים בשם רעמים והרעשת העולם באיזו גזירות ודינים ח"ו כל אלו לא נבראו בעולם כי אם לפשט עקמימות שבלב כי אז מכינים את לבם להשים פחד ה' לנגד עיניהם לירא מפניו כל הימים והיראה החיצונית ממילא נופלת ונמתקו הגבורות מני' ובי' ועד"ז נוכל לפרש הפסוק והאלקים עשה היינו בחי' אלקים דינא קשיא פעל ועשה שיראו מלפניו דייקא ויראה חיצונית נופלת ונמתקו הגבורות כנ"ל וגם בזה נוכל לפרש הפסוק ורעם גבורותיו מי יתבונן כי כל זאת דרכי הצדיקים אשר מתהלכים בעוצם צדקתם וכשרון פעולתם בראותם כי איזו דינים מתערים בעולם ח"ו הם עושים המתקה מני' ובי' ביראתם הרוממה והנשאה כראוי להיות הפחד מהדר גאון יתברך ובזה יש להם כח לבטל הדינים קשים ומהפכים ממדת הדין למדת הרחמים והנה ידוע כי הצדיק