ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות כ

כי לא ראה ממנה שום דבר רע לזה עשה הוא יתברך שפתח את רחמה והולידה ממנו תחילה בנים קודם רחל ובזה הבין שהיא ג"כ בת זוגו ותקרא שמו ראובן ר"ל ראו בן ע"י הבן מוכח שאני בת זוגו ועי"ז יאהבני אישי שיבין שהוא בעלי ויאהב אותי כרחל וק'

ומזה הסדרה יש לאדם ליקח מוסר לעצמו ולפנות מחשבתו מן הבלי הזמן המדומה ולדבק א"ע באהבת הבורא לעבדו בתורה ותפלה בשכל אמת ועבודה זכה ועיקר שכל המעשים שאדם עושה הן דיבור או הילוך שמיעה וראי' שכיבה וקימה בכל דבר יהי' מעוטף בתוכו שכל ואמת לעבודת הבורא וצא ולמד מאבותינו הקדושים ולילך בעקבותיהם פקח עניך וראה איך ממעשה אבותינו הגשמיים נעשה תורה ושכל קדוש ואיך התורה הקדושה מספר לנו איך יעקב הלך מבאר שבע והאיך ישן והדברים שדיבר עם בת זוגו והאיך שנשק לרחל ואיך שהיה רועה צאן לבן ומה שעשה במקלות מזה חזינן דהאיך בכל מעשיהם מגדול ועד קטן היה בהשכל ובחכמת אלקות והאיך רמזו לדברים עליונים ונוראים כשאדם מסתכל על זה ראוי לו להתלבש בושה וענוה גדולה האיך הוא נבער מכל דעת ואף אם אדם לומד או מתפלל הוא בלא שכל ותמימות ותשוקה רק כאיש חולם והלואי שחלם לנו בהקיץ כמו חלומות יעקב אבינו ע"ה ולהיות מתדמה בשכלנו תמיד איך שהאדם הוא סולם מוצב ארצה בתוך ארציות וגשמיות אבל וראשו בשמים שכלו ושורש נשמתו הוא דבוק למעלה בשמים והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו רצה לומר כשאדם מגביה לבו לעבודת ה' אזי מעלה כל המלאכים לרום השמים העליונים ונותן בהם חיות ובאם לאו ח"ו ויורדים בו יש להם ירידה על ידו כמו שאמרו חכמינו ז"ל מתישין כחו של מעלה ח"ו וזה צריך להיות במחשבת האדם תמיד איך שכל הכחות עליונים תלוים במעשה האדם להעלות או להוריד ח"ו והנה ה' נצב עליו שצריך האדם לחשוב איך הוא יתברך עומד עליו ורואה במעשיו ומזה יבוא ליראה גדולה והלואי שהיינו כחולמים של יעקב ועיקר שצריך האדם לקדש אבריו ולהיות כל האיבריו ראשו ופניו ידיו ורגליו מרכבה לשכינה וזה אינו תלוי באמירה רק צריך להיות כן ממש בפועל באמת כל אבר בלי שום פגם רק קדוש בקדושה עליונה ולשעבד דעתו וידיעתו ומחשבתו לדעת העליון ולהתייחד נפשו רוחו ונשמתו בשמו הקדוש הוי' ברוך הוא ביחוד האמיתי ואז יוכל להמשיך שכל אמת לעבודת הבורא לתורה ולתפלה

ותהר ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כו' ותהר עוד כו' כי שמע ה' כו' והנה יש לדקדק דבבן הראשון נכתב מקודם קריאת השם ואח"כ נכתב הטעם ובבן השני הוא להיפוך ונראה דהנה רש"י פירש ותקרא את שמו ראובן אמרה ראו מה בין בני לבן חמי ע"ש ולכאורה יקשה דהא בתורה כתיב בפירוש טעם אחר כי אמרה כו' ונראה לפע"ד דהי' קשה לחז"ל השינוי הנ"ל ולכן פי' ז"ל ותקרא שמו ראובן היינו מטעם הידוע אצלה מה בין בני אך היא בחכמתה לא ראתה לפרסם הטעם הנ"ל בפני רחל או לצד משארז"ל מ"מ האמהות היה עקרות מפני שהקב"ה מתאוה ע"כ לא גילתה הטעם הנ"ל וזהו מה שנכתב תחילה בסתם ותקרא שמו ראובן והטעם היה ידוע אצלה בכמוס אך בפני ההמוני' אמרה בפי' הטעם כי ראה ה' בעניי כו' ולכן בשמעון שלא היה אתה טעם כמוס רק הטעם הכתוב בפירוש כתוב מתחילה הטעם ואח"כ קריאת השם

פרשת וישלח

וישלח וישבטח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו כו' האי לפניו אינו מובן וכבר הרגישו בו המפרשי תורה ונראה דהנה בודאי יעקב דהוא היה שורש כל כנ"י וכוללות של כל הדורות הבאים אחריו וכל המעשים ועובדות של של יעקב אשר נכתבו בתורה כל הדברים אשר דבר עם עשו אחיו ודברי פיוס ורצוי והכנעה שעשה יעקב נגדו והשלוחים ששלח לו וסדר הדברים אשר שם בפי השלוחים בודאי לא זו בלבד שתיקן יעקב אע"ה את עצמו לצרכו ולצורך בניו שנים עשר שבטי יה אלא שכוון יעקב לתקן כל הענינים אשר יעברו על זרע ישראל ועל זרע זרעו עד עקבות משיחא ומשל זה הענין מה ששלח יעקב שלוחים לעשו והאיך פייס אותו וכיפר פניו במנחה זה הענין מועיל לדורי דורות כשעומדים האומות עלינו ומצירים אותנו אז מתעוררים אלו המלאכים ששלח יעקב שהם מלאכים ממש נאמנים בשליחותם לילך תמיד בצווי יעקב ולפייס את עשו ולהשתיק אותו ולהשבית כל המקטריגים עלינו ח"ו וזש"ה וישלח יעקב מלאכים לפניו ר"ל שמסר להם זה השליחות שילכו תמיד אל עשו כשירצה להציר לישראל כיון שהם כלולים