ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות יט

עיגול נקבה תסבב גבר וידוע דבעיגול כל החלקים שוים ואין חלק אחד שחשוב יותר מחבירו כמו כן באותיות התורה באמת בקו היושר כסדר האלף בית בוודאי הא' קודמת לת' בכ"ב דרגין אבל אם תסדרן בעיגולה אז תמצא שניהם שוים האלף עם הת' כי הם עומדים זה אצל זה וזהו בחי' את ב"ש שא' סמוכה לת' וזהו שהקב"ה לעתיד יעשה מחול לצדיקים ר"ל לעתיד שיתנשאו כל העולמות וכל המדות ולא יהי' שום מיעוט בשום דבר ויהיה אור הלבנה כאור החמה ולא יהיה שום קנאה כי הוא יתברך ישפיע אור צח ובהיר אשר מבהירתו יתנוצץ אור לכל העולמות בשוה וכל הצדיקים ירגישו בזה התענוג בשוה כי לעתיד יתיחדו האותיות הריש דרגין דהוא האלף עם הסוף דרגין דהוא הת' ואז יהיה האור זורח ומקיף אותם מכל צד בשוה וזהו בחי' מחול והנה באמת יעקב היה עובד את השם בדביקות גדול והולך במחשבתו עד אין קץ עד שהגיע לרום העולמות העליונים אשר הם גבוהים מן כ"ב אתוון למעלה מן הנמצאים ופגע ביחוד עליון במקומו של עולם אשר על שם נאמר במופלא ממך אל תדרוש וז"ש ויצא יעקב מבאר שבע ר"ל שיצא מזה הבחי' של השבע מדות וילך חרנה אל עלמא דחירות שם נדבק אל יחוד עליון ויפגע במקום נפגע במקומו של עולם כביכול באור האחדות וז"ש וילן שם כי בא השמש ר"ל מחמת אור הגדול המכהה אור עיניו של אדם ואז חזר יעקב אל מדרגתו לתוך המדות לבחי' הכ"ב אתוון והתחיל לעבוד השם בבחי' אור החוזר דרך א"ת ב"ש מסוף דרגין דהיא הת' התחיל לילך ממטה למעלה וזהו שאחז"ל עשאו כמרזב לשמרו מן חיות רעות ר"ל מחיות ודביקות אשר הוא רע וז"ש וישם מראשותיו ר"ל ראש ח' שררחיל בראשון מן הת' וז"ש ויקח מאבני המקום ר"ל מן אותיות התורה הנקראים אבנים כמו ששנינו בספר יצירה אבן א' בונה ב' בתי' וישכב במקום ההוא ע"ד שכתב הזה"ק וישכב ר"ל כיון שכל אות כ"א כלול מן חבירו וכל הדברים כלולים מכ"ב אתוון א"כ אין מוקדם ומאוחר כיון דבמקום הזה יש כללות הכ"ב אתוון א"כ אין חילוק בין כסדרן או למפרע והכל הולך אל מקום אחד והבן

ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים ופירש"י שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי כו' הקושיא הוא מבוארה לכל מהיכן ראה רש"י ז"ל לפרש כן על יחוס הבנים הכשרים ונ"ל לתרץ בטוב טעם כי האבות הקדושים המה המשיכו המדות כ"א לפי בחינתו ומדרגתו אברהם הי' בחי' אל בחי' חסד יצחק היה בחי' אלקים פחד יצחק בחי' גבורה ויעקב היה כלול משניהם בחי' תפארת בחי' הוי' ולהיות כי אברהם היה ממשיך בחי' אל שם מצינו לפעמים לעומת זה מכונה בשם אל אחר לכן היה פגם בבניו ויצא ממנו ישמעאל וכמו כן יצחק היה ממשיך בחי' אלקים ו"כ מצינו לעומת זה אלקים אחרים וכמו כן היה פגם ויצא ממנו עשו כי עדיין לא נתקן הדבר כראוי משא"כ יעקב אבינו מובחר שבאבות הכלול משניהם בחי' הוי' שם אין אנו מוצאים שום כינוי כנגד אז העמיד שנים עשר שבטי יה כולם שלימים ותמימים וזאת הכונה בדברי רש"י ז"ל והי' ה' היינו בחי' הויה לי לאלקים שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף ולא מצינו בזה שום כינוי אחר שלא ימצא פסול בזרעו כו' בודאי תהיה מטתי שלימה בלי שום פסול

ועיני לאה רכות כו' החכם אבן עזרא הביא בשם בן אפרים חסר אלף וכמו עיני לאה ארוכות והחכם הנ"ל חוכך בזה ולדעת בן אפרים הנ"ל גילה בכאן דבר הסתר ע"ד וללבן שני בנות כו' כהובא בזה"ק עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא והנרצה ג"כ בזה עיני לאה ארוכות סתום ומכוסה נמשך מאריך בלי שום רשות ניתן לעין לראות שמה עלמא דאתכסייא כו' והבן

וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה כו' איתא במדרש ובחז"ל כי שנואה לאה שנואה מעשה עשו בעיני' ר"ל עפ"י פשוטו דבודאי לא היה יעקב שונא אותה וכן משמע הקרא שאמרה כי עתה יאהבני אישי דמשמע דמעיקרא לא היה שונא אותה רק שהיתה נעדרת האהבה וע"י הבן נולד אהבה ביניהם רק הא דקרא לה שנואה משום דשנואה מעשה עשו בעיני' והיתה שוה ליעקב במדה זו שגם יעקב היה שונא את עשו מאד ומחמת שהיה שוים במדה זו לכך זכתה להוליד וי"ל דרך רמז שנואה מעשה עשו בעיני' ר"ל בעינים שלה ראה שהיא שונאת מעשה עשו כמו שדחז"ל ועיני לאה רכות שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן לכך בוכית ע"ש והנה י"ל דבאמת יעקב ראה בנבואה שרחל היא בת זוגו לכך אהב את רחל והראה לה חיבה אבל על לאה לא עלה בדעתו שתהא היא ג"כ בת זוגו וטעה ג"כ שתפול בחלקו של עשו כמו שהיה העולם אומרים לכן לא היה אוהב אותה כי איך יאהב אשה נכרי' אשר אין לו שייכות עמה אבל ח"ו לא היה שונא אותה