ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות טז

ר"ל כל הצטרכותי יש לי מהבורא בכל פעם שאני צריך אני שואל מאתו יתברך והוא נותן אבל עשו אינו צריך להיות דבוק באלקות אמר יש לי רב שהבורא נותן לו בב"א ולפ"ז ניחא אף שבאמת אהב יצחק את עשו מ"מ כיון שראה שמן השמים היה לברך את יעקב וברכו שיתן לו ויחזור ויתן שעי"ז יהי' דבוק בו י"ת ע"כ אמר לעשו סתם הנה משמני הארץ יהי' מושבך ר"ל שאתה בודאי אין רצונך להיות דבוק בו ית"ב ע"כ יתן לך הכל בפ"א ועל חרבך תחי' שזאת יהי' עיקר החיות שלך אבל לא שיהי' תלוי' החיות בו ית' אך אעפ"כ הי' רצון יצחק שיהי' לעשו איזה שורש קצת בקדושה ע"כ אמר לו ואת אחיך תעבוד שעי"ז יהי' לו אחיזה בקדושה כענין שאמר ואתם הדבקים בה' וכי אפשר להדבק בבורא אלא כל המדבק עצמו בת"ח כו' ולכן סיים והי' כאשר תריד ר"ל כאשר תצטער ותתחרט על העבירות שעשית אז ופרקת עולו ואינך צריך להיות עובד את יעקב רק תהי' דבוק בו יתברך ולכן כתיב והי' לשון שמחה והבן

והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך כו' לדקדק בברכות שבירך יצחק את עשו נאמר ואת אחיך תעבוד וקשה זאת אינה ברכה ועוד יש לדקדק שאיתא שעשו שאל את יצחק אבא האיך מעשרין את התבן והאיך מעשרין את המלח ולמה שאל על זאת יותר מששאלו על שאר דברים והיינו תבואה ופירות ונ"ל כי יעקב אע"ה הוא מסיטרא דקדושה ועשו הי' מס"א ולע"ע קודם ביאת משיח צדקינו שיבוא ב"ב עדיין אנו צריכין ליתן חלק לס"א כידוע ע"כ לא נצטוונו ליתן מעשר מתבן ומלח וכדומה להם שאין אנו יכולין ליקח הכל לקדושה כמובן ולעתיד שתעבור ממשלת זדון מן הארץ הכל יתעלה לקדושה ויוכל להיות שאז יהי' מצוה א' יתירה ליתן מעשר מכל מה שלא נצטוונו היום וזה ששאל עשו את יצחק אבא האיך מעשרין את המלח ואת התבן כוונתו הי' מתי יגיע הזמן שהכל יתעלה לקדושה ויצחק אמר לו ואת אחיך תעבוד ר"ל כי הקליפה הוא שומר לפרי והי' כאשר תריד ר"ל כשיבוא משיח צדקינו ב"ב והכל יתעלה לקדושה ויוכל להיות שאז יהי' מצוה אחת יתירה ויהי' תרי"ד מצות כי עתה יש לנו תרי"ג מצות אז ופרקת עולו מעל צואריך ולא תהי' שומר לפרי כי הכל יתעלה לקדושה ב"ב אמן ודו"ק

וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו פירש"י אם יעקב ועשו איני יודע מה מלמדנו ונ"ל לפרש בדרך זה בהיות לכאורה קשה איך סיכן יצחק את יעקב בנו לשלחו אל לבן הארמי הלא מודעת מהותו ומהות מושבו ומקומו אך האמת יורה דרכו אשר הולך עלי' לברר ניצוצות הקדושות המפוזרות שמה אשר כ"ז עמלו הבונים אבות הקדושים כל ימיהם והנה ראש המאמיני' הוא אבינו אברהם בקחתו את שרה לאשה דימה כי הוא תיקן כל הצורך בבררו מנתו אך כאשר ראה כי נולד ממנו ישמעאל ג"כ אז ראה והבין כי עדיין צריך תיקון ואז קרא לעבדו זקן ביתו וצוה עליו לקחת את רבקה לבנו יצחק והוא גם יצחק חשב כי נתקן הדבר במלואו אך בראותו כי גם ממנו נולד עשו ויעקב שני הפכים אז הבין כי עדיין ניצוצות קדושות שם במקום הנ"ל זירז את בנו יעקב ללכת שמה בהשתדלותו יבררו כל הניצוצות הנמצאים שמה והוא הנרצה וישלח יצחק וגו' אחי רבקה אם יעקב ועשו דייקא אז ברוח בינתו הבין כי על ידו הוכרח עדיין התיקון ואחרי כי מלא את דבר אביו לכל דרכיו הי' משכיל ועלתה בידו להעלות משם האמהות הקדושו' ושנים עשר שבטי יה ודו"ק

פרשת ויצא

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה דברי רש"י ז"ל יציאת צדיק מן המקום עושה רושם וכו' גם על וילך חרנה פירש"י ז' ל יצא ללכת לחרן נ"ל לפרש בדרך זה כי ידוע כל מגמת בריאת האדם להיות שם בארץ ואדם לעמלו יולד לעבוד ולשמור מצותיו ב"ה בכל המדות ופעולות בהתדבקות היאות כאשר דברנו מזה כמה פעמים בהיותו כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים בלכתו על הארץ ופעולותיו ומעשי' הגשמים וראשו במחשבות הקדושים והטהורים מגיע השמימה עושים רצון הבורא בעבודתם השלימות הראוי אך בלתי אפשרי להיות תמיד בהיכל הקודש פנימה בדביקות אשר מוכרחים לצאת באיזה פעם חוץ והנה לפתח חטאת רובץ ע"ד צופה רשע לצדיק ומבקש להחטיאו ועד"ז פירשנו פסוק ויהי אך יצוא יצא יעקב מכל וכל לגמרי מאת פני יצחק אביו היינו פחד יצחק ועשו אחיו בא מצידו היינו יצר הרע בא לכן בטרם צאתם החוצה עושים רושם וסימן למען לא יפרדו ממקום חיבורם בקודש ומיד אחרי עשותם דברים ההכרחים הפתוחות לחול מיד הם חוזרים לדבקותם ולהתלהבות הגדול כמקודם מבלי תת שום כח לרודף השומר צעדם להכשילם כי החכמי' עיניהם בראשם להבין תכלית הדבר מראשיתו לכן הם מכינים לזה ועד"ז פירשנו הפסוק כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שבי' כי תצא ממקום דביקותך תדע למלחמה על אויבך תכין עצמך למלחמת חובה כי בוודאי שונאך יערוך