ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות יז

אליך מלחמתו בהיותו מבקש להכשילך ואחרי אשר תכין עצמך מקודם צאתך מקודש מובטח אתה ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו כי ימסר בידך לכל אשר תחפוץ תטנו וירצה ה' דרכיך גם אויבך ישלים אתך לעבוד עבודתך גם עמו

והנה אבינו יעקב בלכתו לחרן אל לבן הארמי ובתמימו וקדושתו בטרם צאתו מבאר שבע היינו מקום הקדושה התחיל להכין עצמו בדרך הנ"ל כי נפשו יודעת מאד מקור ושורש הדבר חומרי המקום שהלך לשם מקום הטומאה מסמן עצמו בדרכיו למען לא ינתקו עבותות הקדושות ממנו לנצח והנה יציאתו בפעם הראשונה המוזכרת בפ' תולדות נתקלקל כי הפסקו אותו עשו ואליפז בדרך לכן הוצרך הכתוב להזכיר עוד הפעם ויצא יעקב מבאר שבע יציאת צדיק עושה רושם בטרם הפרדו ממקום חיבורו והוא הנרצה בדברי' מאור עינינו רש"י ז"ל וילך חרנה יצא ללכת לחרן דייקא כי הכין עצמו בהכנה רבה לדבר למען ישאר דבוק במקום קדושה ואבינו יעקב הצליח בדרכו אשר הלך עלי' בכל הצטרכותו ודו"ק

עוד יאמר ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה נ"ל לפרש בדרך אחר בהיות כי הצדיקים העובדים את ה' באמת יהל גם יאור אור צדקתם ופירושתם לעין כל ולפעמים אשר לעין הרואה ידמה בצאתם החוצה באיזה פעם ממדריגתם הקדושה בפעולות שונות נראים כעושים דברים גשמים אל יפלא בעין הרואה כי אינו יודע מהית הדבר בהיותו אדם יראה לעינים וה' יראה ללבב בהיות כי לב הצדיק נאמן את הש"י וירידה זו צורך עלי' ובזה הרבה בחי' שונות ומשונו' על מה ולמה זאת וא' מהם תבין עת אשא המשל בין תבין את אשר לפניך בהיות בעת אשר האדם צריך לעלות לאיזה מקום רום וגבוה וכבד עליו הדבר אזי הוא מוכרח להדוף את עצמו מעט ממקום מצבו ולהיות נחות דרגא עד אשר יוציא מחשבתו מכח אל הפועל לעלו' לרום והנה כן דרך ישר לפני איש הצדיק העובד בצדקתו וקדושתו להיות הולך ממדרגה למדרגה ומעולם לעולם גבוהים על גבוהים אזי יהרוס עצמו מעט ותנא הכנסה נמי הוצאה קרי ליה כי ע"מ כן הוא יוצא לכנוס כל פעם יותר פנימה לעולמות הגבוהי' ועד"ז פירשנו בפסוק ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך ודרשו רז"ל שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך כו' והנה לכאורה קשה איך ייעד הכתוב ברכה זו שתהא יציאתך כו' בתואר ברכה אחרי כי המות הפוכו אך בדברינו הנ"ל מבואר כי הכתוב מבטיחנו באיזה פעם אשר יצא מאיזה עול' בחי' יציאה דייקא אזי תהי' בלא חטא כביאתך כו' כי תהא היציאה צורך הכנסה לעלות בכל פעם ממדרגה למדרגה ולעולמות יותר גבוהות ויציאת צדיק זה באופן זה בוודאי עושה רושם לטובה וברכות ונחמות ומיני ישועות מאירות בכל העולם למלאות כל נפש ונפש די מחסורו וכל גויה וגויה די משאלותה והוא הנרצה בדברינו הנ"ל הפסוק ויצא יעקב מבאר שבע יציאתו בקודש בדרך ובבחי' הנ"ל עושה רושם למעלה בכל העולמות להוריק די ושפע בכל העולמות וילך חרנה פועל בטוב יציאתו בכוונה הנ"ל שילך חרון אף המקום ב"ה מעל הבריות ע"ד וימת תרח בחרן נון הפוכה כי יציאתו נרצה בעיני המקום ב"ה בהריחו את ריח נחוח מעשיו בהכנסתו אחר זה יותר פנימה ממדרגה למדרגה יותר גבוה צדקת ה' יעשה וידרוש טוב על ישראל

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה כו' עד סוף הפרשה הנה חנוכה הוא מלשון חינוך שמחנכין הדבר ההוא כמו דמצינו גבי חינוך הבגדים של בגדי כהונה שנאמר למלא בהם את ידם לכהן לי כו' דהנה כל דבר אשר נעשה ונתיחד להשראת קדושה עליונה צריכים מקודם לעשות כלי והכנה ובית קיבול שיהי' מקום לקדושה הבאה אח"כ לשרות בדבר ההוא וזהו נקרא חינוך כמו שמחנכין הנער במצות שיהא כלי מוכשר לקבל טהרה והשראת קדושה אח"כ בעת שיגדל והנה יעקב אבינו הסתכל ביחוד עליון בראשית המחשבה וראה שיסוד כל העולמות הוא כנס"י כמו שאחז"ל ישראל עלה במחשבה בראשית ברא אלקים את השמים כו' בשביל ישראל שנקרא ראשית והם נקראו אבן הראשה שממנה הושתת העולם כי הם יסוד כל העולמות עליונים ותחתונים ובמחשבה שם נקרא אבן בלשון יחודו כי שם בראשית הדבר נתאחד כללות ישראל באחדות האמיתי במזל עליון והנה יעקב אבינו נתן שכלו ומחשבתו והניח מוחו על זה הענין מה שהשתוקק יעקב להוציא הדבר מכח אל הפועל משורש אשר משם רעה אבן ישראל אל התפשטות לנטוע כנס"י בנין שלם בכל ענינים בשני' עשר שבטי יה המכוונים נגד י"ב גבולי אלכסון ולהיות המרכבה שלימה מששים רבוא של ישראל כמו שאז"ל אין השכינה שורה פחות מש"ר ולהיות קומה שלמה מכמה מינים אברים ופרקי' ולהיות הכל מכוון נגד עולמות עליונים ואורות הקדושים ולהוציא זה האבן מן הכלל אל הפרט ע"ז הניח יעקב אבינו ראשו ומוחו ומחשבתו וזה שהכתוב מכנה שיעקב הניח ראשו על האבן זה כינוי ודוגמא בעלמא ור"ל שהניח מחשבתו ושכלו בדביקות קדושה עליונה על אבן הראשה הנ"ל אף שאין מקרא יוצא מידי פשוטו שבוודאי שכב יעקב על אבן ממש ויצק שמן על ראש האבן כמבואר בהכתוב רק שרמז יעקב במחשבתו וכוין במעשה ידיו אל דבר אחר אל אבן הרוחני הוא ראשית המחשבה הוא כונת יסוד כל העולמות להיות מקושר הראשית עליון חל בחי' התחתונה הוא המעשה בכל ענפיו ובכל פרטיו להיות בנין מפואר מפלטרין ומחדרים ומאדרין זו מזו