לפלגות ראובן חלק ז ה

על ידי התורה זכינו לכבד את מלך הכבוד סלה וכנ"ל. וכבר פירשתי בספרי בע"ה מעלתנו לעומת מה"ש בעיקר העבודה שאנו עובדים את ד' באהבה מפני שאנחנו הננו בעלי בחירה ומלאכי מעלה הנם עובדים את ד' באימה וביראה אשר ע"כ יש לנו היתרון אשר ראה אבינו יעקב ע"ה והנה מלאכי אלקים עולים וירדים בו ע"ש במ"ש הגאון מלבים ז"ל בתו"א שעלייתם וירידתם של המלאכים נעשים ע"י הנהגתו של האדם ושם הוסיף עוד שעל ידי הצדיק יצויר שיחול הכבוד בעולם התחתון ע"ש. והרי מבואר במדרשות שאמנם כן הוא לעולם מאז ירדה השכינה לעולם התחתון ע"י רעיא מהימנא מרע"ה, ופירשתי עפי"ז מ"ש בשה"ש הביאני אל בית היין הכונה כמש"ש במד"ר א"ל ר' יהודה דייך מאיר אין דורשין שה"ש לגנאי אלא לשבח וכו' ומה הביאני אל בית היין וכו' הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני ונתן לי שם דגלי תורה ומצות ומע"ט ובאהבה גדולה קבלתי אותם, וכו' ע"ש ומפרש אני בכונת הפסוקים שהכונה הוא במ"ש ודגלו עלי אהבה שאנכי נושא את הדגל של עבודה מאהבה, וכנ"ל. לפי שעבודה מאהבה עיקרה באה רע ע"י בחירה שיש לי ולא למלאכים שבקשו ואמרו תנה הודך על השמים ובאת התשובה כלום יצה"ר יש בכם ואשר ע"כ אין להם שום רצון ובחירה ונמצא שדגל האהבה יש לי ולא להם ומתחיל תיכף בפרשה ק״ש שכן כתוב שם ואהבת את ד"א שאתה עובדו באהבה וכן גם בפרשה שני' והי' אם שמוע תשמעו וגו' לאהבה את ד"א ולעבדו וגו' וכמובן. ומתפרש עפי"ז גם מ"ש להלן סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים שפירשו על הלכות ואגדות כי חולת אהבה אני ומבקשת כנ"י ע"ז ורפדוני וכו' וקצרתי כאן בזה. ואשר ע"כ מוסיף לומר, שלפי שהמלאכים עונים ואומרים ביראה מזכירים שם ד' אחר ג' תיבות, וכו', ואנחנו זכינו וקרבתנו מלכנו לשה"נ ליחדך באהבה אומרים שמע ישראל וגו' אחר ב' תיבות כמובן ולענ"ד הנני מפרש עפי"ז גם אשר הכהנים מברכים על הדוכן אשר קדשנו בקש"א וצונו לברך את עמו ישראל באהבה שנדחקו בפירוש האי באהבה שמזכירים כאן ולפי"ד מובן היטב לפרש ג"כ כנ"ל שבשביל עבודתנו לד' ברגשי אהבה שלא נמסרה לזולתנו לכן זכינו להתברך בברכה זו המשולשת כמובן וז"נ. הגה [ואעתיק כאן מה שפירשתי בשנים קדמוניות עוד לפני התפתחות תנועת הציונים ואז דרשתי בשנת תר"ס ופירשתי מ״״ש בשה"ש ספ"ד עורי צפון ובואי תימן, ואיתא במדרשות שהרוחות מתקוטטות ורוה צפון אומרת אני מביאה את הגאולה ורוח דרומית אומרת וכו' והקב"ה עושה שלום ביניהם ואומר אני מביא רוח אגריסטוס בעולם שמשמשות שניהם כאחד. ופירושו הפשוט הוא באשר הגאולה לישראל עמנו אפשר שתהי' באחת משתי אלה או בצדקותנו וביושר לבבנו או ח"ו רק ברשעת הגוים וכמ"ש בפ' עקב פ' ט', וכלפי הגאולה ברשעת הגוים שייך לומר שרוח הצפון מביאה את הגאולה וכמ"ש מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ בירמי' ק"פ. א'. אבל אם נזכה לגאולה בזכות המע"ט שלנו אז שייך לומר רוח דרומית מביאה את הגאולה, כמ"ש כל הרוצה להחכים ידרים (ב"ב כ"ה ב') וכששתיהן מצטרפות יחד זכותן של ישראל כנגד רשעתן של אוה"ע נמצאות ששתי הרוחות משמשות כאחד וי"ל דהיינו מ"ש החכם מכ"א ברוח קדשו עורי צפון תחלה ומבקש בשם האומה שיתחיל את הגאולה ברשעת הגוים ולא ימתין עד שנוסיף במע"ט ואח"כ ובואי תימן וגו' ובלבד שימהר ויבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו. וע"ז באה תשובת הקב"ה לישראל עמו ומבטיחם שמצדו אין שום מניעה והנה באתי לגני ואכלתי יערי עם דבשי וגו' אבל אתם רצוני שתתענגו גם אתם ע"י מעשיכם הטובים למען אכלו רעים שתו ושכרו דודים, והם משיבים שבכ"ז יש להם זכות גם ע"ז ואומרים אף שאני ישנה מן המצות כמ״ש במדרש אבל לעומת זה הלא יש לי זכות החסד וכמ"ש ולבי ער ובמדרש שם ער לגמילות חסדים, וכמ"ש אם אמרתי מטה רגלי ח"ו חסדך ד' יסעדני בזכות החסד שאני עושה באלה הזמנים בשבתי בגלות וע"ז מוסיף ואומר שהנה קול דודי דופק ומעורר את האומה הישראלית פתחי לי, אחותי רעיתי וגו, פירוש שמעורר את כל הסוגים הנמצאים בכנס"י הן הסוג הנקראים בשם אחותי היינו אף שאינם מתנהגים כשורה הנה א"א להיפרד ממנה באשר היא אחותי מן הלידה ויש לה זכות אבות ואמהות והן הסוג דמתקריין בשם רעיתי שוה דרכן לעשות רצון בעליהן באשר אפשר לגרשן והן הסוג בבחינת יונתי אשר אף כי תשודות הן לקלקל מעשיהן אבל יש לה בכ"ז המעלה היחידה מה שאינה מחלפת את בת זוגה כידוע. וכ"ש הסוג המובחר ועולה על כולנה היא תמתי הסוג הנקראים בשם תמימי דרך, ולכל הסוגים דופק קול דודי ומבקש את כאו"א מהן פתחי לי שראשי נמלא טל של תחי' קוצותי כמ"ש רש"י ז"ל שהוא כינוי למיני פורעניות הן הנה רק רסיסי לילה בשבתך בגולה בע"כ את מחויבת לסבול אלה הרסיסים בעונך ועתה אם תשוב ישראל אלי תשוב וייטב לך, וע"ז משיבה כנס"י כמתנצלת ואומרת פשטתי את כתנתי פי' אחר אשר הורגלתי בנימוסי העמים במשך התערבי ביניהם להתרועע אתם ולהשתוות להם למצער במראה החיצוני איככה אלבש מלבושים צנועים ומשונים, ממלבושיהם רחצתי את רגלי איככה אטנפם, ועל תשובה שלילית כזו הנה דודי שלח ידו מן החור נראה לפרש הכונה כפשוטה עפימ"ש חז"ל בילקוט הושע רמז תק"ך חבור עצבים אפרים הנח לו רי"א גדול השלום