לפלגות ראובן חלק ז כד

לעיל. וע' מג"א סי' רס"ז סק"א באורך ועמ"ש בפנ"י ברכות ד' כ"ז במש"ש הש"ס בפלוגתא דרבנן ור' יהודה דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד דתד״ע, לא תליא בתפלת המנחה דאיפשר שיהי' שניהם בזמן אחד עיי"ש וע' צל"ח ברכות שם ד"ה מאי אין לה קבע וכו' ליתני ת"ע כל הלילה שכתב דמכאן מוכח דת"ע אינה אלא בלילה אלא לכל מר כדאית לי' לר' יהודה מתחיל מידת הלילה גבי תפלה מפלג המנחה ולרבנן מלילה ממש וכו' ועכ"פ א"א שיהיה שום שעה שיהי' ראוי למנחה ולמעריב ודלא כהגאון בעל פנ"י וגם א"א לחלק בין שבת לחול וכו' דאל"כ נסתר קושית הגמ' דאיך נתני כל הלילה הלא זמנה גם קודם הלילה ולהכי קתני אין לה קבע א"ו כמ"ש דתלוי בשעה שנקרא ערבית שהוא לילה עכ"ד וקושיתו יש ליישב בפשיטות לבד מה שי"ל דקושית הש"ס היא לפי פשטות המשנה דאזלא אליבא דרבנן וגם הא אכתי לא איפשטא מאי דמבע"ל לעיל ד' כ"ו ע"ב אי ר"י פלג מנחה קמא קאמר אי פלג מנחם אחרונה קאמר וכי ס"ד לומר דלר"י יהי' זמן ת"ע גם תיכף אח"ז מנחה גדולה לפי הס"ד דהאי איבעיא אתמהא. ולבר מן דין הלא לפי הס"ד עדיין לא אסיק אדעתא דהאי מקשה מאי דמשני אח"כ אלא מאי אין לה קבע כמ"ד תפילת ערבית רשות וא"כ הא אכתי לא ס"ד נמי לומר דאיפשר להקדים ת"ע קודם הלילה, שהרי הרב אומר כן בפירוש שם בפ"ג מה' תפלה דה"ט מה שרשאי להקדים ת"ע משום ה"ט דת"ע הוא רשות ולמאי דלא אסיק אדעתי' לומר דת"ע רשות הא א"א לי' לפרש הא דת״ע א"ל קבע לענין לאקדומי וז"פ וברור. עכ"פ בין כך ובין כך שמעינן מיהת מכאן דלגבי תפילת מעריב של יום המחרת נחשב זמן הלילה גם מבעוד יום הקודם לו משא"כ ביתר הדברים שדינן בלילה ושפיר י"ל דה"ט מאי דל"ח התנא דמתניתין דמגילה דין מצות תפלה בזה הכלל בדבר שנוהג בין ביום בין בלילה גם אם נימא דמצות תפלה הוא מה"ת משום דזמנה חלוק מיתר הדברים דבאינך הא בעינן לילה ממש וגבי תפלה אישתני. דינא דדין תפלת הלילה נוהגת גם ביום שלפניו וכנ"ל. והנה לפי משנ"ת מצינו דתנאי פליגי בהאי דינא אי תפלה מצוה מה"ת או רק מדרבנן והרמב"ם ז"ל פסק כר"ע בהאי דינא וס"ל דל"א מקרא נדרש לפני פניו ולא לפניו והרמב"ן לשיטתו כמ"ש בס' המלחמות ביבמות פ' הערל דשפיר דרשינן מקרא לפני פניו ולא לפניו פסק כר"ש בזה דהאי דרשה ולעבדו בכל לבבכם זו הוא תפלה אינה אלא אסמכתא משום שי"ל דהאי בכל לבבכם מדרש על מש"כ לפני פניו לאהבה את ד"א וכנ"ל. ונוסיף עוד מעט מה שיש להוכיח לפי דבריו דראב"ע דפליג על ר"ע בהאי דרשה דבשמן בשמן כמ"ש כאן שלהי מ' נדה שא"ל לר"ע עקיבא אם אתה מרבה כל היום כולו בשמן איני שומע לך אלא חצי לוג שמן לתודה וכו' הלמ"מ שפיר י"ל דלא ניחא לי' האי דרשה דבשמן בשמן משום ה"ט שהזכרתי דאין ללמוד לחמי תודה משארי מנחות כמ"ש במנחות מ״ו ע"ב לחמי תודה לא איקרו מנחה שתי הלחם איקרו מנחה ואיהו לא דריש אותה פרט לתרומה כר"ע משום דס"ל מקרא נדרש לפני פניו ודריש לה כר"ש אותם ולא פסולה על חטאה שהיתה לה שעה"כ ונפסלה וממילא לא ס"ל נמי הא דשם קודש חד הוא כמשנ"ת לעיל דר"ע ס"ל כן ויליף לה מדאיצטריך אותה פרט לתרומה דמזה מוכח דקק"ל דינם כקדשי קדשים ומה"ט דשם קודש חד הוא וממילא נשמע ג"כ דראב"ע נמי ס"ל דמצות תפלה בעיקרא אינה אלא מדרבנן ויש לנו לומר דראב"ע ג"כ אזיל לשיטתו במה שמצינו דס"ל במתניתין דברכות ד' ל' ע"א דאין תפלת המוספין אלא בחבר עיר והיינו שרק הצבור חייבין בתפלת המוסף ולא היחיד וע"כ שעיקר חיובה אינה מה"ת אלא מתקנת חכמים וכך היתה התקנה מתחלה רק על הצבור ואם הי' ס"ל שחייבין במוסף מה"ת כמ"ש ר"ע בתענית כ"ו ושם ד' כ"ח ודאי שאין לחלק בין יחיד לצבור וע"כ דס"ל דעיקר חיוב התפלה אינו אלא מדרבנן וכנ"ל ולפי"מ דקיימ"ל כראב"ע דשלש אלה אינן אלא הלמ"מ כמ"ש ברמב"ם פ"ט מה' מעה"ק ה"כ ובפ"ו מה' אי"ב ה"ג [ע"ש בעמו"א מה שמאריך להוכיח דגם בהאי דינא די"א יום שבין נדה לנדה נמי ר"ע לשיטתו אזיל ותלוי בהאי דינא דטכע"ק ע"ש אמנם הארכתי בזה במק"א לסתור ולבנות ואין כאן המקום להאריך בזה] מוכח לפי"ז משלהי נדה כשיטת הרמב"ן ז"ל במצות תפלה שאינה אלא מדרבנן וכנ"ל. ומעתה הנקל לפנינו לקשר הסמיכות לריש מסכת ברכות בקשר של קיימא בעזה"ש וראשון תחלה נאמר לחזק עפ"י דבריו מ"ש הצל"ח לתרץ משה"ק לריב"ל דס"ל דתפלות באמצע תקנו א"כ הא התפלה קודמת לק"ש ולמה א"כ התחיל התנא במצות ק"ש ולא במצות תפלה הקודמת לה בפועל. ויפה תירץ שם דה"ט משום דס"ל דק"ש היא דאוריתא ותפלה אינה אלא? מדרבנן לכן התחיל בק"ש ע"ש ולפי משנ"ת מדבריו ה"ז מוכרח משלהי נדה לפי"מ דקייל"ן כראב"ע ע"כ מוכח דתפלה אינה אלא דרבנן וכנ"ל, אמנם אין להוכיח מזה דפשיטא לי' להאי תנא דעיקר מצות תפלה אינה אלא מדרבנן דשפיר מתיישב גם אם נימא דהלכה כר"ע בהאי מילתא ונימא דעיקר מצות תפלה היא מה"ת ומ"מ יש לקיים האי תירוצא מה שהתחיל בק"ש משום דס"ל ק"ש דאוריתא לפי משנ"ת לעיל דגם אם נימא דעיקר מצות תפלה הוא מן התורה אין זה נאמר אלא בתפלה של אותה היום אבל בתפלת ערבית דאיירי בה תנא דמתניתין כמ"ש בגמרא תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך הא זמנה קודם הלילה כמשנ"ת לעיל בדברנו וכ"ש אליבא דריב"ל דס"ל דלא בעינן בה סמיכת