לפלגות ראובן חלק ז כ

ומריקה והתניא קדירה שבישל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל בנותן טעם ומשני אביי ורבא דלא נצרכה אלא וכו', עיי"ש. והנה שם בעמו"א הוסיף עוד לקשר עפ"י דרכו דר"ע לשיטתו אזיל בהני תלת מילי משום דס"ל טכע"ק דאורייתא ומוכיח דגם הא דחצי לוג לתודה מיתלא תלי בזה מהא דאמר במנחות פ"ט דאי ל"ה כתוב בשמן כלל הוי ילפינן לחמי תודה משארי מנחות להטעינה שמן והקשה האיך נלמוד קק"ל להטעינן חומר קדשי קדשים ומתרץ דר"ע לשיטתו ממאי דדריש אותה פרט לתרומה בזבחים צ"ג שהבאנו לעיל, ושם בזבחים צ"ו ע"ב מבואר דבמריקה ושטיפה דקדשים ע"כ נכלל גם דין ההגעלה הצריכה להפליט הבלוע גם בשאר איסורים אלא שבקדשים החמירה התורה עוד באיזה דברים וע"כ בעי ר"ע האי קרא דאותה למעוטי תרומה דלא נילף במה מצינו לכל חומר מו"ש דקדשים ואם הי' הדין פסוק דבשארי איסורין לא נאסר טכע"ק משום דנזיר וחטאת הוי ב"כ הבכ"א ואינן מלמדין [אי לאו דיליף מגיעולי נכרים] א"א הי' ללמוד דין תרומה מדין מריקה ושטיפה דקדשים משום דשאני קדשים שטעונין הפלטת הבליעה מצד נתינת טעם האסור בקדשים כמ"ש שם בזבחים צ"ז דיליף מקודש. משא"כ בתרומה. ול"ה איפשר למידרש אותה פרט לתרומה ונמצא דגם דרשה זו מלמד לנו דטכע"ק דאורייתא ומזה גופה מוכיח ר"ע דשם קודש חד הוא למילפינהו מהדדי ולכן יליף ג"כ מיסוד זה למסתברא להצריך שמן בלחמי תודה משאר מנחות וליכא למיפרך לדידי' מה למנחות שכן ק"ק ואייתר לי' כולהו ריבויא דבשמן דכתיבי גבי לחמי תודה למיהוי רבוי אחר רבוי למעט לחצי לוג אבל לר"ש לשיטתו דס"ל טכע"ק דרבנן אין לנו יסוד ללמוד אפילו קק"ל מק"ק כמ"ש שם להדיא א"א לי' להצריך קרא דאותה למעוטי תרומה ולית לי' רבוי אחר רבוי להעמידה על חצי לוג. ולדידי' ע"כ דזהו הלמ"מ וכמ"ש ראב"ע ע"ש. [ויש לתמוה עליו שלא העיר אשר עפ"י דבריו יתיישב ג"כ משה"ק התוס' בזבחים ד' פ"ב ע"א ד"ה מכדי בזה"ל תימה דלמא ר"ע ס"ל כמ"ד לקמן דק"ק טעונין מו"ש ולא קק"ל ואתי חטאת לרבות קק"ל ע"ש שנשארו בקושיא ובצ"ק באמת מקשה ע"ד התוס' הנ"ל מן המבואר שם ד' צ"ג ע"א דר"ע ס"ל אותה פרט לתרומה וע"כ דזה ודאי ס"ל דקק"ל בעי מו"ש ושפיר י"ל דה"ט דר"ע משום דס"ל דשם קודש חד הוא וילפינן מהדדי ולפי דברינו לעיל שפיר י"ל דה"ט דר"ע משום דאיהו ס"ל דל"א מקרא נדרש לפני פניו ולא לפניו ולפיכך א"א למידרש אותה על דין כזאה וכיבוס וע"כ מצריך לאותה פרט לתרומה ושפיר יליף קק"ל מדין קדשי קדשים וכנ"ל. פלג ג ונעים לנו לפי"ז להמשיך ג"כ סיומא דהש"ס לתחילת מס' ברכות בעזה"ש עפ"י משה"ק הנוב"י בצל"ח ע"מ ברכות למה מתחיל התנא במצות ק"ש ולמה לא מתחיל במצות תפלה שהיא ג"פ בכל יום וח"י ברכות ולר"י אתי שפיר משום דק"ש היא קודם התפלה לכן הקדימה אבל לריב"ל דס"ל בריש ברכות תפלות באמצע תקנום ובערבית היא קודמת הו"ל להקדים את התפלה ותירץ בטו"ט דה"ט משום דק"ש היא מדאורייתא ותפלה אינה אלא מדרבנן לכן הקדים את הק"ש עיין בדבריו כי נעמו אמנם עדיין ילה"ק לפי"מ דקיימא לן דעיקר מצות התפלה היא דאורייתא וידוע שיטת הרמב"ם דס"ל בריש ה' תפלה דעיקר חיוב התפלה הוא מה"ת והרמב"ן ז"ל פליג עליו וס"ל דאינה אלא מד"ס יעוין בדבריהם ובשאג"א סי' י"ד וקצרתי. ובריש מ' תענית אמרינן במאי דכתיב ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הו"א זה תפלה והנה הקשיתי ע"ז בספרי ח"ה שלהי ס' קדשים הנ"ל לפי"ד הרמב"ן ז"ל שהבאתי לעיל למה לא נימא לפרש גם בהאי קרא דהאי בכל לבבכם לא קאי עלי הא דולעבדו רק עמש"כ מקודם לאהבה את ד"א וע"ז נאמר בכל לבבכם כמ"ש בפ"ר של ק"ש ואהבת את ד"א בכל לבבך ומקרא נדרש לפני פניו ולא לפניו ומאי פריך הש"ס איזוהי עבודה שהיא בלב וע"כ מוכח מן הש"ס הנ"ל דלא ניחא ליה למידרש מקרא לפני פניו ולכן דריש האי קרא על מצות תפלה שהיא היא עבודה בלב, ולשיטת הרמב"ם ז"ל דרשה גמורה הוא ומצות תפלה בעיקרא היא מצוה דאורייתא ומשה"ק עליו ממה שהתחיל להביא המ"ע ממה שנאמר ועבדתם את ד"א מפי השמועה למדו שעבודה זו הוא תפלה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם וכו', נלענ"ד דהדברים מובנים בפשיטות שהרי דרשה זו מפורש בב"ק ס"פ החובל ד' צ"ב ע"ב ונאמר שם על האי קרא ועבדתם את ד"א זו ק"ש ותפלה ומוסיף ג"כ ע"ז המקרא השני דכתיב ולעבדו בכל לבבכם כלפי מאי דדריש שם גם על ק"ש ותפלה לכן מטעים דע"כ לפרש האי קרא דועבדתם בעיקרו רק על התפלה שהיא בלב שהרי בק"ש א"י בהרהור לשיטת הרמב"ם ובעינן דוקא דיבור וכמ"ש בשאג"א סי' ו' ע"ש ולשיטתו ע"כ לומר דמ"ש ולעבדו בכל לבבכם מתפרש רק על תפלה לחוד ועיין מ"א סי' ק"א שנסתפק אם בתפלה יוצא י"ח בהרהור לדעת הרמב"ם או בעינן דוקא דבור וע' ס' מעה"ח פ' עקב מה שהאריך בזה ופשטות ד' הרמב"ם פ"ח מה' ברכות מורין דשפיר יוצא בהרהור שהרי כללא כייל על הברכות כולן בין שהוציא בשפתיו בין שבירך בלבו זולת בק"ש משום דכתיב ודברת בם. וכמ"ש בש"א שם אבל לא בתפלה וכן מתפרש ג"כ כונת הכתוב ועבדתם שנאמר למצוה משום