לפלגות ראובן חלק ה ט

אחר שאין מי שיקטרג עליו ואויב נהפך לאוהב ומליץ טוב וכנ"ל ודו"ק כי קצרתי החמישית הוא מדת הרחמים ובאה במכוין כנגד שם מכשול שקראו ישעי' ויתבאר עפי"מ שכתבנו לעיל להסביר פירושו של מכשול כלפי מה שהגדילו חז"ל עונשם של מחטיאי הרבים כמ"ש ביומא פ"ז ובכ"מ ומה נאמנו דברי היעה"ד במ"ש שאין מי שנמלט וניצול מזה באשר כאו"א מביט על חבירו ונלמד ממעשיו אמנם גם הטוב נצמח מזה אם יש בו ממדת הרחמים צריך הוא לרחם על חבירו ולפרוש מחטאו כדי שלא יגרום חטא ועונש גם להזולת שאינו נהנה ממעשיו ונמצא זה חוטא וזה מתחייב ואם על עצמו אינו חם בשביל הנאתו אחר שנכנס בו רוח שטות חייב מיהת לתוס על חבירו דלא ניחא לי' בזה ובלי ספק שמדה זו של רחמים תגרום עליו לרחם על חבירו ולא יזיד לעשות כאשר זמם והרי לפנינו שהרחמים מצילתו מן המכשול ומקביל זה לזה וכמו שביארנו בע"ה והשישית היא החיים וזה מכוון לעומת החסרון הנרגש משם אבן שקראו יחזקאל לפי משנ"ת לעיל שכך דרכו של היצה"ר שמכביד את לב האדם אחר שחטא שיחשוב מחשבת און שאין לו עוד תקנה ולא תועיל לו התשובה אמנם עינינו הרואות מחסדי ד' כי לא תמנו ומאריך אף גם להרשעים ונותן להם חיים ארוכים אשר לכאורה אין זה מדה טובה רק לצדיקים שמרבים מצות ומע"ט אמנם גם להרשעים יש בה מן הטוב מה שמאריך אף גם להם משום ה"ט שאיפשר ישכילו להיטיב וישובו בתשובה וכמ"ש התוס' בעירובין כ"ב ד"ה א"א עיי"ש ועמ"ש בספרי ח"ג בסיומא דמ' סנהדרין פ"ב ופ"ו בזה מ"ש אא"א אתה ובעל הרחמים נקראת וזהו לכאורה כמו תרתי דסתרי דמה זה רחמים לרשעים שיאריכו ימים ויוסיפו לחטוא וכמו ששאל מרע"ה לקוב"ה [במ"ש ארך אפים לשון רבים] רשעים יאבדו כמ"ש בסנהדרין קי"א אמנם מותיב ומפרק לה במ"ש אח"ז ודרך תשובה הורית והיינו כמ"ש בתוס' הנ"ל כי מה"ט נחשבת למדה טובה שמא ישובו והנה נראה בעליל מן החיים של הרשעים הגלוים אשר אין לך דבר העומד בפני התשובה ומתקיים מה שכתבנו שהחיים מוכיחים שהתשובה מועלת לכל ואל תפן ליצר המערום להתעות את החוטא שאין לו עוד תקנה ומכביד את לבו כאבן אשר ע"כ קרא אותו יחזקאל בשם אבן כמשנ"ת וקצרתי גם בזה. והשביעית היא השלום אשר אין ערוך לטובת מדת השלום וכמ"ש חז"ל אם אין שלום אין כלום ובאה להיטיב ולהשלים חסרון שם הצפוני שקרא אותו יואל לפי משנ"ת לעיל בדברינו שהכונה הוא לענין החסרונות הטמונות ובפונות במעשי המצות מצד היצר ותקנה לזה הננו מוצאים במדת השלום וכמ"ש המפרשים ז"ל שאלמלי השלום אין לך אדם מישראל שיהי' נו האיפשרות לקיים כל הרמ"ח מ"ע בפועל שזה אינו כהן וזה אינו בכור וזה אין נו קרקע להתחייב בתרו"מ וזה עני שא"א לו ניתן צדקה וזה אין לו לב לעסוק בתורה וכיו"ב וכמו שכולם. נמצאים חסרי השלמות ובאה מדת השלום ומתקנת את כולם כי ע"פי השלום השורר בקרב בנ"י יש לכאו"א חלק במעשה המצות שחבירו עושה וביארו בזה מ"ש שלהי ש"ס משנה חשבון ש"י עולמות שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק, שמספרם קצוב לפי מנין התרי"ג מצות ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום פי' שע"י השלום נחשב כאילו כולם קיימו כל. התרי"ג מצות וטובה זו משלמת ג"כ החסרון הנמצא בכל מצוה מצד היצר הנקרא צפוני שעושה מזימות ומסתיר בתוכם תערובות פסולת כדי להבאיש ריחה וטעמה אמנם ע"י השלום הא יש. לו לכאו"א חלק במעשה המצות שחבירו עושה וסוף סוף הא לא אלמן ישראל ובכל דור ודור נמצאים הרבה צדיקים הנזהרים בזריזות יתירה בקיום המצות זה בחר לו מצוה זו לעשותה בתכלית הטוב וזה באחרת וכמ"ש חז"ל בשבת דחד אמר תיתי לי שקיימתי מצוה זו וח"א במצוה זו ועיין מה שכתב הרמב"ם בפי' המשניות שלהי מ' מכות במש"ש ר"ח בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו' עיי"ש והיינו דאמרינן שהשלום הבא בשביעית מקביל לעומת שם הצפוני שקראו יואל ומשלים חסרונותיו וזהו מה שרצינו לבאר בזה ודו"ק והיינו מה שאנו מתפללים ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו וכו' כי זאת ישועתנו וכמ"ש אלקים יחננו ויברכנו עי"ז שיאר פניו אתנו סלה., וכה"א די א"צ השיבנו האר פניך ונושעה ובילקוט שם אר"י אין לנו אלא הארת פניך בלבד די לנו שנאמר האר פניך ונושעה. ודו"ק כי קצרתי. ולפי שרצה הקב"ה לזכות את ישראל שלא תכבד עליהם כ"כ מלחמת היצר בשבע כחות הרעות האלה צוה אותנו להדליק בביהמ"ק את המנורה כדי להשפיע עלינו שפע חכמה כמ"ש בב"ב כ"ה הרוצה להחכים ידרים וסימניך שולחן בצפון ומנורה בדרום ואשר משבעה קני המנורה תוצאות לשבעה מדות טובות הנפשיות האלה ובאורן נראה אור עולם הנמשך מאור עליון ויאר פניו אתנו סלה והן הן הנותנות לנו כח ועוז לנצח את היצר ולעשות רצונו ללכת בדרכי התורה: וכמ"ש במד"ר בהעלותך פ' ט"ו כן עשה משה את המנורה אין כתיב כאן אלא כן עשה סתם ומי עשה הקב"ה לפיכך א"ל הקב"ה למשה אם הזהרתם להיות מדליקין לפני אני משמר נפשותיכם מכל דבר רע שנמשלו נפשות בנר שנאמר נר ד' נשמת אדם ע"כ ועמ"ש הג' מלבים ז"ל בתורה: