לפלגות ראובן חלק ה י
Li-felagot Reuven part 5 10 · לפלגות ראובן חלק ה · free full Hebrew text
Open in the reader →אור פ' בהעלותך שבעת העלה אהרן את שבעת נרות המנורה בקודש בהיכל ירד אור הגנוז בשבעת קני מנורה אשר למעלה בקודש שימלא את הבית באור השכינה ואור החכמה והנבואה והיא אורה הקיים לעולם גם בזמן שאין ביהמ"ק קיים אם ימצא איש שימלא את לבו אורה ומאיר מחשכו נפשו ע"י אור התורה והנבואה אז עליו יזרח ד' וכבודו עליו יראה וכו' ועפי"ז מיישב שם משה"ק מאמר המדרש התמוה שם בפ' בהעלותך שאהרן הי' מצטער שהוא לא הקריב לחנוכת המזבח א"ל ד' לגדולה מזו אתה מתוקן הקרבנות אינן נוהגים אלא בזמן שביהמ"ק קיים והנרות נוהגים לעולם והוא פלאי שהרי גם הנרות בטלו בחורבן הבית ולמש"כ א"ש ע"ש וגם זה דוחק שהרי כיו"ב מצינו גם בקרבנות לפימ"ש חז"ל במגילה ל"א אמר אברהם לפני הקב"ה וכו' תינח בזמן שביהמ"ק קיים בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עליהם א"ל כבר תקנתי להם סדר קרבנות כ"ז שקוראין בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן וכו' והדר תיקשי א"כ מה יתרון להמנורה על הקרבנות אכן נראה לקיים דברי חכמים ז"ל בפשוטן עפ"י משנ"ת דאמנם כן הוא שאותו אור התורה והחכמה היורד עלינו מלמעלה א"א שיפסק לעד לעולם והרי גם ברוה"ק אמרו חז"ל בסנהדרין י"א א' משמתו נביאים האחרונים וכו' נסתלקה רוה"ק מישראל ואעפי"כ היו משתמשין בבת קול ובב"ב י"ב א' אמרו מיום שחרב ביהמ"ק אעפ"י שניטלה מן הנביאים מן החכמים לא נוטלה וכו' עיי"ש ולא מיבעי הנך מידות עובית שחשבנו לעיל בדברנו הנובעות מאור פניו ית"ש ובאות אלינו ע"י שבעה קני המנורה כנ"ל ומבלעדן א"א לעולם שיתקיים אלא שבזמן שביהמ"ק קיים מתגברין והולכים במדה מרובה באור שבעתים ובזמן שאין ביהמ"ק קיים נתמעט אורם ואלה השבעה מדות טובות דקחשיב תורת חיים ואהבת חסד וכו' וכו' באות בהשפעה מועטת אבל מציאותן לעד קיימת ולא וסופו מאתנו כימי השמים על הארץ והיינו מ"ש במדרש שהקרבנות אינן נוהגים אלא בזמן שביהמ"ק קיים והנרות נוהגות לעולם והכונה הוא על התועלת הנצמח מהן שאלו הבאות מנרות נוהגות לעולם וא"א שפיופסקו כי אין לעולם קיום בלעדם וכנ"ל. ועפ"י דברנו בע"ה מיושב אצלי מה שנתקשו רבותנו ז"ל בענין נס חניכה שעשו עיקר זכר והיכר על הנס מפך השמן של"ה בו רק להדליק יום אחד והדליקו בו ח' ימים ולמה יקר נס זה בעיניהם יותר מעיקר הנפלאות שעשה להם הקב"ה אז בזמן ההוא שהצילם מיד אנטיוכוס הרשע ומסר גבורים ביד חלשים וכו' עיין בל"ע שהאריך בזה ונעים לנו מש"כ בס' ג"מ בתשובה סי' ו' לתרץ משום שלולא נס זה של הנרות ל"ה יודעין אז שהנצחון שלהם הוא נצחון מוחלט והיו מתיראין שמא יתגבר עוד האויב אח"כ וכדרך הלוחמים שפעם זה מנצח ופעם הצד השני וביצ"מ ידעו מפי מרע"ה שהגיד להם אשר ראיתם מצרים היום וגו' וכן מצינו לפעמים שאמר להם אל תעלו כי אין ד' בקרבכם וכיו"ב וכן בכל משך ימי הנביאים אבל בימי חנוכה שבבית שני ל"ה שכינה שורה בישראל הלא ל"ה יודעין אם זהו נצחון מוחלט ורק ע"י הנרות ידעו זאת כמ"ש בשבת כ"ב בנר מערבי שהוא עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל ואם על נר אחד אמרו כן כ"ש על כל הנרות כולם שדלקו כל השמנה ימים בדרך נס ולפיכך הי' מן הצורך לעשות הנס גם בלילה הראשון למען ידעו תוקף הנס ולא יהיו שרוין בצער מפחד אויב עיי"ש ודפח"ת [ומאי דקשיא מסתירת המאמרים שביומא חשבו שכינה בין הלו ה' דברים שהיו חסרון בב"ש ובשבת אמרו שנר מערבי הי' עדות שהשכינה שורה בישראל כבר העירו המפרשים לתרץ עיין אפיק"ו ד' בכי נהרות מ"ש לחלק בין גילוי שכינה להשראת השכינה ועיין אהבת יהונתן הפטרת שבת ר"ח מ"ש שבב"ר הי' השכינה שורה במקום המקדש ולא בישראל ובב"ש היו ישראל כשרים וטובים יותר וזכו שהשכינה היתה שרוי' בישראל אבל לא במקדש והארכתי בביאור הדברים במק"א להמתיק דברי הגר"י דהוא משום שאז היו קבלת התורה ברצון ואכמ"ל]. אמנם לפי דברנו בע"ה יתבאר בפשיטות טפי ונבין ג"כ הטעם מה שהוצרכו אז לנס הנרות והיתה זאת להם לחזק את רוחם כי ע"י אור הנרות של המנורה שזכו להדליק בביהמ"ק נאצל עליהם מהאור העליון ונתגברו בתוכם הני שבע המדות הטובות והנקל הי' בידם עי"ז לנצח כחות הטומאה ונמסרו הרבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים (ומובן מ"ש בנוסח עה"נ דקחשיב ואזיל מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים וכו' שצריך ביאור דבשלמא מסירת גבורים ורבים ביד חלשים ומעטים הוא ענין נפלא אבל טמאים ביד טהורים הלא כן הוא שורת הדין שיפלו הטמאים והרשעים בידי צדיקים וטהורים אמנם י"ל דהיינו באמת הפירוש הפשוט שמפרש ואומר מסרת גבורים ביד חלשים ורבים וכו' ומבאר דה"ט שהני נמסרו ביד הני משום שמסרת טמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וכו' והבן] ועיין רמב"ן עה"ת מ"ש בפ' בהעלותך לפרש ד' המדרש שהבאנו לעיל משה"ק הלא בזמן שהקרבנות בטלין גם הנרות בטלין וכתב הוא ז"ל דהכונה הוא על נרות חשמונאי ובניו וכו' ובכלי יקר הקשה על דבריו הרי גם בימי חשמונאים מתחלה בטלו שניהם כאחד הקרבנות והנרות וכאשר נחה שקטה הארץ חזרו שניהם לקדמותן ומה יתרון לנרות על הקרבנות ותירץ שם שלקח לו לראי' מתשמונאים שיש יותר