לפלגות ראובן חלק ה ז

לעניי עבירות ל"ת בשוא"ת שמתגבר עליי יצרי ומביאו לידי מעשה לעבור על ד"ת ושם צפוני הולמתי לענין המצית המעשיות המוטלים על האדם לקיים ונעשית אותם הנה גם בזה גדול כה היצר שמעמעם לב האדם וכשרון כונתו ותחת לעשות רצין קינו מסור את מחשבתו לשם גאוה וכבוד אי גם לקנתר ומקלקל את הטוב בתערובות רע למען ילכו וכשלו ונוקשו ונלכדו והייני דקאמר ירמי' הנביא בספר קינות מי זה אמר ותהי ד' לא ציה פי' שהרי הכל ביד"ש חוץ מי"ש ונמצא שכל הדברים הנעשים תחת השמש הכל נעשו בפקידתו ית"ש ורק מפי עליון נא תצא הרעות והטוב פי' מה שהאדם בוחר בטוב או ברע וע"ז הוא אימר מה יתאונן אדם חי וגו' פי' מעתה הלא אין לו להאדם להתאונן על כל הנמצא אתו בעצמא הדין שהרי על כונם הוה אימר כי כך נגזר עליו בגזירת המקום ועל מה יתאינן אדם גבר על חטאיו שהשחית את דרכו לעביר על ד"ת בקו"ע ואף גם זאת מוסיף עוד לומר נחפשה דרכנו פי' עלינו לחפש גם דרכנו ומעשנו הטובים ונחקורה עד כמה הם מלאים חסרונות ונשובה גם עליהם עד ד' להשכיל להיטיב גם את המצית ועל כינה זו כינה אותו בשם צפוני שאין זה נראה בגלוי שהרי למראה עינים הוא עושה מצוה ופעולה טובה וישרה אמנם תוכה מקולקל ומבפנים צפין חסרון ומלא רקבון ולכשנזכה מבטיח אותנו הנביא בשם ד' כי הצפוני ירחיק מאתנו ולבד מה שנהי' נקיים ממעשים רעים בקו"ע גם את הטוב נזכה לעשותו שלם בלא שום חסרון ישי גו' שגם בטובו ככל אשר צינוו ד' לעשותם לאשרנו ולטוב לנו כל הימים. והנה הרמ"א ז"ל כתב בס' תוה״ע בטעמא דכה"ג מזה בייה"כ אחת למעלה ישבע למטה דבא לרמז בזה כי כח אחד יש באדם שמישכו למעלה היא כח השכל הנשמה הקדושה אבל ז' כחות הן למטה כמ"ש דשבעה שמות י"ל להיצה"ר עי"ש, ומובן עפי"ז מ"ש בתיכחה פ' בחקיתי ויספתי עניכם מכה שבע כחטאתוכם וכן גם בפ' תבא בדרך אחד קצת יבשכעה דרכים תנים לפניו. ובאים מכנג״מ כנגד הג' שחית של יצה״ר המושלות עליי ומחטיאות אותו ולא התגבר עליהן כמצות רצינו ית"ש ואוני יש נכוין עפי"ז גם מ"ש בפרשת השביע בחלום פרעה ופתרין ייסף שברוב פשעיהם של מצרים ופרעה התנים הגדול הרובץ בתוך ואוריו כמ"ש ביחזקאל סי' כ"ט נגזר עליהם שבע שנות רעב [ע' קידושין כ"ט ב' על בת בההוא בי רבנן אידמי לי' כתנינא דשבעה רישוותא וכו'] וכן מצינו ג"כ במלכים ב' ח' כי קרא ד' נרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים – ורק בזכותו של יוסף שהתגבר על יצרו ועמד נגד שבע כחיתיו ונצחו זכו לשבע שלות שובע כדי שיתגדל וכן בזכיתו של יעקב כלה הרעב כבואו ומצרים כמ"ש רש"י בחומש ס"פ ויחי ומי שיש לו לב מבין אוני ישכיל עוד להסביר עפי"ז מה שמצינו שמספר שבע מתנוסס עוד בכמה מהמצות כמו שבעה ימי שבתא ז' ימי טומאה וז' נקיים וכן בטי"מ ז' שנות השמטה וז' שמטות ביובל וכן בימי המועדים ז' ימי חה"ם וז' ימי חה"פ *) ויובן ג"כ מ"ש גבי יעקב שהשתחוה לפני עשו שבע פעמים ויתבאר ג"כ מ"ש בב"ב ע"ה א' שעתיד הקבה לעשית ז' חופית לכל צדיק וצדיק ע"ש ותן לחכם ויחכם עוד. ומעתה אני אומר דהני שבע מעלות טובות שאני אומרים בברכת שים שלום כי באור פניך נתת לנו ד"א תורת חיים. ואהבת חסד, וצדקה. וברכה, ורחמים, וחיים ושלום, מכוונית הן בסדרן לתקן בטובם הני שבעה החסרונות שחשבנו לעיל בשמותיו של היצה"ר וזה לעומת זה ברא אלקים בחכמתו לתכלית בריאת האדם וכולן מועילות להצילנו מפח יקוש של היצר האורב לנו וכמו שנאמר בע"ה. והתחיל בראשונה להודות נד' על חסדו שבאור פניו נתן לנו תורת חיים כמשנ"ת לעיל בביאור שם רע שקראוהו ד' ית"ש וברא יצה"ר ברא לפניו תורה תבלין וכלפי מה שמערים להאטום את אזנינו ולהקשות את לבנו שנא נטה אוזן לשמוע ד"ת כמשנ"ת בביאור שם ערל שקראו אותו מרע"ה וחסר הג"ה וכאן נראה להוסיף עוד מה שנראה לי להטעים טעם נכון על אשר תקנו לנו חז"ל לקרות בשבת חוה"מ פ' ראה אתה אומר אלי כמ"ש באו"ח סי' ת"צ דהוא מעשה העגל עיין מפרשים ולי נראה עפי"מ שכתבתי בהקדמת ספרי ת"א בביאור המד"ת פ' אמור ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ראשין לחשבון עונות שנתקשו בזה המפרשים וביארתי שם עפי"מ שנתתי טעם לשבח על מאמרם ז"ל שע"י חשובה מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות והיינו משום דתשובה הוי מ"ע וכיון שעשה תשובה ונמחל לו עונותיו נמצא שנתוספו לי תמורתו הרבה מ"ע הוא מצות התשובה לפי מספר העונות משום דנאוין מחלקין וכלפי מ"ש חז"ל בקידושין ד' פ"א סקבא דשתא רגלא אשר מה"ט תקנו לנו להתענות בה"ב אחר החגים משום שאז עלולים לחטוא מתוך משתה ושמחת יו"ט כמ"ש באו"ח סי' תצ"ב (וע"ש מש"כ בטעמא שלא תקנו כן אחר חג השבועות משום שאינו אלא יום אחד לכן לא חשו בזה ולענ״ד נראה טעמא אחרונא כפי״ד הירושלמי פ״ד דר״ה ה״ח ליי שמשי״ה ל״כ חטאת בשעור של עצרת משום שבו ביום קבלי את התורה מעלה אני עליכם כאלו לא