לפלגות ראובן חלק ה ו

התניא את שלמה להסיר את לבבי ולא הי' יכול לו אבל לא הסתפק במועט ונלחם אתו עד שנצח גם את שלמה החכם מכ"א אף כי לא לכך נוצר ונא זהו תכלית בריאתו ואין זה אנא דרך האויב והשונא אשר לגודל שנאתו לחבירו משתדל להזיק איתו אם כי גורם רעה גם לעצמו במעשה זו שעושה לחבירו כנודע ויש לפרש עפי"ז מ"ש בהפטרה זו של שבת חנוכה ויאמר ד' אל השטן יגער ד' בך השטן ויגער ד' בך הבוחר בירושלים שלפי פי' המפרשים דהבוחר בירושלים קאי על הקב"ה אינו מדוקדק הסדר דהול"ל ויגער ד' הבוחר בירושלים בך – אמנם לפי הנ"ל י"ל דקרא מפרש טעמא שע"כ יגער ד' בך השטן אף כי יש לך להצטדק על עיקר מלאכתך להסית לעבור על ד"ת כי לכך נוצרת הא מיהת אין לך להתחכם להרבות חוטאים גם מן המתקדשים והמטהרים היושבים בירושלים עיה"ק ובכל כחם בורחים ומתחבאים מיצרם הלא זה אוד מוצל מאש כמ"ש בקידושין פ"א חזי דאת לירא ואנא בישרא והנה זה האיש הפורש א"ע מתענוגי העולם ומתקדש ויושב בירושלים מה לך ולו מדוע אתה אור ומערים עליו לצודו בחרמך ולכן יגער ד' בך לפי שאתה בוחר בירושלים וקצרתי במה שיש להאריך עוד ושפיר הולמתו להיצה"ר שם שונא כלפי האי עובדא דשלמה שברוב חכמתו וגדלו הי' חפץ למען צדקו ללחום את יצרו ופתח לו פתח בהרבות לו נשים והלא ידוע מ"ש מרן הגר"א ז"ל לפרש מ"ש לפתח חטאת רובץ שרק ע"י הפתח שפותח האדם לפניו עי"ז י"ל שליטה לפתותו והיינו דאיכא בינו לבין דוד אביו כמובן] והתפאר בעצמו לנסות ולומר אני ארבה ולא אסיר התגבר עליו היצר לעמוד כנגדו ולהחטיאו אף שגרם עי"ז היזק גם לעצם תכלית יצירתו ואין זה אלא דרך האויב והשונא וכמו שכתבנו לעיל. ישעיה קראו מכשול נראה בפירושו עפימ"ש ביעה"ד ח"א ד"ו בביאור מ"ש חז"ל בסנהדרין שתפס הקב"ה לירבעם בבגדו וכו' ושאל אותו מי בראש ומוכיח שם דבאמת נמצא כל אדם מחטיא את חבירו מה שהשני לומד ממעשיו עיי"ש באורך ונופל ע"ז שם מכשול מה שהוא מכשיל את חבירו ואף גם לענין העונש שייך האי שם מכשול עפימ"ש בהקדמת ס' יה"ת לפרש מה שכתב בשבת ל"א בעובדא דגר אשר ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה ואידך פירושא הוא זיל גמור דלכאורה אין לזה שום שייכות כלל בהני מילי שבין אדם למקום וכתב שם בביאור המאמר עפימ"ש חז"ל בכ"מ דכל ישראל ערבים זב"ז ונמצא דכאו"א ע"י חטאיו גורם הפסד ועונש גם לאחרים וא"כ איפוא מחויב הוא לעצור ברוחו ולכבוש את יצרו גם בשביל חשבון זה שלא יגרום רעה לחבירו אם אוהב הוא את חבירו כגופו ורק אם אין אהבה בישראל אז לא יבטל את תאותו מפני זה עיי"ש ועמ"ש בסכרי בסיימא דע' ברכית ובסיימא דמ' סנהדרין בענין זה והיינו דקאמר הנביא בשם ד' הרימו מכשול מדרך עמו דאף אם יבחר נו האדם לעצמו לסור מדרך הטוב והישר וילך שובב בדר לבו ולא יעצור ברוחי מפחד העונש המוכן לפניו אבל הלא מחייב להתבילו שלא יכשיל לנפשות נקיים שאין דעתם נוחה במעשיו המכוערים ואינו מן הלימום שזה חוטא וזה יתחייב וכאשר ישימו לבם על החשבון הזה יפרשו מן הרע והנאה להם והנאה לעולם. יחזקאל קראו אבן דכתיב והסירותי לב האבן מבשרכם וגו' כאן נראה בעליל שיחזקאל קרא אותו בשם זה כלפי דורו שנתייאשו מן התשובה מפני ריב עינותיהם כמ"ש לעיל שם ביחזקל סי' ל"ג אמור אל ב"י כן אמרתם לאמור כי פשעינו וחטאתינו עלנו ובם אנחנו נמקים ואיך לחי' אמור אליהם חי אנו נאם ד"א אם אחפוץ וגו' שובו שובו מדרכיכם הרעים וגו' ווכולה זה בשם לב האבן שנתקשה הלב כאבן לבלי לפתוח פתח לתשובה ועצת היצר ההיא קשה שבכולן כמו שפירשו המפרשים מ"ש והסר שטן מלפננו ומאחרנו שהרי הוא השטן הוא היצה"ר המסית בתחלה לעבור על ד"ת והיא המדיח אותו אחר שחטא שיתייאש מן התשובה ויתמה אותו בדמיונו להאמין ע"ע שכבר אין לו כל תקנה וכמו שהארכתי בזה בע"ה בדרשותי ופירשתי על פי זה כל המזמור בתהלים ל"ו בטוב טעם בע"ה ועיין מה שכתבתי בזה בהקדמת ספרי חנק שלישי בע"ה בהג"ה ובאמת נהפוך הוא וחוב קדוש על כל אדם מישראל לחזק את לבו ולהאמין אמונת אומן במ"ש חז"ל שאין לך דבר שעומד בפני התשובה וישכיל בדעתו לשוב מדרכו עפימ"ש חז"ל במקום שבע"ת עומדים שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד וכמ"ש ג"כ ברמב"ם ה' תשובה עיין בדבריו כי נעמו וגם בהדברים המעכבין את התשובה הלא מפורש שם ברמב"ם ספ"ד שאעפ"י שמעכבין את התשובה אין מונעין אותה אלא אם עשה אדם תשובה מהן ה"ז בע"ת וי"ל חלק לעוה"ב ופי' בזה מ"ש והוא רחים יכפר עון ולא ישחית וגו' ולא יעיר כל חמתו פי' שכל חמתו הוא מה שלא יעיר אותו לתשובה אבל אם יפקח עיניו ויתבונן בעצמו לשוב מיד תקבלו ונסלח לו והיינו מ"ש אליהם יחזקאל בשם ד' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' ונתתי לכם לב חדש וגי' והסירותי את לב האבן מבשרכם מה שנתאבן לבכם לבלי להרגיש רגשי תשובה וכמו נתיאשתם עלשוב אתן לכם לב בשר להרגיש לוחם ולבבכם יבין ותשובו ורפא לכם וי"ל עוד וקצרתי. יואל קראו צפוני דכתיב ואת הצפוני ארחיק מעליכם וגו' השם הזה יתפרש כלפי מצות ומעשים טובים דהנה כל הששה שמות שחשבנו עד כה הנה הנם אמורים ומתפרשים