לפלגות ראובן חלק ג צה

גם כאן האי סברא דבההיא הנאה וכו' מ"מ אינו מועיל שיתחייב כאן מה"ט משום דפטור גם משבועה ולתי' השני שבתוס' ס"ל דל"ש כאן האי סברא דבההיא הנאה אבל אה"נ אם הי' גם כאן שייך האי סברא דבההיא הנאה וכו' הוי מתחייב שפיר גם בשטרות וקרקעות ונראה לומר דזה תלי במה שמצינו לרבותינו הראשונים ז"ל דפליגי בעיקר טעמא דהאי סברא דבההיא הנאה שמצינו בכ"מ בש"ס דמועיל להתחייב עי"ז ולעשות ג"כ קנין דאיזה קנין הוא ומצינו דפליגי בזה רבוותא ז"ל דהנה בר"ן פ"ק דקידושין ד' ז' כתב בשם הר"ח ז"ל גבי ההיא הנאה דאדם חשוב דזה הוי כמו קנין כסף וקנין חליפין וגם במטלטלין שאין הכסף קונה בו מ"מ קונה שפיר מה"ט דבההיא הנאה משום דין קנין חליפין עיי"ש ובחי' הרמב"ן שם וכן בחי' הריטב"א שם כתבו מפורש דאין זה קונה אלא מדין כסף לחוד ואין כאן קנין בתורת חליפין כלל ומשו"ה אינו קונה אלא באשה וקרקע לחוד ועיי"ש ג"כ בחי' הרשב"א בקידושין שם שהכריע כהר"ח עיי"ש ובקצוה"ח ונתה"מ סי' ק"צ וקצרתי ומעתה נראה לומר בפשיטות דלמ"ד דאין זה חשוב אלא כמו קנין כסף שפיר י"ל דכסף אינו מועיל להתחייב על ידו אלא באם מתחייב א"ע מיד אבל לא שיתחייב אח"כ בהני מילי דדמי לאסמכתא וכמו ששטר אינו מועיל בזה לדעת הש"ך חו"מ סי' מ' ס"ק ד' וסי' ש"א ס"ק ז' שהבאנו לעיל ושפיר כתבו התוס' לפי"ז בתירוצם הראשון דאף די"ל דגם הכא שייך האי סברא דבההיא הנאה וכו' מ"מ אינו משתעבד וערב בשעת מ"מ או ערב דב"ד דודאי שיעבודו אינו אלא מטעם דבההיא הנאה וכו' ה"ט דמשתעבד משום דכיון דדין ערב הוי שיעבודא דאורית' משו"ה אמרינן דבההיא הנאה נעשה ערב מיד וממילא נתחייב אח"כ אם הלוה אינו משלם וכמו שכתבנו לעיל אבל כאן בדברים שנתמעטו מדיני שומרים מה יועיל לן האי סברא דבההיא הנאה שיתהוה שומר אחר שהתורה מיעטתן מדיני שמירה לכן א"א לו שיתחייב חיובים שאינם באים מיד אלא אח"כ דדמי לאסמכתא אבל להני דס"ל דבההיא הנאה חשוב גם לקנין חליפין וק"ס הא ודאי מועיל גם בהני דברים שנתמעטו מדיני שומרים כמש"ש בסוגיין דב"מ נ"ח ובחו"מ סי' ש"א ס"ד וא"כ לדידהו ודאי טעמא בעי למה לא יועיל נמי בזה האי סברא דבההיא הנאה וכו' דדמי ממש לק"ס ולדידהו ע"כ לומר כתירוץ השני שבתוס' הנ"ל דכאן ע"כ ל"ש כלל האי סברא דבההיא הנאה וכו'

וירוח לן הבין לפי"ז טעמא דר' יוחנן ושמואל דפליגי שם בב"מ צ"ד גבי מתנה ש"ח להיות כשואל דשמואל ס"ל דבעי דוקא קנין ואינו משתעבד בההיא הנאה וכו' ור' יוחנן פליג וס"ל דמשתעבד גם בלא קנין בההיא הנאה וכו' יעו"ש בסוגיא ולפי דברינו י"ל דבהכי הוא דפליגי דר"י ס"ל דבההיא הנאה דמי ממש לקנין חליפין שמועיל גם במטלטלין וכשיטת הר"ח והרשב"א ז"ל הנ"ל ולפי"ז ודאי דמועיל להשתעבד גם בדיני שומרים וכיו"ב אף דדמי לאסמכתא דדינו ממש כמו קנין חליפין דמועיל בכ"מ וכנ"ל אבל שמואל י"ל דס"ל דבההיא הנאה וכו' ל"ד לקנין חליפין כלל ואין בזה אלא מדין כסף ואינו מועיל אלא באשה וקרקע וכמ"ש הרמב"ן והריטב"א ז"ל הנ"ל משו"ה הוא דס"ל דאין זה מועיל אלא בחיוב שנתחייב מיד בלא תנאי דגם כסף מהני בי' להתחייב ע"י ובזה מועיל ג"כ האי סבר' דבההי' הנאה וכו' אבל בשומר וכיו"ב דדמי לאסמכת' ס"ל לשמואל דלא מהני האי סבר' דבההיא הנאה וכו' להשתעבד ולהתחייב ע"י ובעינן דוקא קנין חליפין דאלים כחו ומועיל בכ"מ ודו"ק כי הדברים נכונים בע"ה. ומעתה נראה לומר דגם בערב דודאי דמי לאסמכת' לית לי' לשמואל ה"ט דבההי' הנאה וכו' ובכדי שלא תקשה לך הא בערב בשעת מ"מ כו"ע מודי דחייב והא טעמ' דידי' מבואר בגמ' שם בב"ב דהוא משום בההיא הנאה דמהימן לי' וכו' והא ודאי דמודה גם שמואל בערב בשעת מ"מ דמשתעבד דבשלמ' מה שמצינו נמי לסתמ' דגמ' דמסיק שלהי ב"ב דערב דב"ד נמי משתעבד גם שלא בשעת מ"מ משום בההי' הנאה וכו' בזה איפשר לומר דאה"נ דשמואל פליג גם ע"ז ורק בגמ' מסיק כן לדידן דקייל"ן כר"י דבההי' הנאה מועיל גם בשומרים וערב דדמיין לאסמכת' אבל בהאי דינ' דערב בשעת מ"מ דכו"ע מודי דחייב וכמ"ש במתניתין להדיא הרי ע"כ מוכח לכאורה מזה דמועיל ההי' הנאה להשתעבד ולהתחייב ע"י גם בהני מילי דדמי לאסמכת' אמנם בשים לב גם זה לא קשי' וליישב דבר זה צריך אני **(מתחייב בכה"ג דקייל"ן כתי' הראשון שבתוס' וכמ"ש בפ"ת חו"מ סי' רצ"א ס"ק כ"ב ולפי"ז ודאי דאינו מתחייב בדברים בעלמא גם בכה"ג וכנ"ל וכן העיר עוד במשה"ק עוד הקצוה"ח שם ס"ק ט"ז במ"ש בגיטין י"ד גבי רב ששת דהו"ל אשרתא דסרבלי במחוזא וא"ל ניקני מינך היינו אונסא דאורחא א"ל אין לסוף אישתמיט להו וכו' ואמאי צריך קנין לאונסא דאורחא כיון דנתחייב בדברים ג"כ וכנ"ל ומאי אהני לי' מאי דאישתמיט כיון דכבר נתרצה להם במאי דאמר אין וכבר נתחייב בדברים בעלמא עיי"ש שנדחק וא"צ לזה דשפיר י"ל דרב ששת עדיין לא קיבל כלל חיובי אונסין במה שאמר אין שלא השיב להם אלא על דבריהם שאמרו לו ניקנו מינך אונסא דאורחא והשיב להם שיקבל בקנין ע"ז אח"כ אבל עדיין לא התחייב א"ע כלל ושפיר השתמט א"ע אח"כ שלא רצה לקבל עליו את החיובים וכמובן ודבריו נכונים בע"ה]:)**