לפלגות ראובן חלק ג צג

הסוגיא שע"כ לחלק בין חיוב בהחלט ע"י שטר לבין חיוב על תנאי דדמי לאסמכתא דזה א"א להתחייב ע"י שטר וקושית הרמב"ן ז"ל הנ"ל לא תיקשי מידי לשיטת הרמב"ם ז"ל ורק נבאר תחלה מה שיש לדקדק עוד בסוגיא שם שלהי ב"ב בביאור דברי ר' יוחנן ושמואל וכמו שנאמר דהנה ר' יוחנן ס"ל כר' ישמעאל וקאמר דגם חנוק משתעבד בלא קנין ושמואל פליג וס"ל דחנוק בעי קנין ולכאורה צריך ביאור במאי פליגי דדוחק לומר דלא פליגי אלא בסברא בעלמא דפשיטא לי' לר' יוחנן דגם חנוק אף שמתכוין להציל את החנוק ומצוה קעביד מ"מ נמי גמר ומשעבד נפשי' ולשמואל משמע לי' דבחנוק לא גמר ומשעבד נפשי' דאינו מתכוין אלא למצוה להציל את החנוק דודאי דוחק הוא לומר כן ולכאורה הי' נראה לומר דתרווייהו ר"י ושמואל ס"ל דבאמת גם בחנוק שייך לומר דגמר ומשעבד נפשי' בההיא הנאה שמציל את חבירו מן החניקה וכמ"ש להדיא בנימוק"י כאן וז"ל ומדכתב הרמב"ם ז"ל דערב דכתובה אפילו בקנין לא משתעבד משום דמצוה קעביד וכו' שצריך לומר דהכא בחנוק מידי דחסרי' אע"ג דהוי משמע דשוין נינהו וכו' וי"ל דמשום צערא דחברי' שחנק גמר ומקני וכו' עיי"ש והנה ה"ט שייך נמי לומר שמשו"ה שפיר ישתעבד גם בלא קנין משום בההיא הנאה שמציל את חבירו מצערא דחניקה ומאן מפיס לחלק האי הנאה מההיא הנאה דערב בשעת מ"מ דאמרינן בההיא הנאה דמהימן לי' גמר ומשעבד נפשי' אלא שמצינו לשמואל דפליג ולא סבירא לי' שיועיל ה"ט דבההיא הנאה להשתעבד ולקנו' ע"י בכה"ג דדמי לאסמכתא ור"י ס"ל דקני ומשתעבד גם בכה"ג ואזלי נמי ר"י ושמואל לטעמייהו ואף דלפי האמת לא ניחא לי בהאי טעמא ונראה לפרש פלוגתתן בדרך מרווח בע"ה מ"מ אמינא לדון גם בזה כי כמה הילכתא גבירתא איכא למישמע מינה ונוגע ג"כ לעניננו ונקדים לבאר מה שמצינו בסוגיא דב"מ צ"ד גבי מתנה ש"ח להיות כשואל דפריך שם בגמ' במאי בדברים ואמר שמואל בשקנו מידו ור' יוחנן אמר אפי' תימא בשלא קנו מידו בההיא הנאה דקא נפיק לי' קלא דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשי' ומשמע דלשמואל לא משתעביד ע"י ההיא הנאה ובעי דוקא קנו מידו וצריך להבין במאי פליגי ר"י ושמואל בזה ולהבין טעמי פלוגתתם צריכים אנחנו לבאר תחלה עוד פרט אחד בהאי טעמא דבההיא הנאה שמצינו בכ"מ ונוגע ג"כ לדינא וכמו שנאמר בע"ה הנה ראיתי בס' באר משה חו"מ סי' י' שנסתפק בדין שומרים בדבר שנתמעט מחיובי שמירה מה"ת כמו שטרות וקרקעות אם הקדים שכרו לש"ש והתנה עמו שיתחייב באחריות ע"ז אם מתחייב בקבלת האחריות בלי קנין וכתב שם תחלה לדון דזה תלוי במ"ש השיך חו"מ סי' ש"א ס"ק ז' לחלוק על הר"ן ר"פ הנושא דס"ל דאתם עדי וכן כתיבת שטר מהני גם באסמכתא כמו קנין י"ל שגם קנין כסף מהני לענין זה שיתחייב בדיבורו באחריות אבל לדעת הש"ך דפליג ע"ז וס"ל דבמקום אסמכתא ל"מ אתם עדי ומשמע מדבריו דגם כתיבת שטר ל"מ זולת קנין לחוד א"כ י"ל שגם הקדמת מעות ל"מ דחשיב זה כעין אסמכתא והוכיח שם עוד מד' הריטב"א ב"מ צ"א א' שדקדק אהא דאית' שם דבמקום שא"ב דין שומרים בעינן דוקא קנו מידו ומ"ש מהא דמתנה ש"ח להיות כשואל משום דבההיא הנאה וכו' גמר ומשעבד נפשי' ותי' הריטב"א משום שסברא זו דבההיא הנאה אין מועיל רק להתחייב חיוב השייך על אותו הממון אם הי' בא עליו בשאלה משא"כ במקום שאין שייך שום חיוב שמירה על אותו הממון לכך בעינן קנין והסביר את דבריו דענין של בההיא הנאה גמר ומשעבד נפשי' אינו מועיל רק ליתן עליו חיוב גמור כעת משא"כ חיוב שאם יתהוה דבר אח"כ יתחייב אין מועיל בזה להתחייב מטעם בההיא הנאה משום דדמי כעין אסמכתא ואיני מועיל בזה אלא קנין דאלימא מילתא דידי' ולכן במקום שיש בזה עליו דיני שמירה על אותו הממון מהני חיובו מטעם בההיא הנאה שעי"ז נעשה עליו עתה שואל וממילא מתחייב כאשר יבוא ההיזק מדין שואל משא"כ במקום שאין שם חיובי שמירה כלל א"כ לא נוכל לומר שנעשה שומר או שואל כיון שאין לחייבו מחמת שומר או שואל שהרי פטר בו את הכל ואנו באים לדון על עצם החיוב שיתחייב לשלם כשיזדמן אח"כ ההפסד לזה בעינן דוקא קנין משום דהוי כעין אסמכתא וגם קנין כסף אינו מועיל בזה רק ק"ס עיי"ש שמוכיח כדבריו ממאי דפריך בב"מ ע"ג גבי האי מאן דיהיב זוזי למזבן לי' חמרא וכו' דאמר ר"א אסמכתא היא וכו' ופירש"י אפילו הבטיחו וכו' אין זה אלא אסמכתא הואיל ולא קנו מידו ופריך שם מ"ש מהא דאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא וכו' ומאי פריך הא התם יש כאן נתינת דמים מה שנתן לו את השדה להחזיק אותה ובההיא הנאה הוי כמו קנו מידו משא"כ בהא דיין מה שנתן לו זוזי למזבן חמרא הא ל"ח נתינת דמים שנתן לו עבור עצמו וא"כ יחשב בההיא הנאה כקנין א"ו משמע דקנין כסף ובההיא הנאה ל"מ במקום שהחיובים באים אח"כ עיי"ש ודבריו נכונים אבל צריכים ביאור

דהנה מ"ש לדייק מלשונו של הש"ך ז"ל דגם שטר לא מהני בהני מילי דדמי לאסמכתא דבריו נכונים מאוד וכן מדייק ג"כ הגרעק"א ז"ל בהגהותיו לחו"מ סי' מ' עיי"ש מ"ש להשיג בזה על האו"ת ז"ל שהעתיק איפכא בשם הש"ך שם באורים סי' מ' ס"ק ד' דבמתנה ש"ח להיות כשואל כיון דדמי לאסמכתא לא משעבד אלא בקנין או בשטר והתפלא עליו בהגהת הגרעק"א ז"ל דלפי"ד הש"ך בשומר לא מהני להתחייב גם בשטר כיון דדמי לאסמכתא כמו בערב לדעת הרמב"ם ובעיא דוקא קנין עיי"ש [מצאתי עלי חובה להעיר בדברי הגרעק"א ז"ל הנ"ל שאין לשונו שם מדויק שפיר ויש מקום לטעות לפי"ז דגם במתנה ש"ח להיות