לפלגות ראובן חלק ג צא

ר"ל הכא מודה משום דשייך נפשי' בשיעבודא דאוריית' כדאית' התם עכ"ל והנה ביאור דבריו הראשונים הוא כפשוטן דמפרש דר' יוחנן ושמואל תרווייהו מוקי לה לפלוגתת ר' ישמעאל וב"נ דפליגי בשלא קנו מידו ור' יוחנן דס"ל כר' ישמעאל דלבני חורין ל"ב קנין משו"ה הוא דס"ל דאם קנו מידו מועיל הקנין להוסיף שיעבוד לגבות נמי ממשעבדי ושמואל ס"ל כבן ננס דבחנוק ולא קנו מידו לא משתעבד כלל ומשו"ה כי קנו מידו ס"ל דאינו גובה אלא מבני חרי ולשמואל נמי בשאינו חנוק ס"ל דל"ב קנין לבנ"ח וכר' ישמעאל והיינו דקאמר ופליג אדר"נ דלר"נ ס"ל דגם בשאינו חנוק כל דלאחר מ"מ בעי קנין לב"ח וכבן ננס ופליג על ר' יוחנן ועל שמואל וקייל"ן נמי כן לפי גירסתו דגריס ואינך כולהו בעו קנין ופירושו דקאי גם על חנוק ושאינו חנוק דלאחר מ"מ וכנ"ל

אמנם דבריו האחרונים מה שהוסיף עוד לומר דגם לר"נ הא דאין הערב משתעבד לאחר מ"מ בלא קנין ה"מ כשלא חתם א"ע בשטר אבל אם חתם א"ע בשטר החוב ודאי משתעבד לבנ"ח וכו' תמוהים המה לכאורה דאיך אפשר לומר כן והא אי נימא דלר"נ נמי ס"ל דאם חתם הערב א"ע בשטר החוב משתעבד ולא קאמר דלא משתעבד אלא בשלא חתם א"ע נמצא דלפי"ז דלר' יוחנן ושמואל דפליגי על ר"נ ס"ל דגם בשלא חתם הערב א"ע בשטר נמי משתעבד לר' ישמעאל גם לאחר מ"מ וגם בלא קנין ומי יתן ונדע במאי משתעבד והא אין כאן אלא דברים בעלמא וע"כ דלר' יוחנן ושמואל אי נימא כמ"ש בשטמ"ק הנ"ל דתרווייהו מוקי לפלוגתת ר"י וב"ן דפליגי בשלא קנו מידו ע"כ דמפרשי פלוגתתן דמיירי בשחתם הערב א"ע בשטר החוב וכפשטה דמתניתין דקאמר ערב היוצא לאחר חיתום שטרות וכמש"כ ג"כ התוס' כאן שלהי ב"ב דגם בהא דחנוק איירי בשחתם א"ע בשטר ולר"נ גם בכה"ג לא משתעבד משום דס"ל כבן ננס וטעמא דידהו כמ"ש הר"ן אליבא דהרמב"ם ז"ל שנביא לקמן בע"ה מ"ש ר"פ הנושא בכתובות משום דערב דדמי לאסמכתא לא מועיל בזה שיתחייב ע"י השטר בלא קנין אמנם לא קייל"ן כותי' דר"נ בהא אלא כר"י ושמואל דפליגי עליו וס"ל דגם בכה"ג משתעבד שפיר בשטר וזהו שיטת הראב"ד והרמב"ן שהבאנו לעיל מ"ש בחו"מ סי' קכ"ט ס"ד לשיטתם דס"ל דגם בערב אף דהוי כמו אסמכתא מ"מ אמרינן גם בזה דאלימא מילתא דשטרא ומתחייב שפיר גם בלא קנין ולשיטתם בע"כ ס"ל ג"כ דגם בערב לאחר מ"מ אם קנו מידו גובה גם ממשעבדי דהא ע"כ ר' יוחנן הכי ס"ל ובהכי הוא דפליג עם שמואל וקייל"ן כר' יוחנן בהא והיינו שיטתם המובא בחו"מ שם סי' קכ"ט ס"י בשם י"א עיי"ש וע"כ דלדידהו לא גרסינן ואינך כולהו בעו קנין ואי גרס לי' יתפרש ע"כ כמ"ש ברמב"ן דאף לגירסת הרי"ף דגרס ואינך כולהו בעו קנין י"ל דקאי אערב לאחר מ"מ וקבלן דכתובה וז"ב לענ"ד בביאור הסוגיא לפי שיטתם ז"ל וד' השטמ"ק שכתב להיפוך דגם לר"נ משתעבד לאחר מ"מ ע"י שטר תמוהים הם בעיני ולא אוכל ליישבם דלפי"ז אין להבין טעמא דר' יוחנן ושמואל דפליגי וס"ל דלר' ישמעאל גם בלא שטר ובלא קנין משתעבד ואולי י"ל דה"ט דשטמ"ק ז"ל דס"ל דאלים כח הערב שמשתעבד שפיר גם בדברים בעלמא ועיין בדברינו לקמן בע"ה אמנם יותר מסתבר לומר כמו שכתבנו לעיל וזהו שיטת הראב"ד והרמב"ן ז"ל הנ"ל

אמנם לשיטת החולקים שם בחו"מ סי' קכ"ט ס"ד דס"ל דגם שטר לא מהני לערב היוצא לאחר חיתום שטרות ואף לגבות מבני חורין ובעינן דוקא קנין לערב שלא בשעת מ"מ ומכ"ש לדעת הרמב"ם שם דס"ל דאפילו ערב היוצא קודם חיתום שטרות צריך קנין כיון שלא הי' בשעת מ"מ וס"ל לחלק האי דינא מהא דמבואר בחו"מ סי' מ' דחייב אני לך מנה בשטר מתחייב גם בלא קנין משום דשאני התם דמתחייב מיד בלא שום תנאי אבל כיון דחיובו של ערב הוא ע"מ אם לא יפר הלוה הוי כמו אסמכתא ומשו"ה לא משתעבד בלא קנין וכמ"ש הר"ן ר"פ הנושא להסביר דבריהם וכ"ה בסמ"ע חו"מ סי' קכ"ט הנ"ל ס"ק י"ב וע' ש"ך חו"מ סי' מ' ס"ק ד' וסי' ש"א ס"ק ז' ויבואר לפנינו בע"ה לדידהו ע"כ לומר דפלוגתת ר"י וב"נ במתניתין איירי דוקא בקנו מידו וע' בנימוק"י שם שלהי ב"ב שכתב להדיא כן דפלוגתת ר"י וב"נ איירי בשקנו מידו דבלא"ה הא גם מב"ח אינו גובה כיון דלא הוי בשעת מ"מ ושטר הא ג"כ לא מהני לדידהו וע"כ דמיירי דוקא בקנו מידו וס"ל לר' ישמעאל דגובה מב"ח ור"י שם פסק ג"כ הילכתא כותי' דר' ישמעאל וממילא מוכח ג"כ לפי"ז מאי דס"ל נמי לשיטתם דבערב לאחר מ"מ גם בקנו מידו אינו גובה אלא מב"ח אבל לא ממשעבדי וכמ"ש בחו"מ שם סי' קכ"ט ס"ו ע"ש והיינו דגרסינן לדידהו מ"ש במסקנא ואינך כולהו בעו קנין ומפרשי דקאי נמי על ערב היוצא לאחר חיתום שטרות דמיירי במתניתין והיינו דס"ל דבשטר לחוד לא משתעבד בכה"ג דערב דדמי לאסמכתא ובעינן דוקא קנין או מתן מעות וכנ"ל ודו"ק כי כ"ז ברור בע"ה בביאור דברי רבותינו הראשונים ז"ל עפ"י הסוגיא וכמו שכתבנו

עתה נרחיב עוד לפלפל בדבריהם וליישב משה"ק על שי' הרמב"ם ז"ל וכמו שנאמר: פלג ב

והנה ז"ל הרמב"ן כאן בחידושיו שלהי ב"ב נראה לי דערב דלאחר חיתום שטרות ל"ב קנין מדגרסינן בכתובות ק"א ב' גבי פלוגתא דר"י ור"ל בחייב אני לך מנה בשטר דר' יוחנן אמר חייב ור"ל אמר פטור ואמרינן עלה כתנאי ר"י דאמר