לפלגות ראובן חלק ג עו
Li-felagot Reuven part 3 76 · לפלגות ראובן חלק ג · free full Hebrew text
Open in the reader →דגם מה שבידו ל"ק אם יוצא לחוץ כמו בחצירו דל"ק גם מה שבתוך חצירו אם אגיד ברשות אחר ע"כ צ"ל דמ"ש ר"א שם בכתובות כגון שצירף ידו למטה מג' וקיבלו דקונה מטעם ידו ע"כ נמי מיירי בשכולו בתוך ידו וע"כ דמיירי דוקא בכיס קטן ולא תיקשי מ"ש בב"ב פ"ו דאיירי דוקא בכיס גדול דבעי מיתנא ומשו"ה אין דרכו להגביה דכבר כתבו שם התוס' בב"ב ד"ה והא דלהאי לישנא דמשני כגון שצירף ידו וכו' לא פריך מידי דהא קונה מדין חצר ולא מדין משיכה אלא לההוא לישנא דהתם דקני משום משיכה פריך עיי"ש ולמשנ"ת הוא מוכרח ג"כ כנ"ל דלהאי תירוצא דמשני כגון שצירף ידו ע"כ דמיירי דוקא בכיס קטן שאוגדו כולו בתוך חלל ידו וכמשנ"ת ודו"ק: פלג יג
ולכאורה יש להקשות ע"ד הנתה"מ הנ"ל ממ"ש בב"מ ח' דמה שבידו כמאן דפסיק דמי ולעולם קני וכמ"ש נמי להדיא בחו"מ סי' רס"ט ס"ד דגם בחרש ופקח שאינן קונין כולה מ"מ מה שביד כל אחד קנה וכ"ה שם בחו"מ נמי בסי' רע"א ס"ב גבי אחז במוסירה דליק עד שימשוך ומ"מ קני המוסירה לבדו ע"ש בש"ך ס"ק ב' דלא קנה כל המוסירה משום שיכול לנתקו רק מה שתופס בידו הרי דמה שבידו מיהת קנה לעולם אף דל"ק היוצא חוץ לידו ומצאתי שגם באבני מילואים אה"ע סי' ל' סס"ק ו' כתב להדיא כן מה"ט דכמו שאמרו בידו דכמאן דפסיק דמי וקנה אותו מקצת כן נמי גם בחצר אם מונח קצתו בחצר של זה וקצתו בחצר של זה כל מה שיש תחת חצר של מקבל מתנה אותו קצתו קונה עיי"ש. וע"כ לומר לדעת הנתה"מ דס"ל חלק בין אם מונח בתוך חלל היד כשהיא פתוחה דאז בעינן דוקא שיהי' כל החפץ מונח בתוך החלל דזה דומה ממש לחצר ורק אם תופס בידו הוא דאמרו בב"מ שם דכמאן דפסיק דמי וזה שתופס בתוך ידו עדיף מחצר וקונה מה שבתוכה אף שהיוצא לחוץ אינו קונה וטעמא רבא איכא בהא כמו שחזינן להרמב"ם בפ"ה מה' מכירה שכתב הטעם דמהני גבי קנין אם אוחז בהסודר פחות מג' משום שהוא יכול לנתק את כל הכלי הרי דס"ל דמהני סברת יכול לנתקו דלא יחשב שוב אוגדו ביד חבירו כמ"ש בנתה"מ סי' קצ"ה ס"ק ב' והחולקים ס"ל דל"מ סברא דיכול לנתקו רק על מה שהוא בידו ובאם תופס ג' על ג' דאם יפסוק אותו הוי בגד חשוב הא מיהת י"ל דרק בכה"ג הוא דחשיב כפסיק אם תופס בידו ואיפשר לו לנתקו מה שהוא אוחז אבל לא בידו פתוחה שא"א לו לנתקו שפיר י"ל דל"ק כלל בכה"ג דע"כ מוכח מהא דכתובות להאי אוקימתא דאיירי כגון שצירף ידו וכו' דל"ק מטעם ידו אם האגד עדיין בפנים וגם מה שבתוך היד ל"ק דאל"ה הדר איסור גניבה קדים וכמשנ"ת ומיירי ע"כ כשהי' ידו פתוחה ונתן לתוכה הכיס שקונה מטעם חצר וכ"ז שאגיד ברשות הבעלים ל"ק כלל וז"ב
ולכאורה נראה להוכיח מד' התוס' בכתובות דלא ס"ל לחלק בכה"ג בין תופס בידו לבין מונח בחלל ידו הפתוחה שהרי כתבו שם ד' ל' ע"ב בשם הריצב"א בד"ה ואי וז"ל ואת"ל שהוא בראש הכוש מתחילתו ועד גמר בית הבליעה מ"מ קונה אותו בפיו וכו' אע"ג דיכול לנתקו ולהביאו אצלו דדוקא לענין הגט אמרינן היכא דיכול לנתקו דל"ה גט משום דבעינן כריתות והא אגידה בי' אבל לענין זכי' וכו' דלא קני מטעם שיכול לנתקו ולהביאו אצלו וכיון שאינו זוכה מטעם זה ה"ה דאינו מגרע זכות האחר שהוא מונח בתוך ידו או בתוך פיו מטעם זה ועוד דלכה"פ קונה מחצה כמו שנים שהגביהו מציאה וכו' עכ"ל ובגהש"ס וכן בשו"ת הגרעק"א סימן צ"ז תמה ע"ד התוס' מה שנראה כאילו באו לדין מסברתם דשאני גט וכו' ולמאי הוצרכו לכך הא כן מפורש בב"מ ד' ז' עיי"ש ונשאר בצע"ג והי' איפשר לומר דהיינו מה שחידשו לנו התוס' כאן דאף בכה"ג שהי' פיו פתוח ויכול חבירו לנתקה ולהוציאה מפיו מ"מ קונה מה שמונח בתוך חלל פיו דהא כיון שזה התוחב אוחזה בידו בתוך פיו של זה ודאי שפיו פתוח ואינו אוחז המאכל בשיניו דרך תפיסה וקמל"ן דגם בכה"ג קונה דלא גרע מחצירו וידו דמהא דב"מ ז' אין להוכיח כן דהא התם מיירי בסודרא דתפיס בי' שלש על שלש דבזה שפיר י"ל דמאי דתפיס בידי' כמאן דפסיק דמי וכמ"ש ברמב"ם פ"ה ה"ז מה' מכירה שאם יפסוק ממקום שאחז ה"ה כלי בפני עצמו וכן מאי דפריך שם בב"מ מהא דגט הא מיירי ג"כ בשתופסת את הגט בידי' כמש"ש בתוד"ה אם שמיירי שהיתה ידה קפוצה אבל עדיין לא ידענו דאמרינן כן גם בגוונא שהי' ידו פתוחה ולא תפס את הסודר כלל רק הי' מונח בתוך חלל ידו דבזה הא י"ל כיון שחבירו יכול למשוך את החפץ לעצמו לא קני זה כלל ומשמיענו הריצב"א דקנה ומסתייע מהא דטלית חצי ע"ג העמוד דבעת, שהגביה הראשון שפיר הי' יכול לנתקה ולהביאה אצלו טרם שאחז בה השני ומ"מ אמרינן דהראשון ל"ק כלל מה"ט שיכול לנתקה ולהביאה אצלו וכמו שאינו קונה מה"ט כ"כ אינו מגרע נמי זכות האחר וכנ"ל ויש לפלפל עפי"ז גם בשיטת הר"י לפי המתבאר מד' התוס' שם דהר"י ז"ל פליג על הריצב"א ז"ל וכיון דפיו ודאי דקונה גם להר"י ז"ל וכמ"ש ג"כ שם ל"א א' ד"ה דאי א"כ כבר נתחייב בממון קודם שנתחייב מיתה וי"ל דבסברא זו הוא דפליג הר"י ז"ל על הריצב"א משו' דס"ל דבכה"ג שאינו תופס ממש אינו קונה כיון שחבירו יכול לנתקה ולהביאו אצלו וי"ל בזה עוד: **(הג"ה אכן גם זו"ז איפשר ליישב קושית הגרעק"א ז"ל עפ"י משה"ק הש"ך חו"מ סי' קצ"ה סק"ו)**