לפלגות ראובן חלק ג עג

ודאי מיירי בשצריך עוד לקרקע וחשיב כקרקע ממש עיי"ש אבל להתוס' ז"ל י"ל דמפרשי הסוגיא בשא"צ לקרקע ודינו כמטלטלין ומשו"ה שפיר קני מדין חצר כן הי' איפשר לומר לכאורה

אמנם עיין ב"י חו"מ סי' קצ"ג שכתב שם להדיא דגם לפי' התוס' איירי בשצריך עוד להקרקע וכמו לפירוש הרשב"ם ומבואר דס"ל דקונה לשיטת התוס' גם במחובר ע"י קנין חצר ונראה טעמא דהב"י ז"ל דלא ניחא לי' לפרש אליבא דהתוס' דמוקי למתני' דב"ב כר"מ ולא כחכמים דפליגי עליו בשבועות מ"ב וס"ל דגם באם א"צ לקרקע מ"מ חשיב כקרקע ורק הרמב"ם אליבא דדינא שפיר נקט דינו בשא"צ לקרקע דקונה מדין אגב ולשיטתו דפסק בכ"מ דאם א"צ לקרקע חשיב כמטלטלין לבד גבי שומרין עיין ש"ך חו"מ סי' צ"ה ס"ק ט' וקצרתי אבל התוס' דקיימי אמתניתין לא ניחא להו לאוקמי מתני' כר"מ דוקא ולומר דדין הפשתן כמטלטלין ולחכמים שוב אין חילוק בין צריך לקרקע או א"צ ומ"מ קונה מדין חצר אף שמחובר הוא

וי"ל עוד בטעמא דמפרשי התוס' מדין חצר ולא מדין אגב כפי' הרמב"ם משום די"ל דס"ל להתוס' דחצר שאולה אינו קונה בתורת אגב רק חצר שכורה וכשיטת מהרי"ו עיין בב"י חו"מ סי' ר"ב ובקצוה"ח שם ס"ק א' וכיון דהתוס' כתבו להדיא דבחצר שאולה איירי כאן והיינו לפי גירסתם דגרסי לך ויפה לך קרקע כ"ש דלא עביד לטובת בעל הקרקע וכמש"כ בשטמ"ק שם דלהני דמפרשי דקונה הקרקע מדין שכירות בשכר עבודתו שמיפה את הקרקע ע"כ דגרסי באומר לו לך ויפה עלי קרקע כ"ש היינו דעביד להנאת בעל הקרקע ע"ש ולהני דס"ל דחצר שאולה ל"ק בתורת אגב ע"כ מוכח דקונה מדין חצר וכמ"ש להדיא בתוס' וכנ"ל גם הא דלא ניחא להו להתוס' ז"ל לפרש כפי' הרשב"ם ז"ל דקונה מדין חזקה איפשר דס"ל ג"כ כמ"ש בלח"מ שם פ"ג מה' מכירה הי"ח בדעת הרמב"ם דס"ל דל"ה חזקה אלא כעין נעל גדר ופרץ דהוי תועלת לקרקע אבל עקירת הפשתן אינו תועלת לקרקע גם מוכיח שם מן הגמ' דע"כ לא מיירי מדין חזקה דא"כ מאי פריך משום דתלש כ"ש קני דהא ודאי דקני מדין חזקה גם בכ"ש עיי"ש הרי לפירוש התוס' לפי"ז מוכרח הוא דגם במחובר קונה מדין חצר וכמ"ש הני גאונים האחרונים ז"ל שוב מצאתי ראיתי בס' אור שמח פ"א מה' גירושין ה"ו שהוכיח ג"כ דקרקע נקנה שפיר בקנין חצר עיי"ש שיש לדון בכל מש"כ שם להוכיח האי (דינא] כן במש"ש לדון בהאי דינא דפסול מחובר גבי גט ובישוב קושיות הק"ע מהא דעבד כשר שהבאנו לעיל רק לא נפניתי להאריך עוד בזה ובמש"כ שם לדבר ברור דעבד ל"ח כמחובר רק לענין דין ממון אבל לא במידי דל"ה אלא מנין דהוי ולא תלי בממון עיי"ש הנה גם בס' המאיר לעולם עמד בזה אלא דשדא בי' נרגא מהא דחולין קל"ט גבי מצא קן בראשו של אדם עיי"ש וקצרתי

אמנם לפי"ז תיקשי לן מה שהבאנו לעיל להוכיח להיפוך מהא דגיטין כ"ב דמבואר שם דל"ק בעל העציץ את הזרעים ע"י העציץ דהוי ג"כ כחצירו וליישב קושיא זו עלינו להאריך עוד ולברר ספק אחד בדין קנין חצר אשר בבירור זה הדבר ירוח לן בע"ה ליישב סוגיין דשלהי ב"מ דבאמת קונה שם מדין חצר כמ"ש הגאונים ז"ל ויתיישב ג"כ הסוגיא דגיטין כ"ב דשם א"א שיקנה את הזרעים ע"י העציץ מדין חצר וכמו שנאמר בע"ה

ועלינו לפרש תחלה דברי הירושלמי המובא כאן על מתניתין דשתי גינות אשר לכאורה אין לו שייכות לכאן וכך נאמר ונשנה שם כותל שבין ב' מחיצות שנפל רב ושמואל חד אמר מחצה לזה ומחצה לזה וח"א כולו לזה וכולו לזה מה מפקא מביניהן מצא מציאה מאן דמר מחצה לזה ומחצה לזה מחציו והילך לזה ומחציו והילך לזה ומ"ד כולו לזה וכולו לזה המוצא זכה ע"כ ובזה סליק מסכת ב"מ ולא נזכר עוד דבר וביע"ד שם מביאו [ויעו"ש שהעתיק דפליגי בזה ר"י ור"ל ומסיימי ובירושלמי שלפנינו הגירסא דפליגי בזה רב ושמואל ולא מסיימי] ומפלפל שם בפי' הירושלמי הנ"ל לפי שיטת ר"ת בשטמ"ק ב"מ י"א גבי ר"ג וזקנים דאם הוא חצר המשתמרת לכו"ע אף דאינו משומר מן המקנה מ"מ קונה דגם כאן הא אינו משומר מן השותף השני ושפיר שייך למילתא דר"ש כאן דקונה ג"כ העליון ע"י חצירו וג"ז קרוי משתמרת ע"ש שיש לדון הרבה בדבריו ולא נפניתי עתה לזה מפני שלענ"ד דרך אחרת בפי' דברי הירושלמי הנ"ל

ונבאר תחלה פרט אחד בדין קנין חצר השייך לעניננו ועי"ז יתפרשו דברי הירושלמי הנ"ל ויובן ג"כ שייכות הירושלמי הנ"ל למשנתינו דב' גינות ויתיישב ג"כ עפי"ז מתני' דריש ב"ב בדברים נכונים בע"ה

דהנה יש לחקור ולהסתפק בענין קנין חצר האיך הדין אם מונח חפץ של הפקר על המיצר מב' חצירות מקצתו בחצר זה ומקצתו השני בחצר ש"ח ושתי החצירות משתמרות הן לדעת בעליהן מי קני אי נימא דהוי כשנים שהגביהו מציאה וקונין שניהם משום דהא החצירות הוי כידן של הבעלים והוי כשנים שהגביהו מציאה דקנו או נימא דכאו"א מהם עדיין לא קנה משום דחציו השני הוי כמו שמונח ע"ג הקרקע כמ"ש בב"מ ח' דבחצר ל"א דין מגביה מציאה לחבירו וכל הקודם לזכות זכה בה וגם אדם מן השוק יכול לזכות בה כיון דבעלי החצירות לא זכו בה

ולכאורה הדבר מפורש בקצוה"ח סי' ר"ס ס"ק א' במש"ש לפרש ד' הירושלמי שלהי ב"מ הנ"ל דפליגי רב ושמואל בכותל שבין שתי