לפלגות ראובן חלק ג סד

נקובה וע' בירושלמי ערלה פ"א סוף ה"ב הנוטע בעציץ שא"נ חייב בערלה ר"י אומר מפני שהשרשין מפעפעין אותו עיי"ש ובשנות אלי' מ' ערלה פ"א מ"ב ובאו"ת סי' של"ו ס"ז מ"ש דאסור לתלוש אפי' מעציץ שא"נ כתב שם במג"א סק"ט די"א דבשל עץ חייב חטאת ובחרס פטור וי"א איפכא וע' בחו"מ סי' ר"ב סי"ב ושפיר י"ל דה"ט שהחמירו בו רבנן והצריכו להפריש תרו"מ מכל עציץ שאינו נקוב כיון שמצינו לפעמים גם עציץ שא"נ שחשיב כמחובר לכ"ד גם מה"ת אבל בכה"ג העומד ע"ג יתידות דהוי כתלוש לשי' הרמב"ם אפשר דגם מדרבנן מיפטר או י"ל דשאני הכא כיון שעיקרו עומד בחו"ל גרע טפי ולא גזרו בו רבנן ומש"כ בתוס' גיטין כ"ב הנ"ל ד"ה בתר נקבו לדון דה"ה אם עציץ בחו"ל ונופה נוטה לארץ דמהני יניקת הנוף לענין נוף גופי' וחייב במעשר הנה התוס' לשיטתם הוא שכתבו כן אחר שהקדימו שם לעיל מזה לפרש מתני' דקישות דרבנן ור"ש פליגי בעציץ שא"נ ומ"מ חשיב הנוף כמחובר אליבא דתרווייהו תנאי אשר ממילא מוכח דגם בעומד על גבי יתידות חשיב כמחובר וכמו דס"ל להדיא בתוס' גיטין ז' ע"ב שהבאנו לעיל להכי הוא דסבירא לי' לשיטתם ז"ל דבכה"ג מתחייב במעשר משום יניקת הנוף הנוטה בא"י אבל להרמב"ם לשיטתו שפיר י"ל דבכה"ג מיפטר ומשו"ה לא הביא כאן גבי עציץ רק הצד האחד דאפילו בנקבו עומד בא"י ונופו נוטה בחו"ל דמ"מ פטור מתרו"מ ולהיפוך ודאי דפטור לשיטתו ומדייק לה הרמב"ם ממ"ש בגמ' גיטין שם דפליגי אביי ורבא רק בנקבו בא"י ונופו נוטה לחו"ל ולא קתני נמי להיפוך נקבו בחו"ל ונופו נוטה לא"י משום דבכה"ג לכו"ע פטור דלאביי אף דס"ל דמנח אסיכי חשוב כמחובר וכמו שהוכחנו מ"מ לדידי' א"א שיתחייב בתרו"מ דהא ס"ל דבתר נקבו אזלינן ולאביי לא אשוב לי' יניקת הנוף כלל וגם לרבא אף דס"ל דאזלינן בתר יניקת הנוף מ"מ אינו מתחייב בתרו"מ אם נקבו בחו"ל דדמי למנח אסיכי דכתלוש חשבינן לי' לדידי' וכנ"ל

ומעתה לפי"ז מיושב ג"כ משה"ק האחרונים הנ"ל למה קייל"ן באילן העומד בחו"ל ונופו נוטה לא"י דפטור הא מכיון דס"ל דגם להנוף יש לו יניקה מן האויר א"כ יתחייב במעשר וביותר לר' יהודא לפי"ד השטמ"ק שלהי ב"מ דס"ל דרוב גידולין הוא מן האויר למה לא יתחייב בכה"ג בתרו"מ ולהנ"ל לק"מ דהא כיון שעומד הוא בחו"ל א"כ לגבי יניקת הנוף דמי ממש למנח אסיכי דפטור מכיון דס"ל לרבא דחשוב כתלוש וכנ"ל וכ"ש שמיושב לפי"ז מה דפסק הרמב"ם באילן העומד בא"י ונופו נוטה לחו"ל שחייב במעשר אף שיונק הרבה גם מן האויר לר"י דע"כ עלינו לומר דבהכי חייבי' רחמנא משום היניקה המועטת של העיקר העומד בקרקע א"י דהא גם, באילן העומד בא"י וגם נופו נוטה לא"י ע"כ דלאו משום יניקת הנוף חייב בתרו"מ לפי"ז דיניקת הנוף לעולם מיחשב כמאן דמנחא אסיכי וכנ"ל וע"כ דעיקר חיובו הוא משום יניקת העיקר ואף שאינו אלא מיעוט ע"כ בהכי הוא דחייבי' רחמנא א"כ מה"ט נמי מתחייב גם אם הנוף נוטה לחו"ל כיון דמ"מ עיקרו עומד הוא בא"י ויונק מן הקרקע וכנ"ל ולק"מ קושיתם הנ"ל גם פסקי הרמב"ם מתיישבים יפה דשפיר י"ל דפסק כותי' דר"י דלא שדינן נופו בתר עיקרו ומהאי טעמא גם בערלה פסק כותי' דאילן היוצא מן הגזע פטור ומן השרשים חייב ומכל מקום במעשר מתחייב אילן העומד בא"י אף שנופו נוטה לחו"ל ולהיפוך פטור משום דע"כ בהכי חייבי' רחמנא משום יניקת העיקר מא"י דעל יניקת הנוף מן הקרקע שכנגדו א"א שיתחייב משום דל"ח מחובר עי"ז ויניקתו לא עדיף מיניקת עציץ שאינו נקוב וכמשנ"ת

והנה כבר הבאנו משה"ק בשטמ"ק שלהי ב"מ מסתירת הסוגיות דבגיטין כ"ב שם קאמר אליבא דרבא דבדאשרוש כו"ע ל"פ דבתר נקבו אזלינן ובב"מ שם קאמר רבא גופי' דר"מ ור"י פליגי אי שדינן נופו בתר עיקרו ומשו"ה כתב הראב"ד דבב"מ גרסינן רבה וס"ל לרבה דר"מ ור"י פליגי בעיקר יניקת האילן דלר"מ ס"ל דעיקר היניקה הוא מן הקרקע ולכן ס"ל דשדינן נופו בתר עיקרו ולר"י ס"ל דאוירא מגדל הלכך ס"ל דלא שדינן נופו בתר עיקרו יעו"ש שנדחק לומר דמ"ש במתני' טעמי אחריני משום דמה אם ירצה אינם אלא חזוקים לדבריהם אבל לא עיקר הטעמים יעו"ש

ומטיבותי' דהראב"ד ז"ל הי' נראה לענ"ד לפרש דברי ר"מ ור"י לפי דבריו ז"ל דלא תיקשי מידי ושפיר י"ל דשני הטעמים מישך שייכי בהדי הדדי דמשום דס"ל לר"מ דרוב היניקה הוא מן הקרקע לכן ס"ל דשדינן נופו בתר עיקרו ושייך להעליון וכדי שלא תקשה דמ"מ הא יש לו גם להתחתון חלק מעט ממה שיונק הנוף מקרקע שלו דרך האויר ובממון הא ל"ש ביטול כמ"ש בביצה ל"ח ואיך יאכל הלה חלקו של חבירו וחדי לכן קאמר ר"מ מה אם ירצה העליון וכו' והיינו דס"ל שמשו"ה הוא דמחזקינן שהתחתון נתייאש מחלקו וקונה העליון את כולו ע"י מה שנתייאש התחתון וכן ס"ל לר"י לאידך גיסא כאן דס"ל לפי"ד הראב"ד דעיקר גידולו הוא מן האויר ולכן ס"ל דלא שדינן נופו בתר עיקרו צריך הוא מ"מ לטעמא דקאמר במתני' מה אם ירצה התחתון וכו' שמשו"ה הוא דמחזקינן שהעליון נתייאש מחלקו מה שנתגדל ג"כ מיעוטו ע"י יניקת הקרקע מן העיקר ורק דאמרינן שבעל המיעוט נתייאש לנגד מי שרובו נתגדל משלו ולכן קני לה התחתון את כולו: פלג ו

והשתא דאתינן להכי נראה עוד לומר וליישב עיקר מה שנתקשו בסתירת הסוגיות הנ"ל וי"ל דשפיר גרסינן רבא בתרווייהו ומ"מ לא נצטרך לומר כמ"ש הראב"ד דר"מ ור"י פליגי בעיקר גידולו של האילן אי גדל הוא מן הקרקע או מן האויר