לפלגות ראובן חלק ג סא

ומוכרחים דברינו שכתבנו לעיל דגם לדברי ר' יהודא דס"ל דמאוירא קא גדיל ע"כ היינו שיונק מן הקרקע דרך. האויר ולא מעצם האויר ומתקיימין שפיר ד' השטמ"ק והיע"ד הנ"ל ולק"מ משה"ק ביד שאול שם מהא דברכות מ' ודו"ק

ומעתה נבוא ליישב עפי"ז משה"ק עוד ביד שאול שם עמ"ש ביע"ד ליישב פסקי הרמב"ם משום דר"י ס"ל דרוב גידולו של האילן הוא מאוירא ומיעוט מהעיקר ולכך גבי ערלה אזלינן בתר רובא משום דהמיעוט של העיקר בטל ברובו ולכך פסק כאן בממון כר"ש משום דבממון קייל"ן דא"ה אחר הרוב והרבה שם להקשות ע"ז חדא ממה שמצינו דר"י ס"ל בעלמא דמב"מ לא בטיל ועוד הקשה שם אליבא דכו"ע ממתני' דמ' מעשרות פ"ג מ"י עומד בארץ ונוטה לחו"ל בחו"ל ונוטה לארץ הכל הולך אחר העיקר ופסק כן הרמב"ם בפ"א מה' תרומות ה' כ"ד והא לדברי הלח"מ שפירש דהרמב"ם ס"ל בעלמא כר"י דלא שדינן נופו בתר עיקרו תיקשי דהא חזינן כאן דפסק דשדינן נופו בתר עיקרו וגם לד' היע"ד הקשה הא טבל הוי דשיל"מ ולמה אמרינן כאן גבי תרומה דאזלינן בתר העיקר גם לקולא בעומד בחו"ל ונופו נוטה לא"י עיי"ש שדחה דבריהם מפני זה

והנה ראשון תחלה נאמר שלא העתיק יפה ד' היע"ד והמעיין יראה בעיניו שהוא מפרש ד' השטמ"ק שלהי ב"מ בטעמא דר"י דס"ל דרוב האילנות גדילין מן האויר ומיעוטן מן העיקר ובערלה אזלינן בתר רובא ולגבי חיוב תרומה לא אזלינן בתר רובא וכן בממון ולאו מדין ביטול ברוב קאתי עלה גם זו"ז א"א לומר כאן דמשו"ה מתחייב במעשר משום דמיעוט יניקתו מן העיקר שבא"י אינו בטל ברוב הגידולין שבא"י משום דהוי דשיל"מ ולא בטל דא"כ הו"ל להפריש רק לפי חשבון היניקה מן העיקר אלא משום דכיון דהוי דשיל"מ לכן חיישינן שמא הוא מן המיעוט שמתגדל רק מן הקרקע ודו"ק

וכבר עלה בדעתי ליישב עפי"ד היע"ד הנ"ל גם מאי דפליגי רב ושמואל בב"מ ק"ז גבי אילן העומד על המיצר אמר רב הנוטה לכאן לכאן וכו' ושמואל אמר חולקין ופירשו שם בתוס' דפליגי באילן שהשרשים מתפשטים לשתי השדות בשוה ורק הנוף נוטה חוץ למיצר לתוך שדה של חבירו ועל הנוף הנוטה חוץ למיצר ס"ל לרב דהנוטה לכאן לכאן וכו' ושמואל ס"ל דאזלינן בתר השרשים שהם שוים כמו כן יהי' שוים גם בהענפים וחולקין יעו"ש משה"ק ע"ז מהא דב' גינות דפליגי ר"מ ור"י ולדברי היע"ד הנ"ל הי' איפשר לומר דרב ושמואל אזלי כאן לשיטתם ותרווייהו כותי' דר"י ס"ל כמ"ש בשטמ"ק שלהי ב"מ דגם ר"ש ס"ל כר"י דמדינא הוא של התחתון רק שהעליון מתייאש ממה שא"י ליקח ע"י פשיטת ידו וכמ"ש בלח"מ דקייל"ן כר"י וא"כ י"ל דגם רב ושמואל ס"ל כר"י דרוב האילנות גדילין מן האויר שכנגדן ורב לשיטתו דס"ל בב"ב צ"ב דגם בממון אזלינן בתר הרוב לכן ס"ל דהנוטה לכאן לכאן דרק מה שיש מן הענפים כנגד המיצר חולקין משום שיד שניהם שוין בזה אבל הנוטה חוץ למיצר לרשות אחד מהם שלו הוא משום דאזלינן בתר הרוב אבל שמואל לשיטתו דס"ל דא"ה בממון אחה"ר לכן ס"ל דחולקין דשניהן מוחזקין בכולן ע"י יניקת השרשין המתפשטין לרשות שניהן בשוה כפי שפירשו התוס' וזה נכון בע"ה

אמנם באמת תמוהין מאוד ד' היע"ד הנ"ל בביאור ד' השטמ"ק דהאיך איפשר לומר כן שרוב האילנות גדילין מן האויר לחוד ולא מן יניקת השורש ורק מיעוטן גדלי מן יניקת השורש שלא מן האויר דזה א"א כלל לומר כן ובפשוטו משמע לפרש כונת השטמ"ק בשם הראב"ד שם דבכל האילנות כולן ס"ל לר"י דרוב גידולן הוא מן האויר ומיעוטן מן העיקר ולכן ס"ל דלא שדינן נופו בתר עיקרו ור"מ ס"ל להיפוך דעיקר יניקת האילן הוא מן השורש ומיעוט יונק גם מן האויר ולכן ס"ל דשדינן נופו בתר עיקרו ולפי"ז ע"כ עלינו לפרש אליבא דתרווייהו דמדין ביטול קאתינן עלה דהיינו שמיעוט היניקה בטלה ברוב והדר קשיא כנ"ל חדא דס"ל לר"י בעלמא דמב"מ ל"ב ועוד ממאי דקייל"ן דאילן העומד בחו"ל פטור מתרו"מ אף שנופו נוטה לא"י ואזלינן בתר עיקרו אף להקל ולר"י הו"ל להיות חייב במעשר וכנ"ל

ולפי שהדברים יגעים וסתומים אמרתי להאריך בביאורם בדרך נכון בע"ה ויתיישבו ג"כ ד' הנתה"מ סי' קס"ז מש"כ ליישב קושיות היע"ד שהקשה למאן דס"ל דאויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי א"כ במאי קני לי' התחתון ותירץ בנתה"מ וז"ל דהתוס' בגיטין כ"ב א' ד"ה בתר נקבו כתבו דגם הנוף יונק מן האויר רק דלא חשיב לי' יניקת הנוף כיניקת השורש ותדע דבאילן העומד על המיצר כתבו התוס' בב"מ דמחמת שהשרשים הן על מקום השותפות ס"ל לרב דהנוטה לכאן ולכאן אזלינן הכל בתר הנוף וכו' אלמא דיש לבעל הנוף ג"כ קנין רק דשדינן נופו בתר עיקרו וכיון דבעל העיקר מסלק נפשי' ואפקורי מפקיר לי' ושוב ליכא למימר שדינן נופו בתר עיקרו ממילא הכל של בעל הנוף כיון דיונק משלו עכ"ל

ובס' ד"י הנ"ל שם דחה ד' הנתה"מ הנ"ל דמש"כ בנתה"מ מהא דרב דס"ל בב"מ ק"ז הנוטה לכאן לכאן הוא ראי' לסתור שהרי קייל"ן כשמואל דחולקין ולא כרב וכמ"ש בחו"מ סי' קס"ז ומד' התוס' דגיטין שהביא ראי' דגם הנוף יונק מן האויר כתב שם דלאו ראי' היא כלל דהא התוס' שם אמרי גבי עציץ ובדלא אשרוש בקרקע אבל היכי דאשרוש בקרקע ע"כ מוכרח שיניקת הנוף מתבטלת לגמרי והוי ממש כמי שאינו דאל"כ מ"ט דאמרינן שאם השורש הוא בחו"ל והנוף בא"י פטור מן המעשר כנ"ל הא אם נימא שהנוף יונק מן האויר של א"י הול"ל טבל וחולין מעורבין זב"ז ובפרט דטבל הוי דש דשיל"מ אע"כ דבכה"ג אמרינן שדי נופו בתר עיקרו דאינה נחשבת יניקת הנוף לכלום והוי כמו שאינו דאל"כ מ"ט דאמרינן שאם השורש הוא בחו"ל והנוף בא"י פטור מן המעשר כנ"ל הא אם נימא שהנוף יונק מן האויר של א"י הול"ל טבל וחולין