לפלגות ראובן חלק ג נח

וס"ל להלכה דעציץ נקוב המונח ע"ג יתידות חשיב כתלוש ולשיטתו השמיט ג"כ האי אוקימתא דגמ' דמנחא אסיכי בפ"ט מה' שמיטה גבי פרוזבול ע"ש מ"ש דע"כ צ"ל בדעת הרמב"ם דס"ל דדברי רבא לדחויא בעלמא נאמרו וכמש"כ התוס' בגיטין שם על ע"כ דרבנן כמו כן סבירא לי' להרמב"ם להיפוך ממש דעד כאן דר' יהודא נמי לדחויא בעלמא אמרה רבא ולא שבקינן פשיטותא דר"ז משום ספיקא דרבא וכו' עיי"ש ולענ"ד נראה ג"כ לקיים דברי הב"ד הנ"ל אבל לא מטעמי' דזה ודאי א"א לומר דהרמב"ם מפרש מ"ש אביי בשבת שם גבי פרפיסא דחייב משום תולש מדאורייתא קאמר דזה א"א וכמו שנאמר דלאביי ע"כ מוכרח לומר דס"ל דבכה"ג חשיב כתלוש. ורק מ"מ שפיר מתקיימים ד' הה"מ שם דהרמב"ם מחייב חטאת בזה משום דנראה דפליגי בזה אביי ורבא והר"מ פסק כרבא וכמו שנאמר בע"ה דהנה נראה לומר דמאי דפשיטא להו לרש"י ותוס' ז"ל דגם במונח ע"ג יתידות חשיב כמחובר משום דלשיטתם מוכרח כן מהאי מתני' דקישות הנטוע בעציץ בחולין קכ"ח הנ"ל דלפי פירושם דפליגי ר"ש ורבנן בעציץ שא"נ ותרווייהו תנאי ס"ל דהנוף חשיב כמחובר משום שיונק מן הקרקע וא"כ הא ע"כ מוכח לפי"ז מהאי מתניתין דגם במונח ע"ג יתידות חשיב כמחובר דהא הנוף בעציץ שא"נ הוי כמונח ע"ג יתידות כיון שעיקרו תלוש הוא ודוחק לומר דמיירי בשהנוף נוטה כ"כ למטה עד שמגיע להקרקע דלבד מה דבמתניתין סתמא קתני ונופו נוטה חוץ לעציץ אף גם זו"ז אין סברא כלל לחלק בזה בענין יניקת הנוף ועיין במל"מ פ"ב מה' ביכורים שכתב לדבר פשוט דבכה"ג שהנוף נוטה חוץ לעציץ חשיב כמחובר לכל דיני תורה דאין לומר דרק לענין טומאת אוכלין חשיב כמחובר דאדרבא מצינו איפכא דיש דברים שהן כתלושים לענין טומאת אוכלין אף שהם כמחוברים לשארי דברים כגון תאינים שצמקו באיביהן דאמרינן בחולין קכ"ז ב' דמטמאים טו"א והתולש מהן בשבת חייב ומינה שהדבר אשר יחשב כמחובר לגבי טומאת אוכלין מכ"ש שיחשב כמחובר לשארי דברים עיי"ש ולפי"ז ממילא מוכח ג"כ מהאי דינא דנוף הנוטה חוץ לעציץ שאינו נקוב דגם מנח ע"ג יתידות חשיב כמחובר וכנ"ל: פלג ג

הן אמת שבס' בית דוד שם ראיתי שהשיג גם בזה על המל"מ ומוכיח קצת שרק לענין טומאת אוכלין חשיב הנוף כה"ג כמחובר משום שהתורה ריבתה טהרה אצל זרעים אבל בכל התורה כולה חשיב כתלוש עיי"ש

ולדבריו הנ"ל איפשר לקיים גם את דבריו הראשונים שהבאנו מ"ש בשיטת הרמב"ם דבמנח אסיכי מיחשב כתלוש ולפלא שלא הרגיש דחדא באידך מישך שייכי אמנם גם דבריו אלו אינם נראין ומש"ש לדחות ראיית המל"מ מהא דתאינים שצמקו באיביהן לפירש"י שם דהא דמחייב בשבת היינו אם לא יבשו עוקציהן וא"כ לאו משום דחמירא שבת מטומאת אוכלין מחייבינן לי' רק משום דשאני שבת שמתחייב על תלישת העוקץ עכ"פ דלא יהא אלא כמאן דפשח דיקלא דחייב משא"כ לענין קבלת טומאה הנה הפרי שצמקה מקבלת טומאה ומה לנו בעוקץ כיון שיבשה הפירי ואין כאן שום חומרא בשבת מבטומאה עיי"ש הנה לבד מש"כ בעצמו לדחות שם עפי"ד המג"א רס"י של"ו שכתב בדעת הרמב"ם דאף ביבשו עוקציהן חייב בשבת עיי"ש גם זו"ז יש לתמוה עליו שלא הביא ד' הרמב"ם שכתב להדיא בהאי דינא דתאינים בפ"ח מה' שבת ה"ד תאינים שיבשו באיביהן וכן אילן שיבשו פירותי' בו התולש מהן בשבת חייב אעפ"י שהן כעקורין לענין טומאה וכלשון זה ממש נאמר ג"כ בטוש"ע או"ח סי' של"ו שם סעיף י"ב עיי"ש הרי להדיא דחשיב לי' הרמב"ם לרבותא ואי נימא דמיירי בשהעוקצין אינם יבשין ומתחייב משום העוקץ אין זה רבותא כלל וכמש"כ בעצמו והמג"א שם לא נחלק עם האחרונים בפירוש דברי הרמב"ם רק לענין יבש האילן עצמו דאין דינו ברור עיין מנה"ח במוסך השבת מלאכת זורע וקצרתי אבל לענין העוקץ ודאי הכל מודים דהרמב"ם איירי שם בשיבשו גם העוקצין דאל"ה אין זה רבותא מטומאה שבת וז"ב ודו"ק

וכן יש להוכיח ג"כ מדהתו"ס בגיטין כ"ב א' הנ"ל ד"ה בתר נקבו שהביאו שם פלוגתת ר"ש ורבנן בהא דקישות שנטעו בעציץ שאינו נקיב וכתבו דה"ה אם עציץ בחו"ל ונופו נוטה לארץ דמהני יניקת הנוף לענין נוף גופי' וחייב במעשר ופשטות דבריהם משמע ודאי דס"ל דבכה"ג חייב בתרו"מ מה"ת הרי דגם להתוס' ז"ל פשיטא להו להשוות את הענינים דכיון דנחשב הנוף כמחובר לענין טומאת אוכלין חשיב ג"כ כמחובר ויונק מגוף הקרקע לענין שיתחייב בתרו"מ מה"ת ודו"ק

ולפי"ז ע"כ עלינו לומר דבכל הני מקומות שמצינו לכאורה דגם הנוף חשיב כתלוש בעציץ שא"נ ע"כ דמיירי בגוונא שאינו יוצא הנוף חוץ לעציץ ואינו יונק מן הקרקע דבאם מריח ויונק מן הקרקע חשיב הנוף כמו עציץ נקוב ומ"מ נראה דאיפשר דלגבי שבת גם בכה"ג מיפטר מטעם המבואר בשבת ד' ק"ח ע"א לענין עציץ שא"נ דמיפטר משום דהתם לאו היינו ריביתי' ופירש"י שם דאין דרך זריעה שם וי"ל עוד בזה וקצרתי

נחזור למה שכתבנו דממתני' דקישות הנטוע בעציץ לפירש"י ותוס' שפירשו פלוגתת ר"ש ורבנן בעציץ שא"נ ומ"מ ס"ל לתרווייהו תנאי דהנוף חשיב כמחובר ע"כ מוכח מזה דגם עציץ המונח ע"ג יתידות מיקרי מחובר ומשו"ה ס"ל כן לרש"י ותוס' בשבת פ"א וכן בגיטין הנ"ל דמנח אסיכי מיקרי מחובר משום דלשיטתם מוכח כן ממתני' דקישות הנ"ל

אמנם כ"ז אינו מוכח אלא לפירש"י ותוס' הנ"ל דמוקי פלוגתתם בעציץ שא"נ אבל לשיטת הרמב"ם שפירש מתני' דקישות דר"ש ורבנן פליגי