לפלגות ראובן חלק ג מח

מדין בו"ש גם לאביי אי לא טעמא דמשואיל"מ וע"כ דגם במשואיל"מ ל"מ ע"א וכנ"ל ודו"ק

והנה כבר הבאנו לעיל מ"ש בש"א אות ח' לתרץ קושית הריב"ש על הראב"ד מהא דסוכה ל' דמבואר שם דגם בספק גזל ל"ק בשינוי החוזר משום דרב הונא לשיטתי' הא ס"ל א"י א"נ חייב וספק גזל אסור מה"ת לדידי' לכן ל"ק בשינוי החוזר גם בספק גזל דרק לדידן דקייל"ן ס"ג מותר מה"ת הוא דכתב הראב"ד דקונה בשינוי החוזר בספק גזל ויתאים ביותר עפי"מ שמצינו לר"ה דס"ל שם בנדה ד' י"ד דחייב א"ת גם בחתיכה אחת וע"כ דס"ל לדידי' דכל הספיקות אסורין מה"ת כמ"ש האחרונים ז"ל וקצרתי

ומתיישבין שפיר לפי כל הנ"ל מה שהקשינו לעיל בשם הכפ"ת ז"ל ע"ד התוס' סוכה ל' מאי דפשיטא להו לפרש דגם רב אשי לא פליג על אביי בר"פ הגוזל וס"ל גם לדידי' דשינוי החוזר מיהת קונה מדרבנן וכדאביי וי"ל בכונתם עפי"ד הפלפול דס"ל דאביי דקאמר דמדרבנן קנה בשינוי החוזר הוכיח כן מהאי ברייתא דכר וכסת דאמרינן דמותר לקנות משום שקנה בשינוי החוזר וכיון דהוי כמו ספק בתולדה כיון דמסתפקא מילתא להקונה אם הכר והכסת שרוצה לקנות אצל הסורק שלו הוא או גנוב הוא הוי כמו ספק על החתיכה אם הוא שומן או חלב דבזה אסור מה"ת לאביי וא"כ לא הו"ל לקנות בשינוי החוזר דספק גזל כהאי לודאי גזל דמיא וע"כ דס"ל להאי תנא דמדרבנן גם שינוי החוזר קונה וכיון שמצינו לרב אשי דס"ל בכריתות י"ז ב' דחייב א"ת גם בחתיכה אחת וממילא דס"ל נמי דכל ספק אסור מה"ת א"כ הא גם לדידי' ע"כ מוכח מהאי ברייתא דכר וכסת דשינוי החוזר קונה מדרבנן גם בודאי גזל ולא פליג על אביי שם בר"פ הגוזל אלא דמפרש דמתניתין דשם לא איירי מקנין דרבנן וכמ"ש בכפ"ת וכבר הבאנו לעיל שגם בביאור הגר"א ז"ל חו"מ סי' שנ"ג ס"ק ו' כתב כן בפי' ד' התוס' הנ"ל ע"ש

אמנם תירוץ זה שתירצנו האי ברייתא דכר וכסת לפי שיטת התוס' סוכה דמדרבנן גם שינוי החוזר קנה אינו מתקיים אלא לשיטת כ"ת ז"ל דס"ל דשינוי החוזר דקני מדרבנן אין הטעם משום תקנת השבים אלא דכך הוא הדין אבל לשיטת הר"י ז"ל דה"ט דקני מדרבנן משום תקנת השבים ובמקום דל"ש תקנת השבים אה"נ דלא קנה וכמ"ש בתוס' סוכה שם גבי אגודת לולב דל"ק משום דנקל להתיר אגודו עיי"ש בביאור הגר"א ובכפ"ת שם וקצרתי לפי"ז ודאי משמע דגם בכר וכסת ל"ק אפילו מדרבנן דהא גם בזה נקל להתיר את הכר והכסת ולהוציא מהן את המוכין וע"כ דלשיטת הר"י ז"ל וכן לאינך רבותינו הראשונים דפליגי על שיטת התוס' וס"ל דלעולם ל"ק בשינוי החוזר גם מדרבנן וכמבואר ג"כ להדיא בחו"מ סי' שנ"ג ס"א לדידהו ע"כ לומר בטעמא דהאי ברייתא דתנינן כאן שלהי מכלתין דאם, עשאן כר וכסת מותר משום שקנאן בשינוי אף דל"ה אלא שינוי החוזר כמ"ש הראב"ד ז"ל דכיון דאינו אלא ספק גזל לכן קונה גם בשינוי החוזר וכנ"ל והרי לפנינו דגם מהאי ברייתא מוכח נמי דס"ל להאי תנא דספק גזל מותר מה"ת ולכן קונה גם בשינוי החוזר וכמו שביארנו ליישב האי סוגיא דסוכה דקאמר דל"ק בס"ג בשינוי החוזר משום דר"ה לשיטתי' דס"ל ס"ג אסור מה"ת וא"י אם נתחייבתי חייב [וי"ל נמי דה"ט דהתם כיון דאיתחזיק חיובא דמצות לולב אין להתיר מה"ת משום ספק גזל דהוי כמו איתחזיק איסורא שגם להרמב"ם מחמרינן בספיקו מה"ת וכמבואר באחרונים וקצרתי] אבל לדידן דקייל"ן א"י א"נ פטור וספק גזל מותר מה"ת קונה בס"ג גם בשינוי החוזר וכנ"ל ולדידהו גם לאביי אין חילוק בין ספק במקרה או ספק בתולדה דאף אם נאמר דגם לדידהו ס"ל כסברת הרשב"א אליבא דאביי בכל ספיקי איסור אבל בספק גזל ודאי די"ל דס"ל כמ"ש באו"ת סי' הנ"ל דרק גזל ודאי אסרה התורה ולא ספק וממילא דא"י אם נתחייבתי פטור בכל האופנים ועיין בב"מ ד' קט"ז ע"ב אם הי' אחד מכיר מקצת אבניו נוטלן וכו' ופריך בגמ' שם והלה מה טוען וכו' אלא דא"ל איני יודע לימא תיהוי תיובתא דר"נ דאיתמר מנה לי בידך והלה אומר א"י כו' ר"נ ור"י אמרי פטור וכו' ולכאורה לסברת הרשב"א ז"ל הנ"ל תיקשי מאי פריך הגמ' לימא תיהוי תיובתא דר"נ הא יש לחלק דרק בא"י א"נ דהוי ספק אם נעשה עליו המקרה והחיוב או לא לכן ס"ל לר"נ ור"י דפטור אבל כאן בשזה מכיר מקצת אבניו וז"א א"י י"ל דגם לר"נ ור"י חייב משום דעל אלה האבנים הוי ספק אצלו אם שלו הן או של חבירו ודמי לספק בתולדה וע"כ דפשיטא לי' להש"ס דלמאן דס"ל א"י א"נ פטור אין לחלק בספיקו ולעולם אוקי ממונא בחזקת מרי' ופטור ומשום דספק גזל התורה התירה וכנ"ל. עכ"פ הנה הוכחנו בע"ה בשלשה הוכחות צודקות מהא דשלהי מכלתין דב"ק דע"כ ספק גזל מותר מה"ת וכמשנ"ת: פלג יח

ונבוא מעתה להמשיך את הענינים ונבאר תחלה מה שמצינו פלוגתא בין רבותינו הראשונים בהאי דינא דשנים אוחזין וכמו שנאמר הנה במאי דתנינן במתני' דריש ב"מ שנים אוחזין בטלית וכו' זה אומר כולה שלי וז"א כו"ש דקתני זה ישבע וזה ישבע מדייק בפנ"י במקומו שם מלישנא דמתניתין דאם אחד מהם א"י לישבע בבירור שהרי אדם מדקדק בשבועתו וא"א לצמצם במעט רגע והשני טוען בבירור גמור דודאי שהשני זכה ואף דקייל"ן בכל דוכתי הממע"ה ואפילו בברי ושמא היינו היכא שהוא מוחזק קודם שנולד הספק אבל הכא שרוצה לתפוס מחמת ספק ל"מ תפיסתו ול"ש כאן הא דא"י אם גזלתיך דפטור כיון שאין לשום אחד מהן חזקת מ"ק וצריך דוקא שיטעון וישבע בברי שאין לו בה פחות מחציה עיי"ש וכן מצאתי מפורש כדבריו גם בחי' הריטב"א שם בריש ב"מ שכתב כן וז"ל ובכל הנך דיני בין בדינא דיחלוקו בשבועה או בלא שבועה בין בכל דאלים גבר או ביהא