לפלגות ראובן חלק ג מה

דהנה כבר הבאנו משה"ק בכנה"ג בכללי תפיסה באות ז' בשם מהר"י באסאן דלמה לא נחמיר גם בספק גזל משים איסור לא תגזול וספק איסורא לחומרא ותירץ שם דהוא משום שאם יחזיר לחבירו הא יהי' אצל חבירו האי ספק איסור גזל **(הג"ה [ועפי"ז יש לדון עוד גם במה שיש להסתפק בענין ספק חיוב מיתה אי פטור מן הממון משום ספק קלב"ם דהממע"ה או כיון דסוף סוף פטור הוא מן המיתה מתחייב בתשלומין ובמג"א סי' רע"ח סק"א פשיטא לי' שם דפטור הוא מן הספק ומיישב שם בזה דברי הטור חו"מ סי' תכ"ד דחובל בחבירו בשבת פטור מתשלומין אף דפסק משאצל"ג פטור ומשום דספוקי מספקא לי' וגבי ממון הממע"ה ועיין ביש"ש ב"ק פ"ח סי' כ"ג דגם איהו ז"ל מתרץ כן דמאי דאמרינן דחובל בשבת פטור מן התשלומין אינו אלא מפני הספק דשמא הי' דעתו שיצא דם וכו' והוי ספק מלאכה הצריכה לגופה ופטור משום ספק קלב"ם ולפלא כי בס' ברוך טעם בשו"ת שם עם הגאון רמ"מ מלבוב כתב הגאון מלבוב לפרש הא דקייל"ן ספק נפשות להקל דאין פירושו דמספק מקילין שלא להרוג הרוצח אלא דמספק הוא פטור ודאי והוי כמו שאין בו צד מיתה ולכן מתחייב ממון ומיישב שם עפי"ז קושית התוס' פ' חזקת ד' נ' ל"ל קרא דוהצילו העדה עיי"ש וכן מתרץ שם בזה קושית התוס' ספ"ק דכתובות ושכנגדו שם חלוק עליו בזה ולא הזכירו ד' המג"א הנ"ל אמנם יש להעיר דמד' רש"י ב"ק ל"ה ע"א ד"ה ומנא ידעינן משמע להיפוך עיי"ש מ"ש דאי מסתמא אפילו מרי' נמי מיחייב אי לא ידעינן בי' דצריך לאפרו הרי דספק קלב"ם חייב בתשלומין ויש להעיר עוד במשה"ק המפרשים על שיטת רש"י בב"ק שם ד' ל"ה ד"ה רבא אמר דגם מקלקל פטור מתשלומין כדין חייבי מיתות שוגגין וקשה ממ"ש רבי אבין שם בב"ק קי"ז ע"א זרק חץ מתחילת ארבע לסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור משום שעקירה צורך הנחה היא ול"ל לה"ט תיפוק לי' דליפטר מטעם מקלקל שיראין עצמן כדין ח"מ שוגגין [עיין תוס' הגרעק"א שבת פ' כלל גדול אות צ' מש"ש בטעמא דקורע שלא ע"מ לתפור דפטור אי משום מקלקל או דבעצמותו ליכא מלאכה בקריעה רק בצריך לתפור וקצרתי] ולהנ"ל י"ל עפימ"ש הפרמ"ג בה' שבת סי' ש"מ דעבר בשבת על איסור אחד כשר לעדות משום הא דאיסי בן יהודא דס"ל בשבת ד' ו' ע"ב דעל אחת מאבות מלאכות פטורין מן המיתה ולא ידעינן איזו היא ואף דחייב כרת הא מ"מ אין לוקין על לאו זה דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד [עיין או"ת סי' ל"ד ס"ק א' מש"כ דכל שאינו לוקה מצד חומר האיסור מיפסל לעדות ועיין קצוה"ח סי' נ"ב ס"ק א' דמשמע דלא ס"ל כד' האו"ת הנ"ל וכתב שם דהא דעושה מלאכה בשבת פסול לעדות ה"ט משום דגם מחויב מיתת ב"ד נקרא רשע עיי"ש אמנם עיין תוס' סנהדרין פ"ו ע"ב ד"ה גניבה דמשמע דס"ל כמ"ש האו"ת ז"ל וקצרתי] ונמצא לפי"ז דכל עובר עבירה בשבת אינו אלא ספק מחויב מיתה ושפיר אצטריך ר' אבין לטעמא דעקירה צורך הנחה או משום דמעביר ד"א הוי מהנך דלא מספקן לחד מ"ד בשבת צ"ו ע"ב ולאידך דפליג עליו ג"כ ניחא דכיון דאיכא חיובא דתרתי מלאכות וממ"נ הי' חייב על אחד מהן ממילא פטור מן התשלומין אבל בלא"ה י"ל דהוי חייב בתשלומין מן הספק כיון דפטור מן המיתה משום הספק וכנ"ל ובשו"ת זכי"צ סי' כ"ו מתרץ ג"כ קושיא זו בדרך אחרת עפ"י הנ"ל לפי מ"ש בפמ"ג בפתיחה לאו"ח ה' שבת דאם עשה א' מהמלאכות והפסיד ממון חבירו בעת עשייתו ותפס הניזק ממון מהמזיק י"ל דאין מוציאין ממנו דשמא פטור המזיק ממיתה וחייב בתשלומין וא"כ גם בהא דר' אבין י"ל דמשו"ה קאמר ה"ט דעקירה צוה"נ הוא משום דאי לא"ה הי' מהני לי' תפיסה מן הספק עיי"ש ואני תמה על שניהם הא לענין תפיסה לא נ"מ מידי דאף אם ודאי עבר עבירה שחייב עלי' מיתת ב"ד וקלב"ם מ"מ מהני בי' תפיסה לשיטת רש"י ב"ק ע' וב"מ צ' כיון דחייב לצאת יד"ש וא"כ לענין תפיסה אין נ"מ כלל אמנם לפי"ז י"ל קושיא זו בפשיטות ונאמר דר' אבין איירי בזורק חץ במזיד דעבדינן בי' החומרא וא"ש לשיטת המהרש"ל המובא בקצוה"ח סי' כ"ח דבמקום דעבדינן בי' החומרא פטור לגמרי מן התשלומין וגם תפיסה לא מהני בי' עיי"ש ומשו"ה הוא דאיצטריך לטעמא דעקירה צורך הנחה דאי מטעם מקלקל)** וכבר נתקשו בזה האחרונים דאכתי תיקשי מהא דא"י אם נתחייבתי דפטור והא אם יחזיר לחבירו ליתא לגבי' ספק איסור כלל כיון שהוא טוען ברי עיין או"ת בכללי תפיסה מאות כ"ג עד אות מ"ג ועוד הקשו דלפי"ז הי' ראוי לצאת יד"ש ולבלי לטעון קים לי ולתפוס לכן תירץ הוא ז"ל דספק גזל לגמרי שרי וכך הלכה דגזל ודאי אסרה תורה ולא ספק וכמו שמצינו גבי ממזר ודאי ועשירי ודאי עיי"ש

ועיין בס' יה"ת בב"ק ס"ו מש"ש טעם פשוט בהא דספק גזל מותר מה"ת עפי"ד הרמב"ם דס"ל דסד"א מה"ת לקולא וביארו המפרשים דטעמו הוא משום דבכ"מ דברה תורה על הודאי ולא על הספק ועיין בדברינו שלהי מגילה שהארכנו בזה וכאן נמי אמרינן דגזל ודאי אסרה תורה ולא ספק ועפ"י דבריו ז"ל אין איסור גזל חלוק מכל איסורין שבתורה בכל הספיקות דסד"א מותר מה"ת גם ספק גזל מותר מה"ת ולמאן דס"ל סד"א אסור מה"ת גם ספק גזל אסור מדאורייתא אמנם לא כן דעת האו"ת ז"ל ולדידי' פסיקא לי' דספק גזל לא תלי בהאי פלוגתא דהרמב"ם ואינך רבותינו הראשונים דפליגי בספיקות אי אסור מה"ת אלא שבספק גזל כו"ע מודי דמותר מה"ת וכמו דדרשינן בממזר ודאי ועשירי ודאי כן נמי נתקבלה דרשה זו דגזל ודאי ולא גזל ספק ורק לפימ"ש הש"א בשם הפנ"י שהבאנו לעיל הנה פליגי אמוראי בדרשה זו דגזל ודאי ורק למ"ד דא"ה בממון אחה"ר וא"י א"נ פטור דלדידהו אתו קרא דמי בע"ד ללמדנו דהממע"ה לדידהו הוא דאמרינן דגלי קרא דספק גזל