לפלגות ראובן חלק ג מד

מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ופלגא ומשו"ה לא מפקינן מיד המוחזק עיי"ש אמנם ל"צ לזה והרבה טעמים נאמרו ונשנו בהא דלא אזלינן בתר רובא בד"מ להוציא מחזקת ממון דעדיפא משארי חזקות ועיין ג"כ בדברינו לעיל ורק לענין חזקת מ"ק במקום שאין לפנינו חזקת ממון אלא חזקת מ"ק לחוד שפיר י"ל דאם היינו אומרים דספק גזל אסור מה"ת אז היינו אומרים ג"כ סמוך מיעוטא לחזקה זו ואסור והרבה יש להאריך עוד בזה וכאן לקצר אני צריך ודו"ק: פלג טז

והנה כבר הוכחנו משני מקומות שלהי מכלתין דע"כ ספק גזל מותר מה"ת ועוד בה שלשי' ושבה והיתה לבאר ולהוכיח כן גם מברייתא אחריתא דתנינן כאן לעיל דאין לוקחין מן הסורק מוכין מפני שאינו שלו וכו' ובכ"מ לוקחין מהן כר מלא מוכין וכסת מלאה מוכין מ"ט קננהו בשינוי ונתקשו בזה רבותנו הראשונים ז"ל הא שינוי החוזר לברייתו הוא ול"ק ובחי' הרשב"א ז"ל במקומו הביא בשם הראב"ד לתרץ דמשו"ה קונה כאן גם בשינוי החוזר משום דל"ה רק ספק גזל וכן כתב הה"מ ז"ל פ"ו מה"ג ובריב"ש סי' רע"ג וכן נפסק להלכה בחו"מ סי' שנ"ח ס"ב בהג"ה אמנם עדיין יש לדון בדבריהם לפי משנ"ת לעיל הא מוכח ע"כ מהא דקייל"ן כשמואל דמותר לקנות מן הגזלן אפילו אם אין לו אלא מיעוט משלו דספק גזל מותר לקנות מן הגזלן וע"כ דכאן גבי סורק דאסרינן לקנות ממנו הוא משום דמחזקינן שרובן או כולן גנבים הם א"כ חשוב כמו ודאי ולמה קונה בשינוי החוזר וראיתי ביה"ת שכתב לתרץ בפשיטו כיון דסתם גניבה הא הוי יאוש בעלים ויאוש עם שינוי החוזר ודאי דקונה כמ"ש התוס' ר"פ לוה"ג ואף דיאוש של"מ הוא מ"מ לפימ"ש הרמב"ן בטעמא דמילתא דבעי יאוש עם שינוי החוזר משום דכ"ז שהבעלים מרדפין אחריו אין זה שינוי כלל מאחר שחוזר לברייתו הוא ודאי יעשו הבעלים כמו שירצו ע"ש [ועיין קצוה"ח סי' שנ"ג סק"א ובא"מ אה"ע סי' כ"ח סק"ד] וא"כ שפיר קונה כאן כעת בשה"ש לחוד אף דחוזר הוא ואם יתוודע לבעלים הרי אז יתייאשו ויהי' יאוש ושינוי החוזר עיי"ש וגם בזה יש לפקפק טובא לבד מה שעדיין גם זה אינו ברור בשי' התוס' אם קונה ביאוש ושינוי החוזר עתו"ס ב"ק ס"ו א' ד"ה מעיקרא ובמהרש"א ופנ"י שם גם זו"ז יש לי להוכיח דע"כ התוס' לא ס"ל האי טעמא דהרמב"ן ז"ל דהנה הקשו התוס' בב"ק ס"ז א' ד"ה מעיקרא טיבלא דגם בתרומה הא שינוי החוזר לברייתו הוא ע"י שאלה עיי"ש מה שתירצו דשאלה לא שכיחא ולטעמא דהרמב"ן נראה דלק"מ משום שי"ל דבעינן דוקא שיהי' שינוי החוזר לברייתו ע"י הבעלים ולכן ל"מ משום שהבעלים המרדפין אחריו יבטלו אותו השינוי אבל כאן בתרומה הא א"א להבעלים שישאלו על התרומה שתרם הגנב א"כ אין זה שינוי החוזר לגבייהו וע"כ דהתוס' מפרשים כפשוטו דכל שינוי שאינו מתקיים לגמרי ואפשר שיחזור כבתחלה אין זה חשוב לקנות על ידו וכאן נמי הא השתא שעדיין אין הבעלים יודעין ולא נתייאשו במה יקנה

וטפי היה נראה לומר בזה עפי"מ שמצינו להתוס' בסוכה ד' ל' ע"ב ד"ה שינוי שהקשו ממ"ש בב"ק ר"פ הגוזל דשינוי החוזר קונה מיהת מדרבנן ועיי"ש מה שתירצו דגבי אתרוג בעינן דוקא שיקנה מה"ת ועיי"ש בכפ"ת משה"ק הא רב אשי פליג שם ר"פ הגוזל על אביי ורק לאביי ס"ל שם דקונה מדרבנן ותירץ דהתוס' מפרשים דר"א ל"פ כלל על אביי ורק דמפרש דמתניתין שם ל"מ מקנין דרבנן וכ"כ גם בביאור הגר"א חו"מ סי' שנ"ג סק"ו עיי"ש וא"כ י"ל בפשיטות דלפי שיטת התוס' הנ"ל בסוכה לק"מ משה"ק בהא דמותר לקנות מהן כר מלא מוכין אחר שקונה מיהת מדרבנן גם בשינוי החוזר לכו"ע והראשונים ז"ל שנתקשו בזה ע"כ דפליגי ע"ז וס"ל דגם מדרבנן ל"ק בשינוי החוזר וכמ"ש בחו"מ סי' שנ"ג ס"א אבל לפי"ד התוס' ז"ל הא לק"מ והי' אפשר לומר עוד דמש"ש דבספק גזל קונה שינוי החוזר היינו דבזה קונה מדרבנן לכו"ע דגם רב אשי לא פליג אלא בודאי גזל אבל בדבר שאינו אלא ספק תקנו רבנן שיקנה גם בשינוי החוזר ויתיישב בזה משה"ק בריב"ש שם סי' רע"ג מהאי סוגיא דסוכה ל' דהוי ג"כ רק ספק גזל ומ"מ קאמר התם דל"ק בשינוי החוזר. ובריב"ש שם ר"ל דההיא דסוכה עדיף טפי מספק וכמו ודאי חשבינן לי' ולא משמע כן חדא עיי"ש בפנ"י מ"ש דאדרבא הוי כמו מיעוטא דמיעוטא משום דזולת הספק שמא שלו הוא ולאו גזול כלל יש להסתפק ג"כ בגזל מעכו"ם והוי גזל ישראל מיעוטא דמיעוטא ועוד יש ראי' לזה ממש"ש בסוגיא דפריך ולקנינהו בשה"ש ונתקשו שם בתוס' למה לא פריך כן אמתני' עיי"ש ותי' ביה"ת ב"ק ס"ו משום דבמתניתין דהוי ודאי גזל אף דקני ביאוש ושה"ש מ"מ הוי מצהב"ע כמ"ש האו"ח עיין או"ח סי' תרמ"ט ורק בספק גזל שפיר פריך דליקני' דל"ה עבירה כלל דספק גזל התורה התירה ול"ה מצהב"ע רק דבעינן לכם ולכן פריך דליקני' והוי לכם ע"ש כי דבריו נכונים הרי לפנינו דהש"ס חשיב לה לספק גזל ויותר נכון לומר כמו שכתבנו דלדידהו ל"ק בשינוי החוזר בספק גזל אלא מדרבנן ושם בסוכה דבעינן שיהי' קנוי לו מה"ת וכמש"ש התוס' הנ"ל ד"ה שינוי לכן שפיר משני דחוזר לברייתו ומה"ט הא לא קני וכנ"ל וכאן בשלהי ב"ק גבי כר וכסת דמותר משום דכיון דאינו אלא ספק קונה בשינוי החוזר מדרבנן וכנ"ל

אמנם שיטת התוס' שם בסוכה דמדרבנן קונה בשינוי החוזר גם בודאי גזל וכמו שהביאו מהא דר"פ הגוזל ולשיטתם א"ש טפי כפי מה שכתבנו דכאן גבי סורק נמי משמע דחשיב כמו ודאי גזל אלא דבעינן טעמא להבין מנא להו להתוס' לפרש כן דרב אשי לא פליג על אביי וס"ל לדידי' נמי דשינוי החוזר קונה מדרבנן אשר ע"כ אמינא להכריח את שיטתם ע"ד הפלפול מהאי ברייתא דאיירינן בה וכמו שנבאר בע"ה: