לפלגות ראובן חלק ג מג

שמקפידים רק מ"מ שפיר אזלינן כאן בתר הרוב אי נימא דדין דבר שאינו מקפיד דינו ממש כמו הפקר וממילא שאם נחזיק כאן הצד הרוב ונימא שהבעלים אינם מקפידים הלא כבר יצא הדבר מחזקת הבעלים כדין הפקר ואין כאן מעתה שום חזקת ממון לפי"ז אלא שלכאורה יש לן לאוקמה אחזקת מ"ק כשאנו מסופקין עלי' אם אפקרי' כבר או לא הו"ל לאוקמי אחזקת מ"ק וכבר אמרנו בשם הקצוה"ח דרובא עדיף מחזקת מ"ק ומוציאה ממנה וכיון שכן שפיר מותר לעלמא ואין בזה משום גזל משום דאזלינן בתר רובא וחזקת ממון הא לית כאן הא מיהת אי נימא דדין דבר שאינו מקפיד הוא מדין מתנה א"כ הא עדיין לא יצא מרשותו כלל אף אם אינו מקפיד א"כ תיקשי האיך מותרין בו לכתחלה מדין דבר שאינו מקפיד הא גם אם נימא דרוב ב"א אינם מקפידים ע"ז ג"כ לא יועיל הרוב להוציא מחזקת ממון שהוא מוחזק בו השתא אמור מעתה דיש חילוק גדול בין דבר שאינו מקפיד לכל העולם ובין דבר שאינו מקפיד רק לגבי אנשים פרטיים דבדבר שאינו מקפיד לשום אדם שכבר כתבנו דדינו בזה כמו הפקר שפיר י"ל דרשאי לזכות בו גם מדין הרוב אבל בדבר שאין הבעלים מקפידין אלא לגבי אנשים מיוחדים שכתבנו דע"כ גם זה מהני מן הדין אבל לא מטעמא דהפקר אלא מדין מתנה בכה"ג ודאי דע"כ בעינן שיהי' הדבר ברור שאין הבעלים מקפידים לגבייהו דבכה"ג הא גם רוב לא מהני להוציא מן המוחזק וכמשנ"ת ודו"ק

ויתיישב לן לפי"ז גם דברי הרמב"ם פ"ה מה' אישות ה"ח שהבאנו לעיל דלענין היתירא דגזל שפיר אזלינן כאן בתר רובא והתמרה או האגוז דהוא דבר שאין מקפידים עליו לגבי דכו"ע שפיר מותר משום דלית כאן חז"מ וכנ"ל ורק לענין דין הקידושין שפיר כתב הרמב"ם דאין כאן אלא קידושי ספק וכמו דמבואר כן גם בשמעתתא דסבלונות בקידושין ד' נ' דברובא מסבלי והדר מקדשי חוששין לסבלונות ולא אזלינן בתר רובא וכתבו שם הרמב"ן והריטב"א מובאים דבריהם בש"ש ש"ד פ"ו דה"ט דחיישינן שם למיעוטא משום דהוא רובא התלוי במנהג ורצון ואינו רוב בחיוב וטבע כההיא דקטן וקטנה לכן חיישינן למיעוטא לחומרא ועיי"ש בש"ש דמדייק מדברי הרמב"ן דאה"נ דס"ל להרמב"ן דגם רוב כהאי התלוי ברצון ובמנהג נמי מדינא רובא הוי אלא דבמקום איסור א"א החמירו ברובא כהאי עיי"ש וכאן נמי גבי האי רובא שלפנינו אף דמחזקינן שרוב בנ"א אינם מקפידים ומהני בממון להתירן משום גזל מ"מ בדין הקידושין משום חומרא דא"א חיישינן גם להמיעוט כיון דאינו רוב בטבע ולכן אין כאן אלא ספק קידושין וז"נ בע"ה

היוצא לנו מדברינו דע"כ דגם לדידן מותר דבר שאינו מקפיד בכה"ג שרק רובן אינן מקפידין דאף דנמצא ג"כ מיעוט שמקפידין מ"מ אזלינן כאן בתר רובא כיון דאין כאן חזקת ממון באלה הדברים שאין מקפיד לגבי כו"ע ואזדא לה מה שכתבנו לעיל פלג א' לישב מה שהשמיטו רבותינו האי דינא דרב יהודא בהא דכשות וחזיז דע"כ גם לדידן סגי ברובא לחוד וע"כ דה"ט שהשמיטו כמ"ש ביש"ש בעצמו משום דכל המקומות שלנו אתרי דקפדי הוא וכדאמרינן פ' הכונס אכלה חזיז רואין אותה כמה היתה יפה אלמא דדין תשלומין יש עלי' וק"ו כשות דגדלי כבר והתנא הי' דר במקום דל"צ לכשותא עיי"ש ועיין בס' הדרת צבי למו"ח הגאון זצ"ל מ"ש בזה וע"כ צ"ל או דרובא דעלמא מקפידין או מע"מ אבל זה ודאי דאם ל"ה נמצא אלא מיעוט המקפידין ודאי שהי' מותר דהא לעולם איכא מיעוט המקפיד בכה"ג ומ"מ שרי וכמשנ"ת לעיל מדברי הרמב"ם ה"א הנ"ל

ויש להוסיף עוד ולומר דה"ט שמותר דבר שאינו מקפיד מדין הרוב משום הא גופה שהבאנו לעיל בשם האו"ת והאחרונים דספק גזל התורה התירה דבפשיטו י"ל במה שנחלקו רבותינו הראשונים אי ס"ל לדידן הא דסמוך מיעוטא לחזקה או לא וכמ"ש הרשב"א ז"ל להסתפק בזה במשמרת הבית בית א' שער א' וכן בחידושיו שלהי יבמות ד' קי"ט וגם בדעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל מצינו סתירות בזה עיין בתוס' בכורות ד' כ' וביבמות ד' ל"ו ובשו"ת הגרעק"א סי' ק"ח וקצרתי וי"ל דגם זה תלוי בהא דפליגי בדין הספיקות אי מה"ת לחומרא או לקולא ושפיר י"ל דאי ס"ל דכל ספק מה"ת לחומרא י"ל נמי הא דסמוך מיעוטא לחזקה והו"ל כפלגא ופלגא וצריך להחמיר אבל אם אמרינן דכל ספק הוא לקולא מה"ת י"ל דאין לנו להחמיר במקום רוב ולומר סמוך מיעוטא לחזקה אחר דגם פלגא ופלגא אינו אסור אלא מדרבנן ולא תיקשי לך ממה שמצינו גם להרמב"ם ז"ל שהעתיק האי דינא דמתני' דר"פ האשה בתרא באשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים שלא תנשא ולא תתייבם וכמ"ש בפ"ג מה' יבום וחליצה הט"ז ומבואר שם בסוגי' דיבמות קי"ט דה"ט דאסורה משום דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ופלגא הרי דגם הרמב"ם אף דס"ל סד"א מה"ת לקולא מ"מ ס"ל דאמרינן סמל"ח דזה לק"מ עפימ"ש בחי' הרשב"א ביבמות שם וז"ל ועוד יש לי לומר דשאני האי מיעוטא דהכא משום דהאי מיעוטא מגרע הרוב ממש ומן הרוב אתה מסלקו כלומר מאותו חלק המרובה שמתעברות יש מקצתן שמפילות ולפיכך חשוב לעמוד כנגד הרוב בצירוף החזקה אבל התם שהמיעוט ההוא אינו ממעט ומגרע כחו של הרוב ממש אלא שהוא מיעוט העומד לגמרי כנגד הרוב מיעוט כזה אינו חשוב להצטרף כלל ודוגמתו הכא נמי מיעוט שאינן מתעברות אינו חשוב להצטרף והיינו דלא חשיב לי' הכא עכ"ל ולפי"ז שפיר י"ל דאה"נ דבכ"מ לא ס"ל להרמב"ם הא דסמל"ח ומשום דס"ל סד"א מדרבנן לחומרא ורק התם שאני משום דהמיעוט ההוא מגרע כח הרוב ול"ד לאינך מקומות שאין המיעוט אלא כנגד הרוב ודו"ק] וכאן נמי כיון דקייל"ן ספק גזל התורה התירה לכן לא אמרינן גם בזה הא דסמוך מיעוטא לחזקה ובגינת וורדים כלל ל"ט כתב דהא דקייל"ן א"ה בממון אחה"ר הוא ג"כ מה"ט דאמרינן סמוך