לפלגות ראובן חלק ג מ

ואתינן עלה מדין כל דפריש וכו' ודאי די"ל בי' ג"כ הא דסמוך מיעוטא לחזקה וכמשנ"ת ודו"ק

ונראה ליישב ג"כ עפי"ז מאי דקשיא לי לפי מש"כ המרדכי בחולין ס"פ הזרוע והלחיים סימן תשל"ז בהא דחורי הנמלים בטעמא דלא אזלינן בזה בתר רובא ורובא דקמה הא של בעה"ב היא וברובא דאי"ק הא גם ר"מ מודה ותירץ שם דה"ט משום דגלי קרא עני ורש הצדיקו צדק משלך ותן לו לכן לא אזלינן בתר רובא בזה עיין מל"מ פ"א מה' טומאת מו"מ ובטו"א ר"ה א"מ ד' י"ד ולכאורה תיקשי לפי"ז למה אמרינן גבי דמאי דפטור גם ממעשר עני כמ"ש ביומא ד' ח' גבי נחתומין בשלמא מ"ר ומ"ע הממע"ה ופי' שם בטו"א דה"ט דפטור אף דספק מ"ע להחמיר משום דדמאי שאני לפי שרוב ע"ה מעשרין הן ותקשי הא במ"ע לא אזלינן בתר רובא משום קרא דעני ורש הצדיקו והא מפורש במכות י"ז דס"ל לרבנן דנחשדו ע"ה על מ"ע של דמאי [עיין תוי"ט פ"ד מ"ג דדמאי מ"ש בשיטת הרמב"ם עפ"י הירושלמי דלרבנן לא נחשדו כלל ע"ה על מ"ע שלא כשיטת הש"ס בבלי יע"ש בתו"ח שדחה דבריו] וא"כ למה לא יתחייב ליתן המ"ע לעניים אף דרוב ע"ה מעשרין הן ולדברינו ניחא דשפיר י"ל דע"כ לא קאמר המרדכי דל"א בת"ר במת"ע אלא ברובא דאי"ק כמו בחורי הנמלים כיון דל"ש שם לומר שיתבטל חלק העניים דהא ממונא לא בטיל אינו אלא ספק וגלי קרא דעני ורש הצדיקו שחייב ליתן להעני אבל ברובא דל"ק כמו רוב ע"ה מעשרין שאנו מחזיקין אותו כמו ודאי מה"ט רוב כי האי מהני לפטור אותו גם ממת"ע ודו"ק: פלג יב

ולכאורה מצינו סתירה גלוי' לדברינו מהא דאמרינן בקידושין ד' פ' ע"א דס"ל לר' יוחנן בהא דתינוק שנמצא בצד העיסה דאין זו חזקה ששורפין עלי' את התרומה כדתניא עיסה בתוך הבית ושרצים וצפרדעים מטפלין שם ונמצאו חתיכות בעיסה אם רוב שרצים טמאה ופירש"י שם ד"ה אם רוב דה"ט משום דגבי תינוק הוי רובא דל"ק ובהא דעיסה דרובא דאי"ק הוא לכן שורפין הרי מפורש דגם במקום דל"ש ביטול מ"מ רובא דאי"ק עדיף מרובא דלי"ק וקשיא לדברינו

אמנם עיין שם בחי' הריטב"א ז"ל וכן בחי' הרשב"א שלהי יבמות בשם הרמב"ן ז"ל מה שכתבו לחלק חילוק אחר מהא דעיסה להא דתינוק לפי"מ שפירשו הם ז"ל האי רוב תינוקות מטפחין דהיינו שמטפחין בעיסה והתינוק ודאי טמא כמ"ש בתוס' קידושין שם בשם הר"ת והוי שם ספק שמא לא נגע כלל בהעיסה לכן אין שורפין עלי' את התרומה ול"ד להא דעיסה שנמצא עלי' חתיכות דהוי ודאי מגע לכן שורפין וחילוק גדול ביניהם לפי פירושם ז"ל ורק רש"י לשיטתו שפירש דרוב תינוקות מטפחין היינו מטפחין באשפה ונמצא בצק בידו דגם שם ודאי מגע הוא שנגע בהעיסה לכן הוכרח לחלק ביניהם משום הא דכאן הוי רובא דאי"ק [ולפלא מ"ש במשמרת הבית להרשב"א ז"ל בהא דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן דל"א סמוך מיעוטא לחזקה וכתב שם וז"ל וקרוב לענין זה כתב רש"י ז"ל שם בפ' עשרה יוחסין שבא לפרש ולחלק בין אותם דשרצים וצפרדעים דשורפין עלי' את התרומה ובין אותה דתינוק שנמצא בצד העיסה שתולין ולא שורפין וז"ל איכא למימר כיון דודאי נגעו אין חזקתה של עיסה כלום שהרי הורעה וכו' עכ"ל דלבד מה שברש"י שלפנינו ליתא כן אלא שא"א כלל לומר כן לפי פירש"י דגם בתינוק מיירי שודאי נגע בהעיסה ובצק בידו וע"כ דט"ס הוא וצ"ל כתב הרמב"ן ז"ל שהרי כן הביא הרשב"א בשמו גם שם שלהי יבמות עיי"ש] ויש להמתיק יותר עפ"י המבואר ברש"י ז"ל בחולין ד' י"ב תרי לישני לפי המסקנא בהא דאזלינן בתר רובא בכ"מ בלשון ראשון פירש"י דרובא דאי"ק ילפינן מקרא דאחרי רבים ורובא דלי"ק מהלמ"מ ובאידך לישנא פירש שם רש"י דתרווייהו ילפינן מקרא דאחרי רבים בין רובא דאי"ק בין רובא דלי"ק דמאי שנא האי מהאי עיי"ש בד"ה פסח ובפשוטו נראה דמ"ש נמי רש"י ז"ל בהא דקידושין ד' פ' לחלק בין תינוק לעיסה משום דבתינוק הוי רובא דל"ק ובעיסה הוי רובא דאי"ק קאי נמי אליבא דלישנא קמא דרש"י שם בחולין י"ב הנ"ל דס"ל דרובא דאי"ק למדין מן הקרא ורובא דל"ק אינו אלא הלמ"מ לכן שפיר אמרינן דרובא דאי"ק עדיף טפי אבל לפי לישנא בתרא דרש"י שם דתרווייהו ילפינן מהאי קרא דאחרי רבים הא פירש"י שם להדיא דמ"ש האי מהאי ושוין הן לפי"ז ולהאי לישנא ע"כ נימא לחלק בין הא דתינוק לעיסה בפשטות עפ"י המבואר בתוס' חולין ד' פ"ו ע"ב ד"ה סמוך ובנדה י"ח ע"ב ד"ה מיעוטא דהאי רובא דרוב תינוקות מטפחין אינו רוב גמור עיי"ש וא"כ י"ל דה"ט מה שאין שורפין שם בתינוק דל"ד להא דעיסה דהוי רוב גמור וז"פ ולפי"ז י"ל בביאור ד' השטמ"ק בשם הרא"ש הנ"ל עפ"י דברינו דאיהו ס"ל דעיקר מה דילפינן מקרא דאחרי רבים אינו אלא בהני גווני דשייך לבטל את המיעוט לגמרי כמו בסנהדרין וכמו בביטול איסורין שנהפך האיסור המועט להיות היתר אבל הא דאזלינן בכ"מ בתר רובא אינו אלא הלמ"מ בין רובא דאי"ק ובין רובא דל"ק ועיין ברא"ש בחולין שם ד' י"ב דשפיר אפשר לומר כן לפי הלשון הראשון שהביא שם ודו"ק וכיון דתרווייהו הלמ"מ הן שפיר י"ל דרובא דאי"ק אינו אלא ספק שהתורה התירה ורובא דל"ק דאתיא מכח הסברא עדיף מינה וחשוב כמו ודאי וכמשנ"ת עכ"פ ודאי דלא תיקשי מן הסוגי' דקידושין הנ"ל ע"ד השטמ"ק בשם הרא"ש ז"ל ושפיר יש לקיים דבריו לפי"מ שהסברנו אותם והדברים נכונים בע"ה

נשוב לדברינו שכתבנו לעיל בשם הכרו"פ דרב דס"ל ביומא פ"ה דהולכין בפיקו"נ אחה"ר ס"ל דרוב ודאי הוא ולדידי' ע"כ דגם רובא דאי"ק חשיב כודאי ורק לשמואל דקייל"ן כותי' דא"ה בפיקו"נ