לפלגות ראובן חלק ג לט

מעליותא מצינו ברובא דאי"ק טפי מברובא דל"ק הא כמו שהרוב דאי"ק אלים טובא משום שהרוב הוא לפנינו כן נמי לעומת זה הא איכא לפנינו מיעוט חשיב דאיתא קמן וברובא דל"ק שאינו חשוב כ"כ הרוב משום שאינו לפנינו הא שם גם המיעוט גרוע עי"ז שאינו לפנינו ושוב נמצא ששניהם שוין הן וכבר נתקשה בזה בשם ארי' שם אות כ"ז ונשאר בקושי' ולדברינו י"ל דהיינו דמדייק הש"ס במ"ש כגון תשע חנויות וסנהדרין דהא בסנהדרין ודאי לית כאן מיעוט כלל דל"ד לכל רובא ומיעוטא דעלמא בין רובא דאי"ק ובין רובא דל"ק ששניהם אמת שיש בזה רוב ואיכא נמי מיעוט להיפוך מן הרוב אבל בדיינים המחולקין בדין שרובן אומרים חייב ומיעוטן אומרים זכאי הא אחד מהן טועה ויותר מסתבר לומר דהמיעוט טעו משנאמר דרבים המה הטועים וכמ"ש באו"ת בקיצור ת"כ סי' קכ"ג קכ"ד להסביר עפי"ז דהתוס' ב"ק כ"ז במש"ש דהמיעוט דדיינים חשיב כמי שאינו עי"ש ושפיר שייך לומר דבסנהדרין מתבטל המיעוט לגמרי שהרי המיעוט החולקים מחויבים ג"כ להסכים אח"כ להרוב ולחתום על הפס"ד וכמ"ש בירושלמי סנהדרין פ"ג ה"י עיי"ש וכבר העירו האחרונים לומר שמכאן הוא דגמרינן האי דינא בביטול איסורין שהאיסור עצמו נהפך להיות היתר וכנ"ל ורוב כי האי הוי ודאי גמור וכמשנ"ת וגם בהא דתשע חנויות נראה נמי די"ל לפי"ד השמ"ק הנ"ל דמאי דאמרינן בנמצא הלך אחה"ר דג"כ אתינן עלה מדין ביטול דהא אם לא הי' ניכר החנות המוכרת בשר טריפה ודאי שהיתה מתבטלת בין יתר החנויות המוכרות בשר כשר רק כיון שניכרת החנות במקומה הו"ל דין קבוע וכמע"מ דמי אבל מאי דפריש מן החנויות שאין אנו יודעין מאיזה חנות פירש חשבינן לה כאילו נתערבה בין רוב החתיכות הכשירות אחר שאבדה הקביעות שלה דמה לי אם נתערבה ממש בין החתיכות או מונחת היא לבדה ואין אנו יודעים אם כשירה הוא או טריפה וע' חוו"ד סי' קי"א ס"ק ז' במש"ש הש"ך ס"ק י"ז דמשכ"ל כשיתערב ביבש והקשה וז"ל דא"כ דמיירי ביבש ל"ל למילף דין צירוף ממתני' דתרומות הא כיון שהספק הוא על כל החתיכות איזה אסורה ואיזה מותרת מותר כל א' מטעם אחרי רבים כמ"ש בסי' ק"ט ובכה"ג נראה דאפילו יש בא' כדי לבטל ואין בהשני כדי לבטל כיון דהספק בין כולם איזו חתיכה אסורה אמרינן דחד בתרי בטל דהא יבש ביבש חד בתרי בטל אפילו אחד בבית ואחד בעלי' כמבואר ברשב"א עכ"ל ודאי דגם בכה"ג יש לדון על החתיכה דין תערובות וביטול והיינו מכיון שיש לפנינו רוב היתר חשבינן להחתיכה הנמצאת כמו מעורבת בין יתר החתיכות הכשירות [וכבר נודע מ"ש האחרונים ז"ל לדינא דלעולם אזלינן בזה בתר רוב בשר ולא בתר רוב חנויות ומוכרים עיין בינת אדם שער הקבוע סי' ט"ז דמשמע שהחוו"ד הודה לדבריו וכן מסיק הגאון בעל בית מאיר להלכה ודו"ק כי קצרתי] והיינו דמדייק השטמ"ק ונקט בלשונו דאפילו כי אמרינן כל דפריש מרובא פריש ספק מיקרי אלא שהתורה התירה ספק זה באיסורין וכו' ונהפך האיסור להיתר ע"י ביטול ברוב דבמקום דשייך לומר שיתבטל גם הא דכל דפריש מרובא פריש מדין ביטול הוא וחשיב כודאי [ואף למש"כ האחרונים דגם בתרומה וערלה דאינו בטל אלא במאה ומאתים ג"כ אמרינן הא דכל דפריש מרובא פריש מ"מ י"ל גם בהו ה"ט דביטול שהרי מה"ת גם אינהו בטילי ברוב וחד בתרי בטל וכמ"ש בתוס' ב"מ ד' נ"ג ע"א ד"ה ועולה ועיין תוס' נדה מ"ז א' ד"ה אתי ובדברינו שלהי מ' סוטה פלג ה' ודו"ק] ומשו"ה הוא דאמרינן שם בחולין דעדיף לן האי רובא דט' חנויות כמו רובא דסנהדרין והיינו עדיפותא דידהו לגבי רובא דל"ק ול"ש לומר הא גם ברובא דאי"ק אית לן מיעוט חשיב דאיתא קמן דז"א דבהני דמייתי הש"ס תשע חנויות וסנהדרין חשיב המיעוט כמי שאינו כלל ופשיטא דאזלינן בכה"ג בתר רובא וכמשנ"ת הא מיהת במקום דל"ש לשון דין ביטול דלא אתינן עלה אלא מדין דכל דפריש מרובא פריש שפיר י"ל דאינו אלא ספק שהתורה התירה כיון דהא מ"מ איכא נמי המיעוט לפנינו ושוב מתקיימין ד' הש"ש שהבאנו לעיל במ"ש דאין דברי השטמ"ק אמורים אלא ברובא דאי"ק דאינו רוב דתליא בסברא ואדרבה מסברא יכול להיות דפירש מן המועט כמו ממרובה אבל לא ברובא דל"ק וכמו הך רובא שאמרו דלמא לאו אביו הוא ש"מ דאזלינן בתר רובא דהו"ל רוב הבא מן הסברא דרוב הוא כן שהוא אביו רוב כי האי חשיב כמו ודאי וכנ"ל

והנה כבר הבאנו לעיל מ"ש בחוו"ד סי' ס"ג דלא מצרפינן תרי מיעוטי רק ברובא דליתא קמן ולא ברובא דאי"ק והעלה עוד שם דגם סמוך מיעוטא לחזקה לא אמרינן במקום שהרוב הוא רובא דאי"ק ומסתייע לזה ממ"ש הרא"ש דה"ט דלא מצרפינן מיעוט שוחטין שאינן מומחין לחזקת א"ז משום דמיעוט שאינן מומחין לא שכיח ואפילו ר"מ מודה בי' דל"ח לי' וא"כ תיקשי ברוב טבחי ישראל דאפילו טפי חד מטבחי עכו"ם למה מותר נצרף המיעוט של טבחי עכו"ם לחזקת שא"ז וליתסר וע"כ דרובא דאי"ק דאפילו ר"מ מודה בי' ל"ח להמיעוט ולא מצרפין לי' לחזקה עיי"ש [ולפלא שלא הביא דבר זה משמי' דרש"י ז"ל שכתב כן בקידושין ד' פ"א ע"א ד"ה אם רוב ע"ש ועיין שו"ת הגרעק"א סי' ק"ו ועיין בדברינו לקמן מה שכתבנו בזה בע"ה] ולדברינו לאו כללא הוא בכל רובא דאי"ק דאדרבא בכ"מ דל"ש לדין דין ביטול הנה רובא דל"ק דתליא בסברא אלים טפי מרובא דאי"ק אמנם צודקים דברי החוו"ד בהאי דינא דרוב טבחי ישראל משום דהתם נמי לאו על הטבחים אנו דנין לומר דל"ש בהו דין ביטול אלא שאנו דנין על החתיכה הנמצא כאן אם פרוש מן הכשירות או מן הטריפות וכאן דאיכא לפנינו רוב טבחי ישראל ונמצא שרוב החתיכות כאן המה כשירות ודאי דשייך לדון גם בזה דין ביטול ורוב גמור הוא דל"א בי' ג"כ סמוך מיעוטא לחזקה אבל במקום דל"ש דין ביטול