לפלגות ראובן חלק ג כד

אם גם אביי ס"ל דחידוש הוא או לא. ושי"ל דאביי ורבא אזלי בזה לשיטתם. ובישוב שי' הרמב"ם באם הוי הכחשה והזמה כאחד דל"ה הזמה. ובמש"כ באחרונים בענין זה

פלג י"ב. מיישב שי' הרמב"ם דלא ס"ל כמ"ש התוס' שלהי מכלתין בהא דחידוש להחמיר. ושלשיטתו ע"כ ס"ל כשי' ר"ת הנ"ל ושמה"ט פסק כותי' דר' ישמעאל בדינא דהעלם מו"ק. ומיישב הדברים בטו"ט

פלג י"ג. מחבר עפי"ז סוף המסכת לתחלתה לפי שיטת הרמב"ם בקשר אמין וקיים. ושם עוד מקשר ג"כ עפ"י האמור מ' שבועות למ' מכות בדרך ישר. ולהשלים הגליון הערה אחת ליישב ד' הבה"ג בדין גיה"נ בחיה ממשה"ק עליו האחרונים: מערכה ז' לסיומא דמ' ע"ז והתחלה למ' הוריות ובו ט"ז פלגים

פלג א'. במש"ש התוס' שלהי מכלתין דבאטי הי' קצת עבד ומותר בשפחה. ובמשה"ק המהרי"ט ע"ז בחי' למ' קידושין ד' ע' ע"ב. ושע"כ לומר לפי"ז שלא עשה איסור גם במה שאכל את האתרוג הנחתך בסכין של עכו"ם ומשום דסתם כלים אב"י. ובמ"ש הנוב"י דטעם הנפלט מכלים ב"י הוא איסור תורה גם למ"ד טכע"ק ל"ד. ואם לקנות דברמן העכו"ם חשוב כמו דיעבד

פלג ב'. אם טיחת השמנונות שע"ג הכלי נפגם ג"כ מיום לחבירו או לא. מפלפל בד' התוס' חולין ח' ע"ב בענין הנ"ל. ומיישב מה שהקשה בכרו"פ עליהם בסי' ק"ג ומתרץ ג"כ משה"ק הגרעק"א והתבו"ש על דבריהם שם בדברים נכונים. מוכיח לפי"ז שגם התוס' והרא"ש ס"ל דנפגם גם השמנונות בעין כשהוא אב"י וכנ"ל

פלג ג'. מבאר דאף אם נימא שהשמנונות אינה נפגמת מ"מ לא עשה איסור שאכל האתרוג. בדין חורפי' מחלי' ומשוי לשבח. ואם אתרוג הוי דבר חריף

פלג ד'. בטעמא דמילתא מה דקייל"ן דסתם כ"ע אב"י. בדין אם מיעוטא מצטרף לס"ס ובד' החו"ד בזה מ"ש בסס"י ק"י ושלא ראה דברי הריב"ש בענין הנ"ל. והשגה על הישוי"ע יו"ד סי' צ"ח אם ס"ל לר"ש דטכע"ק דאוריתא. ובהג"ה שם בענין אם בחמץ שייך לדון דין נ"ט בר נ"ט ושם בהג"ה שני' אם איסור שא"ז חייל במעי אמו וקושיא בחולין ע"ד וישוב לזה. ושם השגה על הישוי"ע יו"ד ק סי' י"ג ס"ק א'

פלג ה'. מביא משה"ק הכרו"פ סי' צ"ו בהא דגיעו"מ הא י"ל שהתורה חששה שמא יבוא להשתמש בה בד"ח ותירוצו שם. משיג על דבריו ומתרץ קושיתו בטו"ט. עוד שם השגה על בעל הישוי"ע יו"ד סי' צ"ו במשה"ק מאין ידעו שהקדירה ב"י ותירוץ לקושיתו. ולקושית המפרשים דילמא אסרה תורה משום חשש בב"ח דלכו"ע טע"ק מה"ת בב"ח. ושם עוד תירוץ לקושיא זו עפימ"ש המפרשים דבלוע בכלי גם בב"ח ל"ד. ובד' רש"י חולין צ"ז במ"ש כלכית באלפס של בשר ליישב משה"ק על פירש"י הנ"ל. ובהג"ה שם במ"ש המרדכי שלהי חולין דלא נקרא מיעוטא דמיעוטא רק בצירוף חזקה למיעוט אבל לא מה שהרוב שכיח טובא והמיעוט אינו מצוי כלל מביא שהתוס' לא ס"ל כהמרדכי בזה. מפלפל בסברא זו בכ"מ בש"ס ובמש"כ המהרש"ל בהא דטרפה א"ח דהפי' הוא שרובא דרובא א"ח. והשגה על הישוי"ע בביאור מ"ש טריפה א"ח. ובד' הירושלמי תרומות גבי קישות ונמצא מרה דפריך וכי בדבר שאיפשר לעמוד עליו פליגי חכמים. עוד שם בהג"ה בדין מה שהא"י מסל"ת נאמן באיסורין למ"ד טכע"ק דאוריתא. ובאיסור עשה אם ספק עשה אסור מה"ת או רק מדרבנן לכו"ע. ומחלק בזה בין ספק איסור עשה לספק מצות עשה

פלג ו'. מפלפל בדין סד"א אי אסור מה"ת. ושר"מ ור"ש אזלי בזה לשיטתם במאי דפליגי בדין נטל"פ אם אסור מה"ת. עוד שם לפי"ז דר"ע וכן רב ור' יוחנן אזלי ג"כ לשיטתם

פלג ז'. בסוגיא דריש הוריות ובשבת צ"ג ואיך ס"ל לר"ש בדין יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב או פטור. קושיא על הראשונים בשבת צ"ג שלא הביאו מ"ש ביבמות פ"ז להדיא דר"ש ס"ל יחיד שעשה וכו' דפטור. ושם ישוב לקושית הבאר שבע ריש הוריות

פלג ח'. מרחיב דברים בישוב הקושיא הנ"ל ומפלפל בדין אנוס אם פטור מן הקרבן ובסוגיא דפסחים ע"ג נמצא טריפה בסתר ובדין אומר מותר לענין חיוב קרבן

פלג ט'. בענין הנ"ל ובחקירת הפמ"א באחד שאכל עוף ואח"כ מצא בו אחד מי"ח טריפות אם צריך כפרה. ובד' התוס' יבמות ליה. ובמ"ש בענין זה בס' נ"ש לדו"ז הגאון ר"ש הזרחי זצ"ל ומפלפל בדבריו ובאונס כעין גניבה באיסורין

פלג י'. בישוב ד' התוס' פסחים ע"ג הנ"ל. ובמ"ש בנ"י בשם החמ"ש בענין הנ"ל

פלג י"א. בד' הרמב"ם פ"ב מה' שגגות בטעה בד"מ ול"ע מצוה ובמש"ש עוד ברמב"ם בנתכוין לאכול צלי של פסח ואם רשאי לעבור על לאו הנל"ע באם יחשוב לתקן אח"כ בקיום העשה

פלג י"ב. בד' התוס' פסחים ע"ג הנ"ל ובמשה"ק שם בסוגיא מרישא דמתניתין האשה שהיתה אוכלת בתרומה וא"ל מת בעלך וכו'. ועוד שם בענין אונס דפטור מקרבן ואם יש לחלק בין איסור ל"ת לאיסור כרת בזה

פלג י"ג. בענין נישאת עפ"י הוראת ב"ד בטעות אם דינה כאנוסה. ושאביי ורבא דפליגי באומר מותר אזלי לשיטתם בענין סד"א. ובדין סד"א במקום שאיפשר להתברר. והשגה על הפר"ח בזה. ושאביי