לפלגות ראובן חלק ג כה

ורבא אזלי ג"כ לשיטתם בזה במנחות מ"ט ע"א

פלג י"ד. עוד בענין הנ"ל וישוב להקושיא בשבת צ"ג ויבמות צ'. ושר"י ור"ל אזלי ג"כ לשיטתם במאי דס"ל סד"א לקולא מה"ת. ובהג"ה שם שו"ט בדברי הא"מ אה"ע סי' ד' שכתב להיפוך בשיטת ר"י ור"ל. ומפלפל בזה בסוגיא דחולין ע"ה בענין אם חל איסור חלב במעי אמו. ושם בישוב דעת הרמב"ם ממשה"ק עליו הרשב"א בר"פ גיה"נ. והשגה על מ"ש בכרו"פ סי' ס"ד ליישב שיטת הרמב"ם דרק החלב שהי' לו בשעת שחיטה אוסר הרמב"ם אבל מה שנתגדל ורבה אח"כ מותר ומוכיח דז"א. ומתרץ שי' הרמב"ם ברווחא מכל משה"ק עליו ומקיים משנ"ת בפנים דע"כ ס"ל לר"י ולר"ל דסד"א מה"ת מותר וכנ"ל

פלג ט"ז. מחבר עפ"י זה מ' ע"ז למ' הוריות בדרך ישר ונוכח דכל הני תנאי ואמוראי אזלי לשיטתייהו. עוד שס שייכות המסכתות לפי שיטת הרמב"ם. ושם אם נפש משמע נפשות הרבה. ולהשלים הגליון שם הערה בנדרים פ"ח בדין המודר הנאה מחתנו ורוצה ליתן לבתו מעות וכו': מערכה ח' לסיומא דמ' הוריות והתחלה למ' זבחים ובו י"ד פלגים

פלג א'. מדקדק בסוגיא דשלהי הוריות. מבאר בחוטא נגד חבירו ולא אהני מעשיו אם צריך כפרה או לא. הערה נכונה בזבחים פ"ח פי' הקרא ולא אבה ד"א לשמוע אל בלעם וגו' בב' אופנים. ומסיק דחקירה זו תליא במאי דפליגי אביי ורבא בדין איעל"מ

פלג ב'. בדברי הרמב"ם פ"ג מה' תמורה דמפיק מקרא דלד' הוא שאין תמורת בכור ומעשר קריבין ובגמ' יליף זה מקרא דקודש הם. מתמה על הלח"מ מן הסוגיא דריש תמורה מפלפל בד' התוס' זבחים ל"ז ובישוב קושיותיהם שם. מקשה קושיא עצומה בסתירת הסוגיות מ' תמורה ה' ומ' זבחים פ"א

פלג ג'. מיישב קושית התוס' זבחים פ"א ד"ה ואין. ומוכיח דלאביי ורבא לא קאמר כלל תנאי היא

פלג ד'. מבאר עפ"י הנ"ל דברי התוס' זבחים ל"ז גם מיישב עפי"ז קושיתם הראשונה. מתמה על הצ"ק מש"כ בישוב קושית התוס' השניה ומתרץ קושיתם בפשיטות. מוכיח דע"כ ס"ל להרמב"ם כאביי בהאי דינא דאיע"מ

פלג ה'. מוסיף ליישב עפ"י הנ"ל דברי התוס' יומא נ"ח. מיישב משה"ק בסוגיא דשלהי הוריות מבאר דר"מ ור"י דפליגי אם הי"א עושה תמורה אזלי לשיטתם במאי דפליגי בסוטה י"ז בענין ריבויי ומיעוטי. וישוב לקושית התוס' בסוטה שם

פלג ו'. בישוב הסוגיא דשלהי בכורות עפ"י הנ"ל אם הי"א עושה תמורה. ואם ר' יהודא דריש ה"י לרבות. קושיא לדברינו משבת קל"ו וישוב לזה דאדרבא משם סייעתא למש"כ

פלג ז'. מוכיח דר"מ ס"ל איע"מ ומיישב עפי"ז משה"ק המפרשים במתני' דשבת ע"ג הצד צבי ושוחטו מאי תיקן ואיך ס"ל לר"מ במקלקל בחבורה ובמשאצל"ג. משיג עמ"ש בשעה"מ ליישב קושית מהרי"ט בשוחט בשבת דה"ט דל"א בי' איעל"מ משום האי דרשה דחולין קט"ו דז"א. ואם נימא איעל"מ בשחיטה אם מטמא ג"כ משום נבילה. ובדין מתקן בשבת במקום שקלקולו יתר על תיקונו א"ח מתקן בכה"ג. השגה ע"ס העי"ט בענין זה. ואם בבן פקועה איכא לאיסור דל"ת עה"ד. ושם בהג"ה ישוב לקושית המנה"ח בדין רבויא בשיעורין אם אסור מה"ת. עוד שם בהג"ה בענין משאצל"ג וישוב לקושית התוס' סנהדרין ע"ג בענין מחלל שבת דל"נ להצילו בנפשו. ובהאי ענינא גם בסוגיא דפסחים ע"ג

פלג ח'. בענין הנ"ל במאי דאוקי מתני' דחולין י"ד כר"מ ותיקשי לדידיה משה"ק מהרי"ט ט נימא איעל"מ וע"כ דר"מ ס"ל איע"מ. ומיישב ג"כ קושית בית הלוי סי' י"ד אליבא דר' יהודא ומוכיח דגם ר"י ע"כ ס"ל דאיע"מ

פלג ט'. מיישב עפ"י הנ"ל סוגיא דשלהי הוריות. בטעמא דאסקוה לר"מ בשם אחרים משום שלמד תורה מאחר. ומפלפל דרבי לשיטתו בקידושין ט' ע"ב

פלג י'. מחבר עפ"י הנ"ל מ' הוריות למס' זבחים בדרך קצרה ופשוטה. מאריך עוד להמשיך הענינים עפימ"ש לחקור בכללא דשנה עליו הכתוב דבעינן בקדשים אם רק בעשה נאמר כן או גם בל"ת. בדברי התוס' פסחים ס"ג בשוחט פסח עה"ח ובד' הירושלמי שם. השגה על מראה הפנים שם. ישוב לקושית האו"ח בפסחים שם. וישוב לקושית הגרעק"א ברפ"ב דזבחים. והשגה ע"ד השעה"מ בזה

פלג י"א. מוכיח כמ"ש בשעה"מ בשם הריטב"א דבמידי דאיכא ל"ת ל"ב שנה עליו הכתוב לעכב. מביא דגם בלאו הבא מכלל עשה נמי אמרינן דאיעל"מ לרבא. ושם הערה אם מדאורייתא שייך לחלק בין לכתחילה לדיעבד. ומיישב דברי הריטב"א מכל משה"ק עליו בשעה"מ ממנחות ד' נ"ג וד' י"ט. מיישב גם קושית המל"מ פ"א מה' ק"פ. ומאריך שם בסוגיא דמנחות י"ט. ובהג"ה שם משיג על בעל עי"ט במ"ש דבלאו הבמכ"ע לכו"ע איע"מ דז"א. ומתרץ קושית הגרעק"א בדין משחרר עבדו למה מהני. ומיישב ג"כ עפ"ז משה"ק בשו"ת חמ"ש בקונה חמץ בפסח למה עבר בב"י נימא איעל"מ ול"ק. ומוכיח דקוצץ בהרתו הוי ל"ת גמורה. ופרפרת נאה בדקדוק מגילת אסתר. ובמשה"ק המפרשים עמ"ש ברש"י ב"מ ח' דבשותפין שגנבו אמרינן דמתחייב מטעם שליחות