לפלגות ראובן חלק ג רלז

גבי גזל הגר דאף דאיכא בהו גזל מ"מ כ"ז שאין שו"פ לכל כהן וכהן לא מיקרי השבה י"ל דשאני הכא דכתיב והשיב את הגזלה אשר גזל והו"א דמה שגזל מחויב לקיים הקרא דוהשיב הן פרוטה הן פחות ולהכי הוצרך רבינו ז"ל לבאר דאם אין גזלה אין השבה ושאני גזל הגר שגזל מהגר פרוטה או יותר ומחויב לקיים השבה מעליא ולהכי כל כמה דלא מטי לכל כהן וכהן פרוטה ליכא השבה מעליא וגזל איכא והשבה ליכא כיון דאין בהשבה דין ממון ודו"ק

ו) עוד נ"ל להביא ראי' מהא דכתובות דף ל"ב הכהו הכאה שאין בה שו"פ לוקה והשתא אי איתא דהלאו דלא תגזול קאי ג"כ על פחות משו"פ מהראוי שילקה ע"ז כמו בחבלה. וזה לא מצינו ועוד דאפילו בגזל גמור מהראוי שילקה כיון דהלאו כולל יותר מהעשה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל לענין תמורה דבכה"ג לא הוי ניתק לעשה והכא הא הלאו כולל גם פחות משו"פ ולהדיא כתב הרמב"ם ז"ל בפ"א מגזלה דאין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב נתקו לעשה כו' עכ"ל ועיין בישוי"ע יו"ד סי' קס"א שהקשה כיו"ב ע"ד הפוסקים דס"ל דיש רבית בפחות משו"פ דא"כ ילקה על לאו דרבית ע"ש וברבית לק"מ לענ"ד ולהדיא מצינו ברמב"ם פ"ד ממלוה ולוה דהטעם דאין לוקין על רבית מפני שניתן להשבון יעו"ש ולא מטעם שנתק לעשה וכן לענין פחות משו"פ שהקשה שיהי' חייב במלקות ג"ז ניחא. לפי המבואר במ"ל פ"ו ממלוה ולוה לדעת הרמב"ם ז"ל דכיון דמרבינן מכל דבר אשר ישך אפי' פחות משו"פ והוזהר בפירוש ע"ז כי כתוב וחי עמך קאי אף על פחות משו"פ ואיפשר לומר כיון דגבי רבית לא מהני מחילה אין חלוק גבי רבית בין פרוטה לפחות דכולהו הוי מחילה ואפי"ה אסרה תורה וחייבה להחזיר יעו"ש ונמצא דברבית אפילו בפחות משו"פ חייב להחזיר ומסולקת קושית הישוי"ע ז"ל בפשיטות. אולם בגזל הא ידוע דפחות משו"פ לא ניתן לתשלומין כלל וכיון שכן מהראוי שיהי' חייב מלקות בגזל הן על פחות משו"פ והן בשו"פ כיון דהלאו כולל יותר מן העשה וכנ"ל ומוכח מזה דאין על פחות משו"פ לאו דלא תגזול והיא ראי' אלימתא לענ"ד

וכעת ראיתי בס' עמק יהושע שם שהרגיש בזה ונדחק לחלק בין חובל פחות משו"פ לגוזל פחות משו"פ ואין ברצוני להאריך בסתירת הדברים וסמכתי על המעיין. ובפרט דהדבר פשוט מאוד דעל פחות מש"פ אינם עוברים בלאו ואפי' לדעת הרמב"ם ז"ל וכמו שיבואר עוד לפנינו

ז) והנה עד כה טרחנו כפי קוצר דעתנו למצוא ראיות מהש"ס ומעתה נתנה ראש לקבץ ד' אבות העולם גדולי הפוסקים ז"ל שמפיהן אנו חיין והנה האחרונים הנ"ל דקדקו מלשין הרמב"ם ם שכתב בפ"א ה"ו מגזלה בזה"ל הגוזל פחות משו"פ אעפ"י שעבר אינו בתורת השבה ע"כ וברור שכונת הרמב"ם ז"ל שעבר על איסור תורה כמ"ש לעיל ה' ב' ואסור לגזול כ"ש דין תורה והאחרונים הנ"ל הבינו בדעת הרמב"ם ז"ל שעבר על לאו דלא תגזול וע"ז בנו יסוד דבריהם וזה פלא גדול דלהדיא כתב הרמב"ם בריש גזלה וז"ל הגוזל את חברו שוה פרוטה עובר בלא תעשה שנאמר לא תגזול הרי דדוקא בשו"פ עובר בל"ת ולא בפחות מזה. ובהלכה ב' הוא שכתב ואסור לגזול כ"ש ד"ת כו' והיינו כד' המ"מ משום ח"ש וכן בריש הל' גנבה כתב וז"ל הגונב ממון משו"פ ולמעלה עובר על ל"ת שנאמר לא תגנבו כו' ובהלכה ב' כתב ואסור לגנוב כ"ש דין תורה הרי דבשו"פ עובר בל"ת ובפחות מזה כתב רק שאסור מדין תורה אבל אין כאן ל"ת וכן מבואר בס' החנוך מ' רכ"ט וז"ל מדיני המצוה שאמרו רז"ל שאיסור דאוריתא לגזול אפי' כ"ש אבל לאו דלא תגזול אינו חל אלא בשו"פ כי התורה לא תחייב אלא בדבר שבממון כו' וכו' עכ"ל ועיין בקדושין ד' מ' וי"א אף פסול לעדות והקשו בתוספות שם דא"כ פשיטא דפסול דגזלן הוא ותרצו דמיירי שחוטף פחות משו"פ וכן כתב הראש ז"ל שם ואי איתא דגם בפחות משו"פ איכא לאו דלא תגזול הדק"ל דפשיטא שפסול דהא גזלן גמור הוא כיון שעבר על ל"ת דחמס ואף דבתר הכי מחיל לי' מ"מ הא הוא עבר אל"ת והא בגוזל פרוטה אף שהשיב הגזלה ג"כ פסול עד שיעשה תשובה עיין בחו"מ סי' ל"ד סעיף ז' ודוחק לומר דמיירי שאכל בשוק וחטף רק פעם אחת לפי ד' הסמ"ע שם ועוד דהא דמחיל לי' לא דמי להחזיר מעצמו כמובן. וע"כ מוכח מזה דעל פחות משו"פ אינו עובר כלל בל"ת וכן מפורש ג"כ בתוספות כתובות ד' מ"ו ד"ה אתיא שהוכיחו שם מהא דאמרינן ל"ל לאו ברבית לאו בגזל כו' דאין רבית בפחות משו"פ דאם יש רבית בפחות משו"פ הא אצטריך לאו דרבית לפחות משו"פ הרי לנו מפורש דבגזל פשיטא להו להתוספות דאינו עובר בלאו על פחות משו"פ וכן כתב הר"ן בכתובות שם ובשטמ"ק בשם הריטב"א יעוש"ה הרי הוכחנו ב"ה בראיות מהש"ס ומגדולי הקדמונים ז"ל הר"ח גאון ז"ל ורש"י [בסנהדרין נ"ז] תוספות ורמב"ם הרא"ש החנוך והר"ן והריטב"א שכלם תפסו בפשיטות דאין עובר על פחות משו"פ בלאו דלא תגזול ומאן ספין ומאן רקיע לפקפק בזה והדבר ברור דמ"ש הרמב"ם ז"ל דאסור לגנוב כ"ש דין תורה היינו מטעם ח"ש כד' הרב המגיד ז"ל וכן מ"ש בהל' גזלה דאסור לגזול כ"ש דין תורה היינו ג"כ מטעמא דח"ש וכן מדוקדק לשון הרמב"ם ז"ל דבין בגנבה בין בגזלה מתחלה כתב דבשו"פ עובר בל"ת ובפחות משו"פ כתב דאסור דין תורה [ודלא כמו שראיתי לח"א שחלק בזה בין גנבה לגזלה דאין שום מקום לחלק ביניהן]

ח) והנה בס' עמק יהושע השיג ע"ד המ"מ הנ"ל דאיסורין שאני משום דחזי לאצטרופי אבל הכא כיון דגוזלו פחות משו"פ ומוחל לו לא מצטרף תו עוד לשעור פרוטה וכמו דאמרינן בפ"ח