לפלגות ראובן חלק ג רלו

שו"פ ולא מיבעיא כסף אי אית בי' שו"פ אין אי לית בי' לא אבל תבואה וכלים אימא מדמקרבא הנאתייהו גמר ומקני נפשי' קמ"ל ע"כ ועיין בש"ך חו"מ סי' ו' שכתב דלהרמב"ם דס"ל דנשבעין על הכלים אפי' בפחות משו"פ הוא הדין דב"ד נזקקין על הכלים אפי' בפחות משו"פ יעו"ש. ומבואר לפי"ז דבכלים מחויב בהשבה מדאוריתא אפי' בפחות משו"פ דאי אמרת דאין בהן חיובא דהשבה האיך ב"ד נזקקין ע"ז והאיך נשבעין ע"ז מן התורה

והשתא אי איתא דאף על פחות משו"פ איכא לאו דלא תגזול ועיקר החילוק בין פרוטה לפחות היא דוקא לענין השבה. דבפחות משוה פרוטה ליכא חיובא דהשבה וכד' האחרונים הנ"ל ולפי המבואר דבכלים איכא חיובא דהשבה אף על פחות משו"פ א"כ ע"כ בכלים אין שום נ"מ בין פחות לפרוטה מפרוטה בין לענין הלאו דלא תגזול בין לענין מ"ע דהשבה דאף על פחות משו"פ עוברין בלאו וחייבין בהשבה כמו על שו"פ א"כ יקשה לן טובא מנלן למעוטי מהך קרא דמכסף מקנתו דאינו נקנה בתבואה וכלים אימא דהקרא לא בא למעט רק תבואה גרידא אבל בכלים שפיר נקנה עבד עברי אפי' בפחות משו"פ כיון דדינם כמו פרוטה ממש הן בלאו דלא תגזול והן במ"ע דהשבה וכנ"ל וע"כ מוכח מכאן דעל פחות משו"פ ליכא לאו דלא תגזול כלל ואפי' בכלים ורק דיש עלייהו מ"ע דהשבה וכיון דאף בכלים ליכא לאו דלא תגזול בפחות משו"פ מסתברא דאינם חלוקים מדין תבואה לענין קניית עבד עברי בפחות משו"פ ושפיר ממעטינן מקרא דכסף מקנתו דאינו נקנה בתבואה וכלים בפחות משו"פ אף דלענין מצות השבה חלוקין בדיניהם וזהו ראי' ברורה לענ"ד ודו"ק

ד) ודע דהא דאיכא חיובא דהשבה בכלים אפי' כשהן פחותין משו"פ צ"ל דזה נלמד מדין שבועה דכיון דחייבין מן התורה לישבע בכלים אפי' היכא שהן פחותין משו"פ ממילא מוכח מזה דיש עלייהו חיובא דהשבה אפי' בפחות משו"פ. אמנם לפי"ז יתעורר לנו תמי' גדולה דהנה בסנהדרין ד' נ"ז לענין פחות משו"פ דאמרינן התם נהי דבתר הכי מחיל לי' צערא בשעתא מי לית לי' ופירש"י ז"ל וז"ל הלכך גזל הוא אלא שאין ב"ד של ישראל נזקקין להשיבו דבתר הכי מחיל וישראל בישראל נמי אסור ומיעבר לא עבר דלא תגזול והשיב את הגזלה כתיב אמידי דבר השבה קרי גזל ואידך לא כו' עכ"ל והשתא כיון דלשיטת הרמב"ם ז"ל איכא חיובא דהשבה בכלים אף כשהן פחותין משו"פ מהראוי לומר דגם הל"ת דלא תגזול ג"כ קאי עלייהו אפי' בפחות מפרוטה וכבר הוכחנו לעיל דאף בכלים ליכא לאו דלא תגזול כשהן פחותין משו"פ וכבר ראיתי לחכם א' שיצא לדין דאה"נ דבכלים איכא לאו דלא תגזול אפי' על פחות משו"פ והקשה ע"ז מסוגיא דמכות דף ט"ז דלא משכחינן בגזל בטלו או לא בטלו ולהנ"ל הא משכחת לה בטלו ולא בטלו בגזל כלי שאין בו שו"פ ואבדה דהשתא תו ליכא בהו מ"ע דהשבה כיון דהתשלומין הוי פחות משו"פ וכמו בהכהו הכאה שאין בה שו"פ דחייב מלקות. והעלה החכם הנ"ל מכח קושיא זו דכיון דהתשלומין באין מכח כלים מחוייב לשלם פרוטה ע"כ וזהו לענ"ד דבר שאין לו שחר. שיחויב לשלם יותר ממה שגזל ואף דבגזל הגר שאין בו שו"פ לכל כהן וכהן פירש רש"י ז"ל בב"ק דף ק"י שמוסיף משלו עוד להשלים יעו"ש י"ל דשאני התם דהא חיובא דהשבה יש עליו וקרא כתיב האשם המושב עד שיהא בו לכל כהן וכהן ונמצא שלא יצא ידי חובתו המוטלת עליו עד שישלים משלו ועיין בשטמ"ק שם אבל הכא כיון שהכלי איננה בעולם ונמצא דחייב רק בתשלומין הדעת מכרעת דכיון שאין בה תשלומין שו"פ ליכא תו שום חיובא עליו ונמצא שביטל העשה בידים והדרא קושיא לדוכתי'. ועיין בקצה"ח סי' פ"ח שצידד דבכלים ב"ד נזקקין לחייבו בתשלומין אף בפחות משו"פ כיון שהתשלומין באין מכח כלים שיש בהן דין השבה אף בפחות משו"פ יעו"ש וגם זה לא מסתבר [ועיין בתומים סי' פ"ח ס"ק ה' באורים] ונראין הדברים דכיון דאין הכלי בעין ורק שאנו דנין על התשלומין אין כאן שום חיובא דתשלומין כדין כל פחות משו"פ ולית דין צריך בשש לענ"ד [ולפנינו יבואר עוד תירוץ נכון על קושית הקצוה"ח ז"ל בס"ד]

ה) והמחוור דהרמב"ם לא ס"ל כלל כרש"י הנ"ל דמשו"ה אין על פחות משו"פ לאו דלא תגזול משום דאין בהו מ"ע דוהשיב דהא כלים שפחותין משו"פ יוכיחו שמחויב בהשבה אף דליכא בהו לאו דלא תגזול וכנ"ל והא דאין בפחות משו"פ לאו דלא תגזול ס"ל להרמב"ם ז"ל היינו משום דשיעורא דממון הוא דוקא בפרוטה והוא בכלל שיעורין הלמ"מ וכן הא דלא ניתן פחות משו"פ להשבה הוא ג"כ מהאי טעמא דאין כאן דין ממון אף דלכתחילה אסור לגזול אף פחות משו"פ היינו רק משום ח"ש וממילא אין שום נ"מ בין ממון לכלים דאף בכלים אם אין בהן שו"פ לית בהו לאו דלא תגזול והא דאית בהן דין השבה היינו משום דזה נלמד מדין שבועה דעכ"פ מחויב בהשבה וכנ"ל וכן מבואר בר"ן בפ' שבועת הדיינין ע"ש והאיר ד' את עיני ומצאתי לרבינו חננאל גאון ז"ל בעירובין ס"ב וז"ל שאין ישראל חייבין אלא מפרוטה ולמעלה לפיכך לא ניתן להשבון שהתורה הזהירה והשיב את הגזלה אשר גזל ואם אין גזילה אין השבה עכ"ל הזהב הרי מפורש דמשו"ה אין בפחות משו"פ דין השבה משום דאין בזה לאו דלא תגזול וברור דזהו ג"כ שטת הרמב"ם ז"ל והיינו משום דאין בהו שיעורא דגזל דזהו בכלל שיעורין וכנ"ל וממילא ניחא ג"כ דלא שייך לומר בגזל בטלו ולא ביטלו בכלים שאין בהם שו"פ דהא אין בהם שום ל"ת וכאמור

והא דלא קאמר הר"ח ז"ל דבהשבה גופא כ"ז שאין בו שו"פ אין כאן שיעורא דהשבה וכמו