לפלגות ראובן חלק ג רלא

מלח כשר דלא מלח כהן אלא זר וכנ"ל וס"ל לפי"ז דבלא מלח כלל פסול גם לתנא דמתניתין וז"פ והנה בלח"מ שם הקשה כיון דהלאו כתיב גבי מנחה א"כ מנלן מלקות גם בקרבנות ואי ילפינן ממנחה א"כ ניליף גם עיכובא ממנחה דכתב בה ברית וכו' ומנין לו לרבינו ז"ל להשוותם לענין המלקות ולחלקם לענין עיכובא עיי"ש שנשאר בקושיא ובאמת לק"מ דהא כיון דקייל"ן בכל הקרבנות כולן דגם בלא הקטיר את האימורים הקרבן כשר דהא גם בנטמאו האימורים קודם זריקת הדם תנינן במתני' פסחים ע"ח ע"ב דנטמא חלב והבשר קיים זורק את הדם ומכ"ש בנטמאו אימורין או שנאבדו אחר זריקת הדם דודאי הקרבן כשר אף שלא הוקטרו האימורים וכמ"ש להדיא בזבחים ז' ע"ב הוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר ועיין ג"כ פסחים נ"ט ע"ב יכול נטמאו אימורין או שאבדו לא יהו הכהנים זכאין בחזה ושוק ת"ל וכו' ע"ש וז"פ מאוד וא"כ ודאי דאין לפסול את הקרבן באם הקטיר את האימורין בלא מלח ולא גרע מאם לא הקטירן כלל ושפיר כתב הרמב"ם לפי"ז דבכל הקרבנות כשר והורצה אם הקריבן בלא מלח אעפ"י שלוקה זולת במנחה שהקטרת הקומץ מעכבת דהוי כמו זריקה בקדשים כמ"ש בפירש"י במנחות ד' ז' ע"ב סד"ה קידוש קומץ מאי ע"ש ואדרבה דברי ר"ש צריך להבין מאי דס"ל לפי"ד הכ"מ דגם בקרבנות המלח מעכב וע"כ צ"ל לפי"ז דר"ש ס"ל דהקטרת האימורים בלא מלח גרע טפי מאם נאבדו ולא הוקטרו לגמרי ואף דלא הקטיר את האימורין כשר הקרבן מ"מ אם הקטיר בלא מלח מעכב ופוסל עכ"פ מבואר בכ"מ להדיא דלר"ש המלח מעכב בדיעבד גם בקרבנות ופשיטא לי טובא דע"כ לא שייך כלל לר"ש ה"ט דאי על"מ ולומר דמשו"ה הוא דמיפסל לדידי' הקרבן באם הקטיר את האימורים בלא מלח וכמבואר דע"כ ל"ש לומר איעל"מ אלא במילתא דבעי מעשה דידי' דבזה שייך לומר דכיון דעבר אמימרא דרחמנא מסלקינן את המעשה שלו והו"ל כאילו נעשה המעשה הזה מאיליו או כמו לא נעשה כלל המעשה הזה במקום שאפשר לומר כן אבל כאן דגם אם לא הוקטרו האימורים כלל ג"כ כשר ודאי דל"ש לומר כאן הא דאיעל"מ דהא אף אם נסלק את מעשיו ונחשוב זאת כמו הוקטרו מאיליהן הא ודאי לא גרע מאם לא הקטירן כלל דג"כ כשר וא"כ הא לר"ש ע"כ ל"ש למיפסל בקרבנות גם בדיעבד בלא מלח משום ה"ט דאי על"מ וע"כ דלא פסל ר"ש אלא משום דיליף מן הקרא דגם בד בדיעבד מעכב דבשלמא לר' יהודא דלא איירי אלא במנחות שפיר י"ל דכיון דעבר בלאו דלא תשבית מלח על הקומץ מפסל בדיעבד משום דאיעל"מ וחשוב כמו לא הקריב את הקומץ דמסלקינן את מעשיו הואיל ועשה באיסור אבל בקרבן הא ל"ש כלל סב סברא זו [והי', אפשר לפלפל עוד בזה וליישב ג"כ קושית השעה"מ על הריטב"א הנ"ל אף אי נימא דפריך גם אליבא דר' יהודה ומשים דר"י לשיטתו דס"ל אי עביד מהני כפי"מ שכתבנו לעיל בעינן גם בל"ת שנה עליו הכתוב לעכב אלא שאין רצוני עוד להאריך בזה משום שיש לי ליישב בדרך קרובה ופשוטה לפי הקדמתינו הנ"ל וכמו שנאמר להלן בע"ה]: פלג יב

והנה מעתה יש ליישב כל משה"ק השעה"מ הנ"ל דנוכל לפרש לפי"ז דמאי דפריך שם בסוגיא אליבא דרב והרי מלח דלא תנא בי' קרא ומעכבא וכו' דלאו דפריך כן מהאי דינא דמנחות דאיירי בי' ר' יהודה דזה לק"מ דהא י"ל דשאני הכא דאית כאן לאו דלא תשבית ואמרינן דאי על"מ ומפסלא אלא די"ל דמדר"ש הוא דקפריך דאיירי בכל הקרבנות וס"ל דמעכבא והתם הא ל"ש למיפסל משום אי על"מ וע"כ דס"ל לר"ש דאף דלא תנא בי' קרא מעכבא ולא תקשי מעתה לשיטת הריטב"א הנ"ל לפי משנ"ת בעיקר טעמא דהריטב"א דס"ל דבמקום דכתיבא בי' ל"ת תלוי בפלוגתא דאביי ורבא ולרבא הוא דפשיטא לי' דלא מהני אף דלא שנה עליו הכתוב וכאן גבי מלח אליבא דר"ש דל"ש בי' כלל האי סברא דאי על"מ הו"ל להיות כשר ובעא רב יוסף לשנויי לי' לאביי דרב כתנא דידן ס"ל דגם במנחות אמרינן דלא מלח כשר ואה"נ דרק לאביי לשיטתו הוא דקמשני לי' רב יוסף דכשר גם במנחות בלא מלח אף דעבר אל"ת משום דאביי לשיטתו הא ס"ל בכ"מ דמהני וא"ל אביי א"ה לא יצק נמי לא יצק כלל וכו' ה"נ לא מלח כהן אלא זר וכו' ואבע"א כיון דכתיבא בי' ברית כמאן דתנא בי' קרא דמיא וכו' ולא תקשי נמי משה"ק השעה"מ לרבא דס"ל בכ"מ דלא מהני היכי קתני מתניתין דלא מלח כשר דודאי ע"כ דרבא מפרש למתניתין דלא מלח כהן אלא זר וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה שהבאנו לעיל ולא תקשי מידי לפי"ז להריטב"א הנ"ל משום דשם בסוגיא פריך מר"ש דפוסל בשאר קרבנות דהתם ל"ש למיפסל משום האי סברא דאי על"מ וכנ"ל גם משה"ק השעה"מ מהאי סוגיא לדברי הפר"ח ז"ל שכתב דלרבא דס"ל אי על"מ פסח ששחטו עה"ח פסול אע"ג דלא שנה עליו הכתוב לעכב וכאן נמי הא אית בי' לאו דלא תשבית ואיך ס"ד להכשיר הנה לדברינו לק"מ דכאן אליבא דר"ש פריך דפוסל גם בשארי קרבנות ובהו הא ל"ש כלל האי סברא דאי על"מ וכנ"ל גם פסקי הרמב"ם מתיישבין שפיר לפי הסוגיא דאיהו הא פסק כר"י דרק במנחות מעכבא ואף אי נימא דבעלמא ס"ל להרמב"ם כאביי דמהני מ"מ כאן פסול במנחות כמ"ש בסוגיא ואבע"א כיון דכתיבא בי' ברית כמאן דתנא בי' קרא דמיא ומ"ש במתניתין לא מלח כשר ע"כ דלא מתפרש אלא כמ"ש בפי' המשניות דלא מלח כהן אלא ישראל וא"ש הכל בדרך נכון וקיים בע"ה ודו"ק היטיב: