לפלגות ראובן חלק ג רכה

דאע"מ ע"כ איצטריך לי' האי קרא דקודש הם לאשמועינן דל"מ פדיון לבכור ומעשר גם בדיעבד וע"כ דממעט תמורת בכור ומעשר מהקרבה מקרא דאם שור אם שה לד' הוא [ומצינו ג"כ לר"מ דגם בעלמא דריש הוא למעוטי וכמ"ש במתניתין דתמורה י"ב ע"א דאין הולד עושה תמורה דאיהו בר פלוגתי' דר' יהודא דס"ל שם דולד עושה תמורה ושם ד' י"ג ע"א קאמר דיליף ממ"ש והי' הוא ותמורתו הוא ולא ולד יעו"ש ופשיטא נמי טובא דגם ר' יהודא דריש הוא וכדמצינו נמי בעלמא דמדייקינן הוא למעט וכמו גבי פסח בזבחים ל"ז ע"ב הוא ולא תמורתו אלא דמ"מ ס"ל לרבות את הולד משום קרא דיהי' לרבות את הולד כמ"ש בסוגיא שם וכמו שביארנו לעיל דע"כ דלר"י נמי ס"ל דדרשינן לי' מקרא דלד' הוא וכנ"ל] ומרמז לי' רבי בהאי מימרא דמשו"ה לא קאמר השמעתתא משמי' דר"מ ורק בשם אחרים משום דעבר ולמד תורה מפומי' דאחר דממעטינן לי' נמי מהאי קרא דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' כי מד"צ הוא ומשמע דהוא דוקא הדומה למלאך ד"צ יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו ומיפרך ר"מ בעצמו משמעתא דידי' דלשיטתו הא מוכח ע"כ דדייק למידרש הוא למעט את שאינו דומה לו כמו גבי תמורה דממעט נמי מהוא דתמורת בכור אינה. קריבה ויליף מעשר מיני' והיינו דקא מהדר לי' ר"ש ברי' הני מילי היכי דאהני מעשייהו רבנן לא אהנו מעשייהו ולר"מ לשיטתו דס"ל דבכ"מ אמרינן דאי עביד מהני ע"כ דהיינו טעמא דידי' כמ"ש אביי בתמורה שם דאי לא מהני אמאי לקי הרי דכל היכי דלא אהני מעשיו אמרינן דלא לקי ואין כאן עון אשר חטא א"כ כאן נמי כיון דלא אהנו מעשייהו דהני רבנן אין לנטור שנאה עליהם מעתה [וי"ל נמי דמרמז לי' בזה גם כונה שני' על הא דלמד תורה מאחר דגם בזה לא חטא כיון דלא אהנו מעשיו על ר"מ וכמ"ש בחגיגה שם דר"מ אשכח תמרי אכל תחלא ושדא שיחלא לברא ועוד אמרו שם רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק ופירש שם במהרש"א הכונה מ"ש המשל משני הדברים מרמון ומתמרא הוא משום דאחר לא הי' שלם לא במידות ולא במעשים ועל הדיעות המשילו לתמרי ואמרי שהפרי שמבחוץ אכל דהיינו התורה שלמד עמו והטינא בדיעות שהי' בלבו בפנים לא רצה לקבל ממנו וכלפי המעשים הרעים כמש"ש אשכח זונה וכו' המשילו לרמון שאכל תוכו וקליפתו זרק היינו המעשים החיצוניים עיי"ש והיינו דקאמר לי' ג"כ שלא אהנו מעשיו דאחר על ר"מ ולא חטא גם בזה וכמש"ש בחגיגה ודו"ק] ומה מאוד ינעם לן לפרש ג"כ עפי"ז מ"ש כאן רבא אפילו רבי דענוותנא הוא תנא אמרו משום ר"מ אמר ר"מ לא אמר שדקדקנו לעיל לפירש"י דרבא אתמוהי קא מתמה בזה על רבינו הקדוש דשבקי' לענוותנותא דידי' וזה פלא לכאורה על רבא שיפגע בכבוד רבינו הקדוש ולדברינו נוכל להטעים דברי רבא שלא בא להרהר אחר מידותיו של רבי ואין כונתו בזה אלא להצדיק את שיטתו דס"ל בכ"מ דאמר רחמנא לא תעביד דאעל"מ ולכאורה משמע להיפוך כאן מדברי רבי ור"ש ברי' דתרווייהו ס"ל דאי עביד מהני שהרי מה"ט הודה רבי לר"ש ברי' והדר קאמר שמעתא משמי' דר"מ משום שלא אהנו מעשייהו ולא יחשב לו לעון ותיקשי לדידי' דס"ל ל"מ ומ"מ לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא ומשו"ה הוא דקמדייק רבא לישנא דרבי דאה"נ דלא הדר בי' משיטתי' דידי' ועדיין ס"ל לרבי דאף דלא אהנו מעשייהו מ"מ רשאי הוא להקפיד ולזכור את אשר בקשו לעקור את כבודו ומשו"ה הוא דלא הודה לגמרי לדברי ר"ש ברי' ולא אמר להדיא אמר ר"מ אלא אמרו משום ר"מ וע"כ לא מן השם הוא זה משום שלמד תורה מאחר שהרי אסכים מרי' על ידו לומר שמעתא משמי' דר"מ וכמש"ש בחגיגה דרבה ב"ש א"ל לאלי' ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק וקאמר לי' אליהו השתא קאמר מאיר בני כך הוא אומר וכו' והו"ל נמי לרבי לדרוש בשמי' דר"מ להדיא מה"ט אלא משום שביקש לעקור את כבודו וכבוד בית אביו עדיין הקפידה קיימת אף דלא אהנו מעשיו ואדרבא מוכיח רבא מזה כשיטתו דאף דל"מ מ"מ לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא שהרי רבי דענוותנא הוא מ"מ החזיק בדעתו ולא אמר להדיא אמר ר"מ ורק אמרו משום ר"מ כדי להפיס דעתי' של ר"ש ברי' אבל באמת ס"ל בכ"מ דאי על"מ ומ"מ חשבינן לי' לעובר אמימרא דרחמנא וכנ"ל

ולכאורה הי' איפשר לדקדק עוד ולכוין במ"ש רבי אמרו משום ר"מ ולא קאמר להדיא אמר ר"מ עפי"מ שהבאנו לעיל מ"ש הגרעק"א ז"ל בשיטת הרמב"ם דס"ל דהאי פלוגתא דאביי ורבא הוי ספיקא דדינא והיינו משום דמספקא לן בחולין ע"ח אי חוששין לזרע האב או לא גם הך פלוגתא דר' יאשי' ור' יונתן ג"כ ספיקא הוא לפי"ז דחדא באידך תליא אם צריך קרא לחלק עיי"ש ובחולין ע"ט מסיק שם דגם ר"י ורבנן ור"א ספוקי מספקא להו אי חוששין לז"ה או לא וא"כ שפיר י"ל דגם לרבי מספקא לי' אי צריך קרא לחלק או לא וממילא מספקא לי' נמי גם האי דינא דאיע"מ או לא לכן לא הודה לגמרי לר"ש ברי' ומספק לא קאמר אמר ר"מ להדיא אלא אמרו משום ר"מ אלא דרבא לשיטתו דפשיטא לי' הלכתא דאעל"מ לכן מדייק דברי רבי דעינוותנא הוא ואי לאו דפשיטא לי' דדינא הכי הוא דאעל"מ ומ"מ חשיב לי' עבר אמימרא דרחמנא לא הוי קאמר הכי והי' אומר אמר ר"מ בפירוש ומוכיח מזה דרבי נמי ס"ל כשיטתו דאי על"מ ולא קאמר אמרו משום ר"מ אלא כדי להפיס דעתו של ר"ש ברי' וכנ"ל ודו"ק ויש להוסיף עוד דרבי לשיטתי' אזיל בזה לפימ"ש הרשב"א בחי' לקידושין ד' ט' ע"ב בטעמא דיליף רבי קידושי ביאה מובעלה דהוא משום דס"ל כר'