עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלפלגות ראובן חלק ג

לפלגות ראובן חלק ג רכב

Li-felagot Reuven part 3 222 · לפלגות ראובן חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

כר"ש בדין משאצל"ג ודייק כן ממ"ש ר' יוחנן ר' יוסי ור"ש אמרו ד"א דמשאצל"ג פטור ול"ח נמי לר"מ עיי"ש ועיין באר אברהם שבת מ"ד מה שתפס על הפנ"י ושעה"מ מהירושלמי הנ"ל ודו"ק. והנה בשעה"מ פ"ג מה"ג הי"ב כתב לתרץ האי קושיא משוחט שבת דל"ש לאסור משום האי דינא דאיעל"מ עפימ"ש בסוגיא דחולין קט"ו בטעמא דלא אסרינן מעשה שבת משום לא תאכל כל תועבה דילפינן מקרא דקודש הוא שמותר ומה"ט גופה אין לאסור גם משום הא דאיעל"מ עיי"ש ואינו אלא תימא דל"ד כלל להדדי דהתם במבשל שאנו רוצים לאסור משום ל"ת כ"ת שפיר אמרו דאין לאסור מה"ט דהיא קודש ואין מעשיה קודש אבל כאן בשחיטה אין אנו רוצים שמעשה השחיטה תאסור אותה אלא שלא תתיר אותה השחיטה שנעשה באיסור ונימא איעל"מ וכאילו לא נשחטה ומתה מאליה ודאי דליש ללמוד מקרא דהיא קודש דמה בכך שאין השבת אוסרה מ"מ אינו מתירה ומצאתי בנוב"י מ"ת יו"ד סי' ט' שרצה ג"כ לתרץ זאת עפ"י הסוגיא דחולין קט"ו ודחה שם כנ"ל ע"ש וד' השעה"מ תמוהים בזה ופשיטא לי' שם בנוב"י דאם הי' שייך לאסור שחיטתו משום איעל"מ אז הי' הדין שתטמא ג"כ משום נבילה דהוי ממש כמו מתה מאילי' עיי"ש ועיין דורל"צ דרוש ד' בהג"ה [ומה שמביא שם ממ"ש הגאון בעל בית אפרים לדון דבשחיטה ל"ש איעל"מ משום דקייל"ן כר' נתן דל"ב כונה לשחיטה ומה שמשיג ע"ז דמ"מ הא בעינן כח גברא ואם נפל הסכין מידו ונשחטה עי"ז פסולה, א"כ נימא גם כאן דהוי כמו נשחטה מעצמה וטפי הי"ל למימר דמ"מ עדיין תיקשי בשחיטת קדשים דודאי בעו כונה ומ"מ מצינו במנחות מ"ח דגם אם שחט קדשים שאינן דוחין את השבת כשר אף אם שחטן במזיד עיי"ש וכן משה"ק שם משחוטי חוץ ואו"ב בקדשים התם ודאי תיקשי כנ"ל] ולכאורה הי' מקום לומר לענין דין טומאות נבילות דמ"מ לא תטמא דהא גם קודם השחיטה ל"ה עלי' שום טומאה א"כ לא תגרע ע"י מעשה שבת וכנ"ל מהא דלא תאכל כל תועבה דילפינן מהיא קודש שלא תיאסר ע"י מעשה שבת וממילא שוב לא יתוקן האיסור מיקרי משום דהוי מתקן לגבי טומאת נבילות דגבי שבת סגי בתיקון כל דהוא וכמ"ש לעיל שם בסוגיא דפסחים ע"ג ע"א להדיא גבי שחטו ונמצא טריפה בגלוי חייב מאי תיקן תיקן להוציא מידי נבילה ולפלא על בעל מה"ר בהגהותיו על הש"ס בפסחים שם שתמה על משה"ק התוס' שם ד"ה תיקן דאיזה תיקון הוא מאי שמטהר מידי נבילה דהא אם לא שחטו פשיטא שלא הי' נבילה עיי"ש מה שנדחק ובמחכ"ת נראה מדבריו שאישתמיט מיני' מ"ש בסוגיא שם להדיא דזה חשיב תיקון מה שמטהר מידי נבילה גם קושיתו לק"מ דכיון דעשה מלאכתו במתכוין והרי נעשה מלאכתו ורצונו שפיר חייב משום מלאכת מחשבת אף דקלקולו יתר על תיקונו ורק אם אין בזה שום תיקון כלל אז מיפטר מטעם מקלקל אבל אם רק נמצא במלאכתו שום תיקון כל דהוא שפיר מתחייב אף שזו"ז קלקל במלאכתו וכמ"ש בתוס' חולין ח' ע"א עיי"ש ועיין בנקוה"כ ביו"ד סי' רכ"א על הט"ז שם ס"ק מ"ב מש"כ בהסבר ד' התוס' הנ"ל דגבי שבת ל"ב נהנה כלל רק שלא יהי' מקלקל גמור עיי"ש שוב ראיתי בעי"ט סי' מ"ד בהג"ה שעמד גם הוא בזה דבבריאה ל"ש לומר דהוי מתקן לטהר מידי נבילה כיון דלאו למיתה עומדת ופירש שם דמחשיב מתקן בגמר השחיטה בשעה שכבר עומדת למיתה יעו"ש מ"ש ליישב עפי"ז קושית התוס' דל"ח מתקן לטהר מידי נבילה בהאי ברייתא דהשוחט חטאת בשבת בחוץ משום דבחולין מ' מוקי לה בעוף ובח"ק פגום ולא שחט רק משהו לכן ל"ש לומר שזה חשיב מתקן לטהר מידי נבלה דהא קודם שחיטתו בריאה היתה עיי"ש **([הג"ה עוד שם מתרץ לה דבעוף ל"ש האי תיקון משום שאינו מטמא במגע רק בבית הבליעה וישראל הא לא אכיל לה ובעכו"ם הא ל"ש טומאה עיי"ש וסותר ד"ע מש"כ שם בפנים בשם הכרו"פ שהקשה במש"ש רש"י דמוציא מידי אבמה"ח לב"נ דהא בעוף ליכא לאיסור אבמה"ח גבי ב"נ ומוכיח שם בעצמו דע"כ דהסוגיא דפסחים ע"ג הנ"ל קאי למ"ד אא"א דשא"ש דלדידי' מיירי בבהמה עיי"ש. אמנם אינו מוכרח וכבר מתרץ לה שם בכרו"פ סי' ס"ב ס"ק ב' בטו"ט דהרמב"ם מפרש התיקון מידי אבמה"ח לגבי ישראל ומפרש הסוגיא דאליבא דר' יהודא פריך ואף דאסור לדידי' משום תקרובת מ"מ נ"מ דבאבר מה"ח חייב גם על משהו בשר גידים ועצמות יעו"ש ושפיר מיירי הסוגיא גם בעוף לפי"ז

והנה בתוס' שם פירשו הסוגיא אליבא דר"ש עיי"ש בד"ה לדברי דפריך לר' יוחנן אליבא דר"ש דס"ל דבמקלקל גמור פטור לדידי' ועפי"ז מתרץ שם בכרו"פ האי קושיא דל"ח מתקן משום ה"ט דבאבמה"ח מחייב במשהו בשר גידים ועצמות משום דר"ש לשיטתו הא ס"ל כ"ש למכות עיי"ש. וכן בשו"ת הגרעק"א סי' קס"ה כתב לפרש אליבא דר"ת בתוס' שבת ק"ו דבעינן שיהי' התיקון בא מיד לר' יהודא שם ע"כ דהאי סוגיא דפסחים ע"ג אזלא אליבא דר"ש דהא שם אין תיקונו בא מיד דבעודה מפרכסת אסורה לבן נח משום שאסורה מ"מ לישראל יעו"ש שהעיר עפי"ז במש"כ התוס' בשבת ע"ה ע"א ד"ה ולחייב דהיכי דאיכא תיקון קל חייב כדאמרינן בפסחים ע"ג ונקטו לראי' מפסחים אליבא דר' יהודא ובאמת אינה ראי' דהא הברייתא שם כר"ש אתיא יעו"ש:)** ולענ"ד נראה כמ"ש דגם מתחילת השחיטה חשיב מתקן משום שמטהר מידי נבילה ואף דקלקולו יתר על תיקונו וכמשנ"ת ודו"ק אלא שנראה דבעינן שיהא