לפלגות ראובן חלק ג ריט

דרשה דאחד עשר של מעשר ונקדים לבאר תחלה סוגיא דסוטה ד' י"ז ע"א במאי דאמרינן התם דר"מ סבר אלות אלות ממש האלות לרבות וכו' אלה למעוטי וכו' האלה למעוטי צוואות וכו' ור"מ אתים לא דריש ור' יהודא כולהו במיעוטי דריש להו וכו' האלות למעוטי וכו' האלה למעוטי וכו' ור"מ מ"ש האי הי דמרבי בי' ומ"ש האי הי דמעיט בי' הי. דגבי דריבויא ריבויא הוא והי דגבי דמיעוטא מיעוטא הוא והנה בתוס' שם ד"ה האלות הקשו וז"ל תימה לרבי דהכא דריש ר"מ הי דהאלות ובפ"ק דהוריות ד' ה' אמר ור"מ קהל הקהל לא דריש ותו איכא למיתמה דר' יהודה דריש הכא ה"י דריבויא למעט והתם דריש קהל הקהל לריבויא ותו קשיא דר"י אדר"י דהכא משמע דל"ד את האלות ובפ"ק דמנחות אמר ר"י סבר את כל הלבונה לרבות קורט אחר ע"ש שנשארו בקושיא ובתוס' מנחות י"א ע"ב ד"ה ור"ש תירצו הקושיא האחרונה דאת לא דריש ר"י ואת בוי"ו דריש עיי"ש ולענ"ד נראה לתרץ שתי קושיות התוס' משה"ק אליבא דר' יהודא חדא בירך חברתה דהנה מבואר מלשון התו' דמה"י דהאלה דהוי ה"י דמיעוטא לא קשיא להו כלל אליבא דר"י דזה ודאי מיעוטא הוא לד"ה ורק מה"י דריבויא הוא דקשיא להו וכמבואר בלשונם והנה כי כן נראה לבאר ולומר אליבא דר"י דאה"נ דר"י דריש אתים וכדמשמע להדיא במנחות י"א וכן נמי דריש ה"י כמ"ש בהוריות ה' ע"א גבי קהל הקהל וכן מצינו ג"כ בחולין ד' קל"ד ע"ב עיי"ש בגליון בשם התוספתא דגריס התם אמר ר' יהודא כהנים נהגו בו עין יפה וכו' טעמא דנהגו הא לא נהגו דידי' הוא והיינו דמרבה מה"י דהלחיים להביא צמר שבראש כבשים ומה"י דהקיבה חלב שע"ג הקיבה וכו' עיי"ש והיינו נמי טעמא דס"ל לר' יהודא שם בסוטה י"ז ע"א דה"י דהאלות האלה אתא למעוטי משום דכיון דאיהו ס"ל דה"י בכ"מ ריבויא הוא וכאן דכתיב נמי את דהוי ג"כ ריבויא הוי ריבוי אחר ריבוי ואינו אלא למעט ומשו"ה דריש להו להני ה"י למעוטי וז"נ מאוד בע"ה

ואי קשיא לך הא כיון דכתיבי כאן לפי"ז ג' מיעוטי חד מיעוט מה"י דהאלות דאתא מדין ריבוי אחר ריבוי לדברינו ואידך תרי ממ"ש אלה האלה א"כ הוי מיעוט אחר מיעוט ואדרבא קאתו כולהו לרבות דזה לק"מ וכמו שמצינו לר' יהודא בעצמו דדריש בכה"ג ג' מיעוטי כולהו למעט לעיל בהוריות ד' ג' ע"א גבי זאת תורת העולה וכמ"ש רש"י שם בשם הירושלמי דדוקא בב' מיעוטין אמרינן דאתא לרבות אבל בג' מיעוטי בזא"ז בחד קרא כולהו אתו למעט יעו"ש ובתו"י שם הקשו מהא דדרשינן בסנהדרין ט"ו עשרה כהנים כתובין בפרשה דראשון ממעט ושני לרבות וכו' וכתבו שם תחלה לחלק בין מספר זוגות למספר משולש עיי"ש וכאן בסוגיא דסוטה נמי הא ג' מיעוטין הן ושפיר קאמרינן דכולהו אתו למעט ובאחרונים הקשו ע"ז ממ"ש בסנהדרין פ"ו גבי הגונב חצי עבד וחצי ב"ח דר' יהודא גופי' דריש שם ג' מיעוטי מאחיו בנ"י מבנ"י דהוי מיעוט אחר מיעוט ואתו לרבות אמנם לק"מ לפימש"ש עוד בתו"י שם לתרץ דהאי כללא דג' מיעוטי אינו אלא במקום דכל חדא אתא למילתא לחוד עיי"ש וא"ש שם בסנהדרין דלר"י אתא ב' מיעוטי על ח"ע וחב"ח ולכן אמרינן דאתא לרבות ולרבנן שם כל חד אתא למילתי' לכן ס"ל דכולהו אתו למעט וכאן נמי בסוטה הא כל מיעוטא מידרש באנפי נפשי' ועיין ג"כ מ"ש בתוס' הרא"ש שם בהוריות דף ג' לתרץ האי כללא בדרך אחרת דהכי גמירי לן דכל היכי דאיכא למידרש כולהו למעוטי כי הכא דרשינן כולהו ורק היכי דליכא למידרש מכולהו מיעוטי אז אמרינן בי' דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ע"ש וכן נתכוין לזה גם בס' קרבן אהרן על הת"כ ויקרא פ"ז אות א' ע"ש וא"ש סוגיא דסוטה אליבא דר' יהודא דכולהו אתו למעוטי ומהא דסנהדרין פ"ו לק"מ וכמבואר ודו"ק

ואולי יש ליישב ג"כ עפי"ז משה"ק התוס' כאן בסוטה נמי אליבא דר' מאיר מה דדריש שם ה"י דהאלות ובהוריות ה' אמר ור"מ קהל הקהל לא דריש וי"ל דר"מ נמי אף דבעלמא לא דריש אתים כמ"ש שם בסוגיא ור"מ אתים לא דריש דמשמע ודאי מהאי לישנא דלאו דוקא כאן לא דריש אלא דגם בעלמא נמי לא דריש היינו את לחוד הוא דלא דריש אבל את ה"י דריש וי"ל דהיינו דקאמר התם אליבא דר"מ ה"י דגבי' דריבויא ריבויא הוא ורש"י פירש דלגבי ריבוי דהאלות דקאי אוכתב ודחוק קצת דאיזה ריבוי הוא וכתב ולדברינו י"ל דהיינו דקאמר ה"י דלגבי ריבויא משום דכתיב האי ה"י לגבי את דאתין וגמין ריבויא הוא ואף דר"מ לא דריש אתין לרבות מ"מ מודה דאת מיהא לישנא דריבויא הוא וה"י דכתיבא לגבי' את שפיר דריש לרבות ובהכי הוא דפליגי ר"מ ור"י לפי"ז דר"י ס"ל דדרשינן ה"י לרבות בכ"מ וכמו בקהל הקהל ורק אי כתוב ה"י אצל את כיון דלדידי' את לחוד ג"כ דרשינן לרבות הוי ריבוי אחר ריבוי ובזה ע"כ למעט קאתא ור"מ ס"ל דה"י בעלמא לא דרשינן לרבות ומשו"ה לא דריש קהל הקהל וכן נמי לא דריש אתין בעלמא ורק במקום דכתיב את וה"י דריש לרבות דאין זה ריבוי אחר ריבוי לדידי' דכל אחד לחוד לא דריש ר"מ לרבות וכנ"ל ודו"ק כי נכון הוא בע"ה: פלג ו

ומה מאוד יתיישב עפי"ז האי סוגיא דשלהי בכורות שהבאנו לעיל במאי דפליגי ר"מ ור"י באחד עשר אי עושה תמורה דס"ל לר"י די"א תמורה הוי ומ"מ ס"ל דקרב שלמים משום דמרבה לי' התם מקרא דמן דבקר כמש"ש ד' ס"א ע"א והיינו דמרבה מה"י יתירה דהבקר כמ"ש בפי' רבינו גרשום שם במקומו ובפירש"י כת"י הנדפס בש"ס דפוס ווילנא