לפלגות ראובן חלק ג רטז

בזבחים דיליף מהאי קרא דקודש הם האי, דינא דמקום עולה מקום שיריים משום דכיון דאית לן תרי קראי להאי דינא דמקום עולה מקום שיריים עכצ"ל דאה"נ דחד קרא אתא לדרשה אחרינא ומשו"ה הוא דס"ל דהני תרי ברייתות דקודש הם ודם דם אתו כר' יונתן דפליג על ר' יאשי' וס"ל דאין מערבין לקרנות ולא ילפינן האי דינא דעולין אין מבטלין מקרא דולקח מדם הפר וע"כ דלדידי' אמרינן דמקרא דקודש הם ילפינן האי דינא דאין עולין מבטלין זא"ז ומיירי בתחילת עולה ובכור כמ"ש בסוגיא דזבחים שם ומקרא דדם דם יליף דמקום עולה מקום שיריים דמיירי בסוף עולה ובכור ולר' יהונתן אה"נ דלא אייתר קרא דקודש הם הא מיהת לר' יאשי' דאביי ס"ל כותי' דמערבין לקרנות וילפינן מקרא דולקח מדם הפר האי דינא דאין עולין מבטלין זא"ז א"כ אייתר לן קרא דקודש הם דהאי דינא דמקום עולה מקום שיריים ילפינן לדידי' מקרא דדם דם וע"כ דהאי קרא דקודש הם לא איצטריך אלא לאשמועינן דגם בדיעבד אין פדיון לבכור ומעשר שהוממו וכלפי מה דקייל"ן בכה"ת כולה דאע"מ אתא ללמדנו האי קרא דקידש הם דכאן לא מהני גם בדיעבד וכמ"ש בסוגיא דתמורה שם וזה ברור בביאור הסוגיות הנ"ל וא"ש מאוד קושית התוס' זבחים פ"א הנ"ל דלאביי ורבא ודאי לא קאמר כלל תנאי היא ותרווייהו ס"ל דמקרא דדם דם ילפינן להאי דינא דמקום עולה מקום שיריים ולא פליגי אלא בהאי קרא דקידש הם דלר' יונתן דס"ל א"מ לקרנות ואין ללמוד האי דינא דאין עולין מבטלין זא"ז מקרא דולקח ע"כ יליף האי דינא דעולין מקרא דקודש הם ורבא ס"ל כותי' ולאביי ס"ל כר' יאשי' ויליף דינא דאין עולין מבטלין מקרא דולקח מדם הפר ואייתר לי' קרא דקודש הם לאשמועינן דכאן אעל"מ משום דבכה"ת כולה מהני ודו"ק כי זה נכון מאוד בע"ה: פלג ד

ומה מאוד יתבאר לן מעתה עפי"ז גם דברי התוס' זבחים ל"ז ע"ב ד"ה קודש הם שהבאנו לעיל משה"ק בסוגיא דהתם דקאמר לריה"ג דיליף לי' לתמורת בכור ומעשר דלא קרב מקרא דקודש הם והקשו דהא בפ"ק דתמורה קאמר דבין אביי ובין רבא מיקמי הם לדרשא אחריתא וכו' ואין תמורתן קריבה נפקא להו מדכתיב לד' הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה ונתקשינו לעיל להבין את קושיתם דהא כיין דמסקינן לקמן ד' פ"א ע"ב דתנאי פליגי בזה א"כ שפיר אפשר לומר דגם ריה"ג דריש לי' להאי קרא דקודש הם על הא דתמורתם אינה קריבה והנה מעתה נכונים מאוד דברי התוס' שביארנו דלאביי ורבא לשיטתם דס"ל מקום עולה מקום שיריים לדידהו לה פליגי תנאי כלל בהאי דרשה דקודש הם דצריך למילתא לכל חד וחד כדאית לי' ותמורת בכור ומעשר דלא קרב ע"כ מקרא דלד' הוא דילפינן לה וא"כ לפי"ז הא שפיר הקשו התוס' כאן בסוגיין דזבחים ל"ז האיך פשיטא לי' כ"כ לתלמודא למיפרך בשלמא לריה"ג דמוקי לי' נמי במעשר ופסח היינו דכתיב לא תפדה קודש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה וכו' אלא לר"י דמוקי לי' כולי' בבכור מעשר ופסח דלא קרב תמורתן מנא לי' והא לאביי ורבא לא דרשינן כלל האי דרשה דאין תמורתן קריבה מהאי קרא דקודש הם ולדידהו ס"ל דלכולהו תנאי ילפינן האי דרשה דאין תמורת בכור ומעשר קרב מקרא דלד' הוא והיינו דקשיא להו להתוס' על האי סוגיא דפשיטא לי' לומר דדרשינן זה מהאי קרא דקודש הם וזהו דלא כאביי ורבא דהא לדידהו ודאי דגם ריה"ג לא דריש לי' קרא דקודש הם להכי ויליף לי' ג"כ מקרא דלד' הוא אמנם מ"מ אין זה תמיהא קיימת דאה"נ ודאי הכי היא דלא קיימא כאן האי סוגיא אליבא דאביי ורבא אלא כאינך אמוראי לקמן פ"א דס"ל דשיריים צריכין איצטבא ועדיין הוא מחלוקת דלדידהו ע"כ מיתוקמי כתנאי ואיכא נמי תנאי דילפי להא דאין תמורת בכור ומעשר קריבה מהאי קרא דקודש הם ואליבא דידהו הוא דקאמר נמי כאן בשלמא לריה"ג וכו' דגם הוא דריש לי' להאי קרא דקודש הם ללמדנו דאין תמורתן קריבה ולא אליבא דאביי ורבא וז"ב מאוד בע"ה בישוב קושיתם הראשונה של התוס' הנ"ל ודו"ק

אכן קושיתם השני' לכאורה קושיא אלימתא הוא משה"ק במאי דמצינו לאביי בעצמו דקאמר להדיא בתמורה ד' כ"א א' דילפינן מהאי קרא דקודש הם דאין תמורתן קריבה נגדה נא מה שמבואר ומוכח לעיל בתמורה ד' ה' דא"א כלל לומר כן אליבא דאביי דהא לדידי' צריך לי' להאי קרא לאשמועינן דגם בדיעבד ל"מ לי' פדיון וכגון דא צריכה רבה לכאורה

וראיתי בצ"ק בתמורה שם כ"א שכתב לתרץ קושיא זו וז"ל ולענ"ד אפשר ליישב דבאמת אביי מפיק לעיל הם בהווייתן יהו שלא יצאו מקדושתן ע"י פדיון ואין הפדיון תופס קדושתן ה"ה נמי דאין יוצאין מקדושתן ע"י תמורתן ולא קדשי התמורה ומכ"ש דאינה קריבה והא דפריך ולאביי האי סברא מנלי' הכי פירושו מנלי' לאביי דמפיק הם לענין פדיון שאינו תופס קדושתן דבהווייתן יהו דילמא יש להם פדיון כשאר קדשים ותמורתו נמי פסי קדושתו והם לא אתא אלא להך דרשה דאפי"ה אין תמורתן קריבה כמו שמצינו בשלמים אע"ג דתמורתו קדשי אפי"ה צריכא קרא לרבות להקרבה כמ"ש התוס' בתמורה י"ז ע"ב ד"ה נקבה וכו' ומשני דאיכא קרא אחרינא לד' הוא דילפינן מיני' דהוא קריב ולא תמורתו וע"כ הם אתו דבהווייתן יהו ומ"מ תרתי ש"מ כנ"ל ברור עכ"ל ומה מאוד יש לתמוה על מרי' דכולי' ס' קדשים שיאמר כן דממילא שמעינן מיני' נמי דאין תמורתן קריבה משום שלא