לפלגות ראובן חלק ג רטו

דריש לי' להאי קרא דקודש הם על הא דתמורת בכור ומעשר אינה קריבה ומצאתי שהקשה כן בס' ראש המזבח ונשאר בצ"ע ולדידי חזי לי בע"ה ליישב דבריהם דשפיר קשיא להו ואחר שנבאר את דבריהם אז נבוא ליישב ג"כ את קושיתם

ונבאר תחלה מאי דקשיא לי ג"כ בהאי סוגיא דתמורה ד' ה' ע"ב במש"ש דלרבא ילפינן מקרא דקודש הם דאין עולין מבטלין זא"ז ולאביי ילפינן זה מקרא דולקח והא לא כן משמע לכאורה בסוגיא דזבחים פ"א א' דקאמר שם אביי ל"ש אלא תחילת חטאת ועולה פי' דבזה ס"ל לרבנן ישפך לאמה אבל סוף חטאת ועולה ד"ה מקום עול מקום שיריים וכשר לכתחילה וכן ס"ל התם לרשב"ל ורב יוסף וכן ר' יוחנן פליגי וס"ל דשיריים צריכין איצטבא ועדיין היא מחלוקת גם בסוף חטאת ועולה לרבנן ישפוך לאמה ופריך התם לר' יוחנן מברייתא דקודש הם שאם נתערב בדם קדשים אחרים יקרבו מאי לאו סוף עולה ובכור וש"מ מקום עולה מקום שיריים ומשני לא תחילת עולה ובכור ופריך ומאי קמל"ן דאין עולין מבטלין זא"ז האי מולקח מדם הפר וגו' נפקא ומשני תנאי היא איכא דנפקא לי' מהכא ואיכא דנפקא לי' מהכא עיי"ש הרי מפורש יוצא מן הסוגיא שם דרק למ"ד דרבנן פליגי גם בסוף חטאת ועולה הוא דקמוקי לי' לקרא דקודש הם דמיירי בתחילת עולה ובכור ויליף מזה דאין עולין מבטלין זא"ז אבל לאביי דס"ל דבסוף חטאת ועולה לא פליגי וד"ה מקום עולה מקום שיריים לדידי' מוקי האי ברייתא דקודש הם שאם נתערב בדם קדשים אחרים יקרבו כפשטה בסוף עולה ובכור והיא גופה קמל"ן דמקום עולה הוא מקום שיריים וא"צ איצטבא והא דאין עולין מבטלין זא"ז ילפינן מקרא דולקח מדם הפר עיי"ש וא"כ האיך קאמר בסוגיא דתמורה שם אליבא דאביי דהאי סברא ללמד על בכור ומעשר שנתערב דמן בכל העולין שקריבין לגבי מזבח יליף מקרא דולקח מדם הפר וקרא דקודש הם אתא ללמדנו דכאן אעל"מ משום דבכה"ת כולה ס"ל דמהני הא לאביי האי קרא דקודש הם קאתא ללמד על תחילת עולה ובכור וקמל"ן דמקום עולה מקום שיריים ומה זה ענין להא דאין עולין מבטלין זא"ז דילפינן מקרא דולקח מדם הפר ולא אייתר נמי להאי דינא דלא מהני בדיעבד וכן לרבא נמי תיקשי דהלא, מפורש ג"כ בסוגיא דזבחים שם דגם רבא ס"ל כאביי בזה דמקום עולה מקום שיריים וכמש"ש מתיב רבא והקריבו בני אהרן את הדם וכו' מה ת"ל דם דם וכו' מאי לאו סוף עולה ובכור וש"מ מקום עולה מקום שיריים וכו' עיי"ש ומשמע לכאורה דלרבא נמי דס"ל כאביי בזה מוקי להאי ברייתא דקודש הם כפשטה דאתא לאשמועינן דמקום עולה מקום שיריים ולמה קאמר בתמורה שם דרבא יליף מקרא דקודש הם האי דינא דעולין אין מבטלין זא"ז משום דס"ל כר' יונתן דאין מערבין לקרנות וא"א ללמוד לדידי' מקרא דולקח מדם הפר הא לדידי' האי קרא דקודש הם לא אתא אלא לאשמועינן דמקום עולה מקום שיריים וצ"ע לכאורה סתירת הסוגיות: פלג ג

וליישב זה נלענ"ד ליישב תחלה גם קושית התוס' שם בזבחים פ"א ע"ב ד"ה ואין שהקשו במש"ש והני תנאי מולקח מדם הפר וגו' לא ילפי קסברי א"מ לקרנות מדם דם לא ילפי דם דם לא משמע להו אלא מקודש הם מ"ט לא ילפי ומשני קסברי קודש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה ואידך נפקא לי' מאם שור אם שה לד' הוא וכו' והקשו בתוס' תימה כיון דתנאי הוא אמאי הדר בי' בפ"ק דתמורה דקאמר רבא אה"נ אלא הם ל"ל וכו' והניחו בתימה עיי"ש ולענ"ד ליישב קושיתם בפשיטות בע"ה עפ"י המתבאר מן הסוגיא שם דרק לרב יוסף ולר' יוחנן הוא דקאמר תנאי הוא משום דלדידהו ע"כ לא ילפינן מהני קראי דקודש הם ומדם דם אלא האי דינא דאין עולין מבטלין זא"ז כיון דאיהו מוקי לה להני קראי דלא מיירי אלא בתחילת עולה ובכור הא מיהת לאביי ורבא שם דמפרשי להני ברייתות דדרשי קראי דקודש הם ודם דם לסוף עולה ובכור ולא אתא ללמדנו אלא דמקום עולה מקום שיריים לדידהו לא מוקי לה בתנאי כלל ומשמע לכאורה דלדידהו אה"נ דהאי דינא דאין עולין מבטלין זא"ז יליף לה מקרא דולקח מדם הפר אי כר' יאשי' ס"ל ושפיר הדר בי' בפ"ק דתמורה שם דאזלינן בשיטתי' דאביי ורבא דלדידהו ע"כ א"א לאוקמי האי קרא דקודש הם למעט דאין תמורת בכור ומעשר קריבין וכמו שנאמר

דהנה לכאורה יש לדייק ג"כ בהאי סוגיא דזבחים שם לאביי ורבא וכן לרשב"ל דס"ל מקום עולה מקום שיריים וכן מפרשי להו להני ברייתות דקודש הם ודם דם דמיירי בסוף עולה ובכור וקראי קמל"ן דמקום עולה מקום שיריים למה לא פריך תלמודא נמי גם לדידהו דל"ל תרי קראי דקודש הם ודם דם לאשמועינן דמקום עולה מקום שיריים תסגי לן בחד קרא ללמדנו להאי דינא ותרי קראי ל"ל אמנם בשום לב לק"מ דלרבא דס"ל כר' יהונתן דאין מערבין לקרנות ומקרא דולקח מדם הפר אין ללמוד האי דינא דעולין ודאי דמוכרח לומר דהאי דינא דאין עולין מבטלין זא"ז יליף לה מקרא דקודש הם וכמ"ש בתמורה שם ואייתר לי' קרא דדם דם לאשמועינן על תערובות סוף עולה ובכור דכשר לכתחילה משום דמקום עולה מקום שיריים וא"צ איצטבא וכמ"ש בסוגיא שם ואין כאן קרא יתירא כלל דכולהו צריכי וכנ"ל וכן לאביי נמי אף דאיהו ס"ל כר' יאשי' דיליף האי דינא דאין עולין מבטלין זא"ז מקרא דולקח מדם הפר ואייתר לי' קרא דקודש הם לאשמועינן דכאן אעל"מ משא"כ בעלמא דמהני מ"מ לא תיקשי לדידי' האי ברייתא דמייתי