לפלגות ראובן חלק ג ריד

אמנם אי משום הא לא אריא ושפיר יש לפרש ג"כ האי קרא דולא אבה ד"א גם למה דס"ד דרבי דגם בדלא אהנו מעשייהו נכתם עונם לפניו ויתפרש עפימ"ש הרמב"ן עה"ת פ' שופטים בטעמא דכאשר זמם ולא כאשר עשה עיי"ש מיש דכאשר הוזמו הני עדים שרצו להורגו חנם עינינו הרואות שבזכותו של הנידון שהי' נקי וצדיק הצילו השם מיד ב"ד ואילו הי' רשע לא הצילו ד' כמ"ש כי לא אצדיק רשע אבל אם נהרג הנידון נחשוב ע"כ שהי' אמת כל אשר העידו עליו הראשונים כי הוא בעונו מת ואילו הי' צדיק לא יעזבנו ד' בידם וכו' עיין בדבריו כי נעמו וכתבנו בשלהי מ' סנהדרין דלפי"ז י"ל דהיינו דקיהב קרא טעמא למילתא מה שעלינו לנטור שנאה לעמון ומואב אשר שכר עליך את בלעם לקללך ולא אבה ד"א לשמוע ויהפוך את הקללה לברכה כי באם ח"ו הי' אז חייבים ישראל וקללתו היתה מתקיימת י"ל דגזירת מלך הוא בעד אשמתם ונשלח מאת השגחה העליונה כי ד' אמר לו קלל ואף שאין הקב"ה נפרע מן האדם אלא ברע ממנו ויחזור אח"כ ויפרע גם ממנו כמ"ש הוי אשור שבט אפי וכהתימך שודד תושד עיין השגות הראב"ד פ"ו מה' תשובה ה"ה מ"מ אנו אין לנו לנקום ממנו על מעשיו לעומתינו אם ככה נגזר עלינו ודינו מסור לשמים והיינו דמדייק קרא ואמר ולא אבה ד"א ויהפוך ד"א לך את הקללה לברכה כי אהבך ד"א ולא היה ברצונו יתברך להרע לך אז כלל ורק לרוע בחירתם פגעו בך לכן לא תדרוש שלומם וטובתם וגו' ונמצא לפי"ז דאה"נ גם בלא אהנו מעשיו רשאי לשנאותו ויוסף הצדיק מעביר על מדותיו הי' לאחיו תדע שהרי למילתא אהנו ג"כ מעשייהו ורק לפנים משוה"ד הוא דעבד ודנם ע"ש סופו שאדרבא באה לו טובה על ידם וכנ"ל

ונראה לומר דזה תלי במאי דמצינו לאביי ורבא דפליגי בריש תמורה בכ"מ דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני או לא דהא חזינן לאביי שמוכיח דע"כ אמרינן בכ"מ דמהני ופשיטא לי' לומר דאי לא מהני אמאי לקי ולדידי' שפיר י"ל גם כאן דאי לא אהנו מעשיו אין כאן חטא ועון כלל אבל לרבא דקאמר התם דבאמת אמרינן בכ"מ דלא מהני ומ"מ לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא לדידי' ודאי מסתבר לומר דגם בדלא אהנו מעשיו חוטא הוא ושרי לי' למקרי עבריינא ועפ"י הדברים האלה ירווח לן בע"ה ליישב ע"ד החידוד כל מה שהקשינו בסוגיין כאן שלהי הוריות ונקדים ג"כ לזה איזה דברי הלכה בהאי ענינא וכמו שנאמר: פלג ב

הנה ברמב"ם פ"ג מה' תמורה ה"א כתב וז"ל תמורת הבכור והמעשר אינן קריבין לעולם שנאמר בבכור לד' הוא מפי השמועה למדו הוא קרב ואין תמורתו קריבה ודין המעשר כבכור תמורתן תרעה עד שיפול בה מום ותאכל והקשה שם בלח"מ וז"ל בפ"ג ד' כ"א במסכת תמורה מפיק לה בגמ' מקודש הם ורבינו ז"ל דמפיק לי' מהאי קרא אולי הי' בגירסתו כן עכ"ל

ובמחכתה"ר דברי הלח"מ תמוהים מאוד ובלא צורך כתב לשנות הגירסא בגמ' לדעת הרמב"ם וד' הרמב"ם ברורים ומוכרחים וכמו שנאמר וכן מבואר להדיא בסוגיא דתמורה ד' ה' ע"ב עיי"ש במאי דאיפלגי אביי ורבא בהא דאעל"מ דפריך לאביי והרי בכור דאמר רחמנא לא תפדה ותנן יש להן פדיון וכו' חוץ מן הבכור והמעשר אלמא ל"מ תיובתא דאביי ומשני אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא הם בהווייתן יהיו ולרבא האי הם ל"ל הם קריבין ואין תמורתן קריבין ולאביי האי סברא מנלי' ומשני דמפיק לי' ממ"ש אם שור אם שה לד' הוא וכו' ורבא אה"נ דמההוא קרא אלא הם ל"ל לימד על בכור ומעשר שנתערב דמן בכל העולין שקריבין לגבי מזבח ואביי יליף זה מקרא דולקח מדם הפר וס"ל כר' יאשי' דמערבין לקרנות ורבא ס"ל כר' יונתן דאין מערבין לקרנות וא"א למילף מקרא דולקח וע"כ יליף מקרא דקודש הם וע"כ דגם בעלמא אמרינן דאעל"מ ע"כ בסוגיא שם הרי מבואר להדיא דבין לאביי בין לרבא ילפינן האי דינא דאין תמורת בכור ומעשר קריבה מהאי קרא דלד' הוא וקרא דקודש הם מיבעי לדרשא אחריתא לכל חד כדאית לי' ומאי דקשיא לכאורה מהאי סוגיא שהביא הלח"מ והוא דלקמן בתמורה ד' כ"א דאביי גופי' קאמר שם האי ילפותא מקרא דקודש הם הנה כבר הקשו כן התוס' בזבחים ל"ז ע"ב ולפי שיש לנו אריכות דברים בזה אמרתי להעתיק לפניך כל לשון התוס' משה"ק שם במאי דפריך התם בשלמא לריה"ג דמוקי לי' נמי [פירוש להאי. א דואת דמם תזרוק] במעשר ופסח היינו דכתיב לא תפדה קודש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה וכו' אלא לר"י דמוקי לי' כולי' בבכור מעשר ופסח דלא קריבה תמורתן מנלי' וכו' והקשו שם בתוס' ד"ה קודש הם וז"ל תימה דבפ"ק דתמורה בין אביי ורבא מוקמי הם לדרשא אחריתא וכו' ואין תמורתן קריבה נפקא להו מדכתיב לד' הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה ועוד קשה דאביי גופי' דריש לי' התם בתמורה ד' כ"א ע"א מקרא דהכא מדכתיב קודש הם עיי"ש שנשארו בתימה והרי לפניך שכבר הרגישו התוס' בסתירת הסוגיות דתמורה הנ"ל ובע"ה יש לי ליישב קושיתם בדרך נכון ויתבארו בזה דברי הר"מ הנ"ל איך שמוכרחים הם ורק נקדים תחלה לבאר ד' התוס' אשר לכאורה יפלא מאוד על עיקר קושיתם הראשונה והא כיון דמסקינן לקמן בזבחים ד' פ"א ע"ב דתנאי פליגי בזה ואיכא תנאי דילפי לי' מהאי קרא דלד' הוא ואיכא נמי תנאי דס"ל ללמוד זה מקרא דקודש הם א"כ מאי קשיא להו דשפיר אפשר לומר דגם ריה"ג