לפלגות ראובן חלק ג ריג

בע"ה חילוקא דרבנן לסיומא דמ' הוריות והתחלה למ' זבחים. פלג א

אמרינן בשלהי הוריות מתני לי' רבי לר"ש ברי' אחרים אומרים אילו הי' תמורה לא הי' קרב א"ל כי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושכותב אין אני בזכרים א"ל בנ"א שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך א"ל גם אהבתם וגו' א"ל דא"כ ה א"ל ה"מ היי דאהני מעשייהו רבנן לא אהני מעשיי' הדר אתני לי' אמרו משום ר"מ וכו'

ויש לדקדק כאן טובא א' למה אתני לי' רבי לר"ש ברי' דוקא האי דינא דאילו הי' תמורה ל"ה קרב בשם אחרים ולא תנא לי' ברייתא אחריתא בשם אחרים שפליגי בש"ס בכ"מ ע' ברכות ט' ע"ב סוכה י"ב ע"א ע"ז ס"ד ע"ב זבחים מ"ג ע"ב ומשמע מזה שבמכוין בחר אז בהאי שמעתתא דוקא ב' צריך להבין ג"כ טעמא דרבי שאחר שהשיב לו רש ברי' שאין לו לרבי לנטור עליהם שנאה משום דלא אהנו מעשייהו ומ"מ גם אח"כ לא קאמר רבי אמר ר"מ להדיא וכמו שתמה רבא על ענוותנותא דרבי בזה גם דברי רבא צריכים תבלין דלפירש"י משמע שרבא מתמה על רבי בזה ומהרהר אחר מדותיו דהכא לא נהג ענוותנותא יעו"ש ואיך אפשר לומר כן על רבא שלא בא בדבריו אלא לבקר מדותיו של רבינו הקדוש ולפגוע בכבודו ומה משמיענו בזה וכ"ז צריך ביאור ופתח דברינו יאיר בדברי אגדה מה דמתבאר כאן לכאורה לדבר פשוט דהיכי דלא אהנו מעשיו לא יחשוב ד' זאת לו לעון כלל דעדיין אין זה ברור וכמו שמצינו ג"כ בערכין ד' ט"ז ע"א דקאמר שם על ז' דברים נגעים באין על לשה"ר ועל ש"ד וכו' ופריך איני והא א"ר ענני ב"ש למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפ' קרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בג"כ מכפרין כתונת מכפרת וכו' מעיל מכפר על לה"ר וכו' ומשני לא קשיא הא דאהנו מעשיו הא דלא אהנו מעשיו אי אהנו מעשיו אתו נגעים עליו אי לא אהנו מעשיו מעיל מכפר עיי"ש בתוד"ה הא דאהנו מעשיו דקאי נמי אשפיכות דמים וג"ע ופירשתי בזה מ"ש בזבחים ד' פ"ח ע"ב ת"ר מעיל כולו של תכלת הי' וכו' ומביא שבעים ושנים זגין שבהן ע"ב עינבלין ותולה בהן ס"ו בצד זה וס"ו מצד זה ר' דוסא אומר משום ר"י שלשים וששה היו י"ח מצד זה וי"ח מצד זה אמר ר' ענני ב"ש כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים דתנן מראות נגעים ר' דוסא אומר ל"ו וכו' וי"ל הכונה בזה עפימ"ש בערכין ט"ז הנ"ל דאי אהנו מעשיו נגעים באים על לה"ר ואם לא אהנו מעשיו שעיר מכפר ושפיר קאמר דלפי מספר המראות נגעים לכל חד כדאית לי' כן מספר זגי המעיל הבאים למלאות מקומה בלא אהנו מעשיו וז"נ ויש לכוין נמי בזה מ"ש במסורה ב' פעמים משחתם א' בפ' פקודי גבי בגדי כהונה ומשחת אותם וגו' להיות להם משחתם ואידך כי משחתם בהם מום בם בפ' אמור והיינו משום שהבג"כ מכפרים על ע"ז וג"ע שנככללין בתיבת משחתם כמ"ש בבכורות נ"ז ע"א וז"ש והיתה היינו הבגדי כהונה להיות להם משחתם שמכפרין גם עליהם ובבעה"ט עה"ת פ' פקודי הפליג בזה בדרך רחוקה ע"ש עכ"פ חזינן מזה דגם בלא אהנו מעשיו מיקרי חטא וצריך לכפרה ויש להאריך ודו"ק כי קצרתי ועיין פר"ד דריש י' דרך דוד מש"כ לפרש קרא דכתיב ע"ד אשר לא קדמו אתכם וכו' ולא אבה ד"א לשמוע אל בלעם ויהפוך ד"א לך את הקללה לברכה וגו' דאיכא למידק כאן שייכות האי קרא דולא אבה לקרא הקודם לו דיהב טעמא משים שלא קדמו וגו' ופירש שם עפימ"ש כאן דהיכי דלא אהני מעשיו אין לנטור עליו שנאה ובסנהדרין ד' ק"ה ע"ב אר"י מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה הי' בלבו וכו' אראב"ע כולם חזרו לקללה חוץ מב"כ וב"מ שנאמר ויהפוך ד"א לך את הקללה לברכה קללה ולא קללות ונמצא דאהנו מיהת מעשיו של אותו רשע לגבי הני מילי שחזרו לקללה והכי הוא פירושא דהני קראי לא יבא עמוני וגו' ע"ד אשר לא קדמו וגו' ואשר שכר עליך בלעם ב"ב מפתור ארם נהרים לקללך וכ"ת מה כל המשטמה הלזו לאסור למואב לדורי דורות בשביל ששכר את בלעם לקלל את ישראל והא לא אהנו מעשיו וגם, שנאתם כבר אבדה לזה השיב הן אמת שלא אבה ד"א לשמוע בקולו מ"מ ויהפוך ד"א לך את הקללה ולא קללות וכולם חזרו לרעה ואהנו מעשיו משו"ה לא תדרוש שלומם וטובתם וגו' עיי"ש ודפת"ח והרי לכאורה מקרא מלא מסייע להוכיח מזה דבלא אהנו מעשיו לא עשה ולא כלום ואין כאן שמץ חטא ופשע וכן יש לפרש נמי עפי"ז מ"ש ס"פ ויחי באחי יוסף שאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו והיינו שאהנו לו מעשינו הרעים וזו חטאנו לו וינחם אותם יוסף ויאמר אליהם אל תיראו וגו' ואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה וגו' ולבד שלא אהנו מעשיכם אדרבא עוד נתגלגל לי טובה על ידיכם וז"נ: