עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלפלגות ראובן חלק ג

לפלגות ראובן חלק ג רי

Li-felagot Reuven part 3 210 · לפלגות ראובן חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

לפטור את היחיד שעשה עפ"י ב"ד מ"מ ס"ל דפטור מן הסברא מטעמא דאנוס משום דכיון דלדידי' ס"ל דסד"א לקולא מה"ת ואינו מחויב לדקדק יפה יפה לכן שפיר אמרינן דחשוב כאנוס אחר שהב"ד התירו לו וכנ"ל: פלג טז

והנה אחר כל החזיון הזה מה מאד ירוח לן מעתה לחבר מ' הוריות למאי דמסיימינן השתא מ' ע"ז בהאי עובדא דשבור מלכא דמוכחינן מזה דנטל"פ מותר גם בכה"ג שאם הי' בעין הי' לשבח ורק ע"י שהוא בלוע בהכלי נעשה לפגם וכמ"ש ג"כ לעיל שם ע"ה ע"ב ת"ר הלוקח כלי תשמיש מן העכו"ם וכו' וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ושלא יגעיל ושלא ילבין תנא חדא אסור ותניא אידך מותר ל"ק הא כמ"ד נטל"פ אסור והא כמ"ד נטל"פ מותר ופריך שם בגמ' ולמ"ד נטל"פ מותר גיעולי א"י דאסר רחמנא היכי משכחת לה ומתרץ דלא אסרה תורה אלא קדירה ב"י וכו' והיינו ע"כ כר"ש וכמו דקייל"ן כוותי' כמשנ"ת לעיל בשם הרא"ש ומכיון דמוכח נמי מהאי עובדא דש"מ דע"כ מחזקינן סתם כלים של א"י שהן אב"י כמשנ"ת לעיל א"כ ע"כ עלינו לפרש הא דאמרינן דלא אסרה התורה אלא קדירה ב"י דהיינו ע"כ דרק אותן הקדירות שודאי נשתמשו ביומו הוא שאסרה תורה אבל לא הספיקות ומשום דסד"א מותר מה"ת דא"א לפרש כר"מ שהתורה אסרה כל הקדירות ואף אותן שאב"י דכיון דמ"מ איכא ספק שמא נשתמשו בהם רק בדברים המותרים א"כ

הא

**(נהדר לדידן דא"כ אי נימא דזה חשיב חזקת היתר מה שבמעי אמו אין על החלב שום איסור הנה גם לר"י איכא חזקת היתר וכמשנ"ת בע"ה אלא שהאמת יורה דרכו דאין זה מיקרי חזקת היתר כלל ע' בטעה"מ שם בפ"ט מה' טו"מ שכתב לתרץ קושית השעה"מ לענין חזקת טריפה דאין זה מיקרי חזקה כלל מה שאין הטריפות פוסל בשליל משום דגלי קרא אותה בבהמה תאכלו להעמידה מכח זה בחזקת שאינה טריפה אחרי יציאתה לאויר העולם שהטריפות פוסל בה ועיי"ש שנדחק לומר דמ"מ מיקרי זה חזקת היתר וכבר כתבנו הנלענ"ד בזה דגם מה שהטריפות אינו פוסל במעי אמו היינו שאין איסורו חל כלל במעי אמו ולאו משום ששחיטת אמו מטהרתו וכמ"ש התוס' חולין ד' צ' ע"א ד"ה הכא הנ"ל דליכא איסור חל במעי אמו ומד' הטעה"מ משמע לכאורה דלענין חלב מודה דמיקרי חזקת היתר וסברתו פשוטה דשם לענין הטריפות הספק הוא אם נעשה בו טריפות ול"ש לאוקמי אחזקה מה שאין הטריפות פוסל במעי אמו דמ"מ עדיין י"ל דמעשה הטריפות הי' בו ג"כ במעי אמו רק שעדיין לא נאסרה משום זה ואח"כ נאסרה ל"כ גבי חלב ודאי דשייך לומר כיון דזאת החתיכה לא נאסרה תחלה כשהי' במעי אמו י"ל דלא נאסרה גם אח"כ וכמו שכתבו התוס' לענין אוקמינן הולד בחזקת חולין אבל לענ"ד אין זה דמיון כלל דקדושת הבכור על הולד הוא ענין שנתחדש בו אחרי צאתו ממעי אמו ע"י שפטר רחמה וע"ז שייך לומר דמוקמינן הולד אחזקתי' שלא נעשה בו ההתחדשות שעי"ז נתקדש כיון שחזקתו היא חזקת חולין ל"כ לענין החלב שעיקר איסורו חייל רק אחר צאתו לאויר העולם בלי שום טעם וחידוש ע"י חתיכת החלב כלל רק שאיסורו ממילא בא ע"י צאתו לאויר העולם ועיקר איסורו מתחיל אח"כ א"כ בספק אי חייל עליו איסור עתה או לא ל"ש כלל לאוקמי אחזקה דמעיקרא של"ש האיסור הנ"ל מקודם כלל וכ"כ גם גבי טריפה אם נסתפק שהי' גם במעי אמו טריפה רק שעדיין לא נאסרה ואח"כ נאסרה מאיליו בלי שום סברא והתחדשות ודאי דל"ש לאוקמי אחזקת היתר דמעיקרא ועיקר חזקה בכ"מ שייך רק לענין דבר שנתחדש ואז שייך לומר דמוקמינן אחזקתי' שלא נתחדש בו דבר אלא שעדיין י"ל בזה מש"כ בטעה"מ שם לפלפל דאי מחזקינן מאיסור לאיסור שייך גם בכגון זה לאוקמי אחזקה אם אמנם דבריו לכאורה אינם מובנים אכן כשתעיין בשו"ת עי"ט סי' ע' מש"כ לבאר טעם פלוגתת הקדמונים ז"ל אי מחזקינן מאל"א דתלי בפלוגתא ר"ה ור"ח בטעמא דחזקה בב' כיתי עדים המכחישות זא"ז דס"ל לר"ה בשבועות מ"ז דאף בכה"ג שחד מינייהו ודאי נפסלו מ"מ אין מפקיעין אותן מחזקתן משום שאין החזקה מבררת לנו הענין רק שהתורה אמרה שכ"ד שנולד לנו בו ספק נחזיקינה בתכונתו הראשונה להיתר או לאיסור עיי"ש ור"ח פליג וס"ל דטעם החזקה הוא לברר אמיתת הדבר ולכן בכה"ג דא"א לומר ששניהם כשרים ל"מ החזקה. ועפ"י דבריו ז"ל, שם נכונים ג"כ דברי הטעה"מ הנ"ל ואיפשר נמי ליישב עפי"ז סתירת הסוגיות משה"ק בשעה"מ למה אמרינן בכריתות דחיב א"ת לר"א ול"מ אחזקת היתר אלא שאין רצוני להאריך בזה עוד

היוצא לנו מדברינו דבאמת אין כאן חזקת היתר כלל ולר"ל ודאי ס"ל דסד"א להקל מה"ת וכמ"ש בפר"ח וגם לר"י אף דס"ל דדרשה גמורה היא מ"מ שפיר י"ל כמש"ש בפר"ח דמדאיצטריך כאן קרא לאסור חלב הכוי מספק אשמועינן בעלמא דספיקא לקולא וביתר עוד המתיק לן בס' כפ"ת שלהי יומא בקונטרס הספיקות די"ל מדמצינן כאן קרא לאסור חלב הכוי מספק וכן מצינו נמי קרא להחמיר מספק גבי כל טהור יאכל בשר ודאי טהור יאכל הא ספק טהור לא יאכל א"כ הו"ל ב"כ הבכ"א וא"מ ומכאן ילפינן דבעלמא אמרינן סד"א לקולא מה"ת יעו"ש ודו"ק כי נכון הוא. ונמצא מה שכתבנו בפנים דר"י ור"ל ס"ל סד"א להקל מה"ת שריר וקיים בע"ה]:)**