לפלגות ראובן חלק ג רט

כשוגג דחיב בקרבן וא"ש מאד לפי"ז מה דמצינו שם בשבת צ"ג הנ"ל דאיצטריכי קראי לר"מ ור"י לפטור את היחיד שעשה בהוראת ב"ד משום דאזלי לשיטתם דהנה כבר הבאנו לעיל מה דמבואר בכריתות י"ח להדיא דר"מ ס"ל דחיב א"ת גם על חתיכה אחת ול"ב לדידי' ח"א מב"ח וע"כ דס"ל סד"א לחומרא מה"ת וכנ"ל בשם הרשב"א והמהרי"ט ז"ל וכבר כתבנו לעיל דאזיל נמי לשיטתו בזה במאי דס"ל לר"מ דנטל"פ אסור והתורה אסרה כל הקדירות מספק וכמשנ"ת לעיל וכן נראה לי להוכיח ג"כ על ר' יהודה דע"כ ס"ל סד"א לחומרא מה"ת דהנה כבר הבאנו לעיל בהג"ה משה"ק הפר"ח ז"ל על הרמב"ן דס"ל סד"א מה"ת לחומרא והא להדיא אמרו ביומא ד' ע"ד דקרא דכל חלב תאכלו דאתא לרבות חלב כוי וח"ש אינו אלא אסמכתא בעלמא הרי מפורש דגם ספק אינו אסור אלא מדרבנן והבאנו ג"כ מש"כ בס' כפ"ת שלהי יומא לדחות דבריו ומסקנת דבריו שם שכיון דמצינו לר"י קרא דכל חלב לאסור חלב הכוי מספק וכן מצינו ג"כ עוד קרא דכל טהור יאכל בשר טהור ודאי יאכל הא ספק טהור לא יאכל כמ"ש רב גידל בסוטה כ"ט ע"א א"כ הו"ל ב' כתובים הבכ"א ומלמדין להיפוך דסד"א לקולא בכ"מ מה"ת עיי"ש שמקיים דבריו ומעתה לפי"ז כיון דר"י ס"ל דב"כ הבכ"א מלמדין ע"כ דס"ל דאדרבא מכאן ילפינן להיפוך דסד"א לחומרא מה"ת כמו בחלב וספק טמא וא"ש גם לדידי' מה דבעינן קרא לפטור את היחיד שעשה בהוראת ב"ד דבלאו קרא ודאי דאין לפטור אותו מטעם אנוס וכנ"ל דאדרבא חשיב כשוגג משום שהי' לו לבדוק ולדקדק וכנ"ל ולא פטרינן אותו מן הסברא אלא מגזה"כ וכמשנ"ת

ולפי מה שביארנו ג"כ לעיל דלר"נ דס"ל בכריתות טעמא דבעינן ח"א מב"ח דאיקבע איסורא ע"כ ס"ל לר"ש דסד"א לקולא מה"ת וכדמשמע ג"כ ממאי דס"ל לר"ש דנטל"פ מותר והתורה לא אסרה אלא קדירה ב"י היינו אותן הקדירות שידעו בבירור שנשתמש בהן היום בדברים האסורים וכמשנ"ת לעיל בע"ה באורך א"ש מש"כ התוס' בשבת צ"ג דלר"ש שפיר ס"ל דיחיד שעשה עפ"י ב"ד פטור מסברא דאנוס הוא אף דלר"ש הא לא אייתר

קרא

**(וא"כ בפשיטות מיושב קושית הרשב"א הנ"ל עליו ממ"ש ר"י ס"פ גיה"נ כגון שנטרפה עם יציאת רובה דמשמע דבעודה במעי אמה ליכא לאיסור חלב דאה"נ דגם להרמב"ם ס"ל כן וכמשנ"ת בע"ה אלא שבעיקר ד' הרמב"ם הנ"ל לענ"ד נראה לומר דתלי בהני תרי לישנא דגמ' דפליגי בפלוגתת ר"י ור"ל דלל"ק ס"ל לר"י דגם בהטילה נפל חלבו אסור א"כ לפי"ז ע"כ לומר דלר"י ס"ל לר' יהודה דהשחיטה מתרת את החלב גם בבן ט' חי כמו שמתרת את החלב בנפל דהא גם בנפל אסור החלב וחיב עליו כרת אם ראה אויר העולם ולמה כששחטה מותר ע"כ שהשחיטה מתרת ומדרשה דכל בבהמה תאכלו דדרשינן גם על החלב אם כן גם בב"ט חי כיון שהשחיטה מתיר את הולד לר' יהודא ע"כ דגם החלב מתיר השחיטה דמ"ש מנפל דבתרווייהו דרשינן קרא דכל בהמה תאכלו גם על החלב לא כן ללישנא בתרא דלר' יוחנן נמי בהטילה נפל מותר החלב דבעינן דוקא חדשים א"כ שפיר איפשר לומר דקרא דכל בבהמה תאכלו לא דרשינן כלל על החלב דלא עדיפא מאמה דגם כן אין שחיטתה מתרת חלבה ורק עד שכלו חדשיו דמותר הוא משום שבנפל אין איסור כלל על החלב דחדשים גרמי והיינו חדשים של חי וכמ"ש ש במ"מ וכבר כתבנו אליבא דהרמב"ם דבמעי אמו ע"כ דגם בב"ט חי אין איסור כלל וא"כ עד שיצא לאויר העולם ועד שכלו לו חדשיו אין עליו איסור כלל ולאו משום שהשחיטה מתרת א"כ שפיר אפשר לומר לר"י דאין השחיטה מתיר את החלב כלל אף שאין צריך שחיטה ומותר לגמרי ע"י שחיטת אמו מ"מ חלבו אסור ול"ק קרא דכל בבהמה תאכלו על החלב ולהאי לישנא בתרא שפיר י"ל כן ולית לי' לרבי יוחנן מ"ש ר"א א"ר אושיעיא דפליגי ר"מ ור"י לשיטתם ולדידי' תלוי בהיתר השחיטה לר"י לא ס"ל כן והרמב"ם דפסק כהאי לישנא בתרא שפיר ס"ל לדינא דאין החלב ניתר ע"י השחיטה בב"ט חי וכסתמא דמתני' דחלבו אסור אבל ללישנא קמא דגם בנפל החלב אסור ע"כ עלינו לומר גם לר' יוחנן דס"ל דהשחיטה מתיר את החלב וכנ"ל ודו"ק [עתה ראיתי במנה"ח מ' קמ"ז שכתב דגם לל"ק אם שחט לאמו ונתנבלה או נטרפה מותר החלב משום של"ה להולד אויר דלידה א"כ לדידי' ל"ב גם לל"ק היתר השחיטה גבי נפל אבל לענ"ד ז"א כלל דמ"ש אויר לידה מאויר פקועה גבי נפל שא"ל שום חיות עצמו כלל וע"כ דלאו דוקא נקט הטילה נפל דגם בהושיט ידו ותלש חלב נפל אסור לר"י לל"ק דמאי שנא ושלא כדברי המנה"ח הנ"ל ע"ש ודו"ק] ומעתה הלא מיושב בפשיטות כל הני קושיות שהקשו על שי' הרמב"ם היינו קושית הפר"ח מד' ס"ט גבי רב משרשיא דפריך אי לר"י ליכא איסור יוצא ול"ק דהאיבעי' הוא אליבא דרבי דס"ל בשחיטה כר"י דמתיר והחלב מ"מ אסור דאיפשר דהסוגיא דהתם קאי אליבא דל"ק כיון דס"ל דגם בנפל החלב אסור ושפיר ע"כ תלוי איסור החלב באיסור השחיטה וכן מאי דמקשה הרשב"א מההיא דס"פ גיה"נ דקאמר אליבא דר"י [ע"ש שכן מוקי לה שם בחד לישנא כגון שנטרפה עם יציאת רובה דאף אי נימא דמזה מוכרח שגם לר"י ע"כ שהשחיטה מתיר וכמ"ש ברשב"א שם דאיפשר דהוא רק לל"ק הנ"ל ולל"ב באמת מתרץ לה אח"כ בגוונא אחריתי ע"ש ודו"ק ורק הלא כבר כתבנו בע"ה דמסוגיא דהתם לק"מ דאף אם אין השחיטה מתיר את החלב מ"מ אין איסורו רק בשעה שרואה את אויר העולם או הולד החי רואה את האויר או החלב עצמה וכנ"ל וי"ל עוד בזה בע"ה וקצרתי:)**