לפלגות ראובן חלק ג רח

ר"ה בשם רב דהלכה כר"ש רק סתמא קאמר לה הילכתא כמתניתין משום שאינו ברור לו אליבא דרב כמאן אתיא האי סיפא דמתניתין רק ר"נ לשיטתו דקאמר בכריתות שם דטעמא דרב הוא משום דבעינן איקבע איסורא וכן משמע נמי דס"ל לריש התם בכריתות כ"ג דבעינן חתיכה אחת מב' חתיכות עיי"ש במתניתין ולהאי טעמא הא ביארנו דס"ל ע"כ דהיכי דלא איקבע איסורא ספיקו להקל מה"ת א"כ שפיר י"ל דפוטר ר"ש יחיד שעושה בהוראת ב"ד מטעם אנוס אף דלית לי' קרא לפוטרו וכנ"ל לכן ר"נ לשיטתו הקשה לו שפיר אי ס"ל הילכתא כר"ש אימא הלכה כר"ש דשמעתיך כר"ש קאזלה דלדידי' שפיר אתיא מתניתין כותי' דר"ש וס"ל ג"כ דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור מטעם אנוס וכנ"ל וכן ס"ל ג"כ לרבינא התם כותי' דר"נ דלר"ש יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור מסברא דאנוס אף דלית לי' קרא לפוטרו ומשו"ה קאמר שם דלענין קרבן קתני וכו' אבל לרב שפיר י"ל דאמוראי פליגי אליבא דידי' בהאי מילתא אי יש לפטור את היחיד שעשה בהוראת ב"ד מה"ט דאנוס הוא או לא וכמשנ"ת ודו"ק

המתבאר מדברינו בע"ה דמאן דס"ל סד"א לחומרא מה"ת לדידי' ודאי דבעינן קרא לפטור את היחיד שעשה עפ"י הוראת ביד ואין לפטור אותו מן הסברא משים דאנוס הוא דאדרבא הו"ל להחמיר ע"ע ולדקדק יפה יפה

ודינו

**(והנה דעת הרמב"ם לכאורה דגם במעי אמו חייל איסור חלב בשכלו לו חדשיו דידוע שיטתו דס"ל שאין השחיטה מתיר את חלבו בבן תשעה חי כמ"ש בפ"ז מהמ"א ה"ג וביו"ד סי' ס"ד ס"ב וע"ש בכ"מ מ"ש דפסק כר"מ ואף דקייל"ן כר"י דשחיטת אמו מתירתו בהא קייל"ן כר"מ ולא כר"א א"ר אושיעיא דתלו זה בזה בסוגיין ע"ד ע"ב וכבר הקשו עליו כולם עיין רשב"א בחי' ר"פ גיה"נ משה"ק עליו דע"כ גם ר' יוחנן כר' יהודא ס"ל ורק התם דשחטי' לאמו לכן מותר ובלא שחיטה הוא דאמר דחלבו כחלב בהמה ועוד דר' יוחנן גופי' אמר בשלהי פ' גיה"נ כגון שנטרפה עם יציאת רובה דאיסור חלב ואיסור אבמה"ח בהדדי קאתו אלמא דלר"י איסור חלב ל"ח עד שיצא לאויר העולם ואפי' בב"ט חי ע"ש שהשיג עליו ולפלא על מ"ש בכרו"פ סי' ס"ד ליישב ד' הרמב"ם בזה ולא העיר ליישב ג"כ קושית הרשב"א מהא דר"י ס"פ גיה"נ הנ"ל גם בפר"ח הקשה ממ"ש בחולין ס"ט מהו לחוש לזרעו וכו' למאן אלימא לר"מ איסור חלב איכא איסור יוצא ליכא ואי לר"י איסור יוצא איכא איסור חלב ליכא נימא דרבי היא דס"ל בשחיטה כר"י דמתיר ואיכא איסור יוצא ובחלב כר"מ ואיכא איסור חלב ומ"ש בכרו"פ שם לתרץ קושית הפר"ח א' עפימש"ש דכיון דס"ל להסוגיא שם דל"א ד' סימנים אכשר בי' רחמנא א"כ ודאי דחשיב כמו חתיכת בשר דשחיטת אמו התירו גם לחלבו אינו מוכרח כלל דודאי י"ל אי נימא דלחלבו ל"מ שחיטת אמו חלבו אסור אף אי ל"ש בי' שחיטת עצמו דלא תלו זב"ז ושפיר י"ל בכל גווני דאין שחיטת אמו מהני כלל להחלב גם מש"ש דאף להרמב"ם דס"ל בשחיטת האם דמותר הולד ע"י שחיטה של אמו ומ"מ החלב אסור דהיינו רק החלב שהי' לו אז בשעת השחיטה אבל מה שנתגדל ורבה אח"כ לכו"ע מותר דהא הולד חשיב כמו אוכל והתורה לא אסרה כלל רק חלב שור לא חלב אוכל וכתב זה לדבר פשוט ועי"ז חידש לתרץ דלר' יהודה ג"כ מותר מטעם ביטול ע"ש הנה זולת מה שי"ל דלר"י לשיטתו הא ל"ש ביטול במין במינו כלל דאין לומר דהגמ' פריך אי נסבור בהא דחלב כר"י ובביטול איסורין נסבור דלא כר"י רק כרבנן דזה דוחק ושפיר י"ל דהאיבעי' הוא לגמרי אליבא דר"י והיינו דל"ש בזה דין ביטול אבל גם זו"ז הנה עיקר דינו שהחזיק לדבר פשוט להתיר נלענ"ד ממש להיפוך דפשוט לאיסור ואיך נימא דדבר שאסור ועומד מתחלה דאין שחיטת אמו מועיל לדבר הזה להתירו ולגבי החלב חשוב כמו לא נשחט כלל ואיך נימא דמה שניתוסף אח"כ יהי' היתר וכי מי התירו להחלב? ומ"ש דהוי כמו חלב אוכל לא חלב שור א"כ גם גבי דם נימא כן דאף שדמו אסור ושחיטת אמו ל"מ להתיר מ"מ נימא דהדם שנתהוה אח"כ בהולד הוי כדם שנתהוה מאוכל דג"כ אינו מוזהר בהדם שנתהוה אח"כ וכרת מיהא לא מחייב וזה לא שמענו

והנלענ"ד בע"ה בזה דהנה פשטות דברי הרמב"ם מורים דגם איהו ס"ל דבמעי אמו עדיין אין עליו שום איסור על החלב אף בשכלו לו חדשיו רק דל"מ לי' שחיטת אמו להתיר החלב אבל מ"מ עדיין אינו אוסר אם לא ראה אויר העולם דאויר בעינן או דולד שיצא לאויר העולם או לכה"פ אויר החלב שהוציא ממעי אמו ורק דהוסיף לומר שאם יצא לאויר העולם ע"י שחיטת. אמו ג"כ אסור משום דלענין החלב ל"מ שחיטת אמו כלל וע"כ אנו מוכרחין לומר כן דאל"ה תיקשי לן האיך מותר במצא בן ט' מת במעי אמו דלמא הי' חי בשעה שכלו לו חדשיו ואח"כ מת ונמצא שכבר נאסר חלבו והאיך פקע איסורו ל ועיין נימוק"י ר"פ החולץ מש"ש במאי דקייל"ן כר"ל שם דלא איגלאי מילתא למפרע גבי נפל משום שאיפשר שהי' תחלה ולד קיימא ורק אח"כ נעשה נפל ובמאי יותר איסורו ועיין רא ש בפרקין סי' ה' משה"ק על פירש"י שפירש בטעמא דר"מ שאסור משום חדשים דא"כ ב"ט מת היכי שרי ר"מ וכו' והלא צריך לדעת אימתי מת אי קודם שחיטה או אחרי' יעו"ש והו"ל למיתסר מספק גם אליבא דהרמב"ם וע"כ כמ"ש בע"ה דגם להרמב"ם כ"ז שלא ראה הולד או החלב את אויר העולם מותר עדיין ואין איסורו חל רק אחר שיצא לאויר העולם אלא שגם השחיטה אינו מתיר אותו לענין החלב וכנ"ל:)**