לפלגות ראובן חלק ג רו

חתיכות משום דאפשר לברר איסורו יעו"ש וזה פלא דהתם הא לא יתברר איסורו מכאן ולהבא ורק למפרע יתברר שחטא וטעמא אחרינא איכא התם כמ"ש רש"י ז"ל שם דאשם תלוי בא להגן על היסורים עד שיודע לו ויביא חטאת יעו"ש ומה זה ענין לד' המהרי"ט במאי דאפשר לברר האיסור על להבא ולהצילו מן האיסור וזה ודאי מסתבר שחיב לברר בדאפשר לו] ולפי"ז י"ל דאביי ורבא דפליגי בדין אומר מותר אזלו בזה לשיטתם דלרבא דס"ל סד"א מה"ת לחומרא גם במקום שא"א לברר כלל וכ"ש במקום שאפשר לו לברר לדידי' שפיר י"ל דגם אומר מותר אף דלא מסתפקא לי' מילתא כלל וכסבור הוא שמותר לעשות הדבר הזה בכ"ז י"ל דאם נתברר אח"כ שעבר ועשה איסור הוי קרוב למזיד כמ"ש בתוס' מכות שם ד' ט' ע"א משום דהי' לו ללמוד וה"נ הי' לו לעיין וה"ט משום שמחויב הוא להסתפק ולהחמיר ע"ע ואף אם לא יתברר לו בודאי שאסור מ"מ יש לו לחוש שמא יש כאן ספק איסור ויפרוש מספיקא ומשו"ה שפיר קרי לי' קרוב למזיד על שמיהר לעבור בלי דו"ח ומשו"ה שפיר מתחייב בקרבן לדידי' דחשוב כשוגג מה"ט דהו"ל לדקדק יפה יפה ל"כ לאביי לשיטתו דס"ל דסד"א מותר מה"ת ולד' השעה"מ הנ"ל גם במקום שאיפשר הוא שיתברר אם רק אינו ודאי שיתברר מותר הוא מה"ת לדידי' לשיטתו שפיר חשבינן לי' לאנוס להאומר מותר כיון דלדעתו אין כאן איסור כלל ולמה יעלה על דעתו שיש כאן איסור ודאי ואף אין לו להסתפק ולשאול אולי יש כאן ספק איסור דאינו מחויב מדינא להחמיר על הספיקות אף אם אולי יתברר לו שיש כאן ספק איסור ולשיטתו ודאי די"ל דאומר מותר אנוס הוא כיון דמדינא אין לו להמתין ורשאי הוא לעשותה לכן אף שנתברר אח"כ שחטא אין לו דין מזיד כיון שבדין עשה זאת

והנה בשכבר הימים כתבתי בחידושי בע"ה דאביי ורבא אזלו נמי לשיטתם בזה במאי דמצינו דפליגי במנחות מ"ט ע"א אליבא דרב דס"ל התם כבשי עצרת ששחטן לשם אילים כשרין ועלו לבעלים לשם חובה וקאמר ר"ח מסתברא מילתי' דרב כו' אבל כסבור אילים ושחטן לשם אילים לא עקירה בטעות הוי עקירה ומתיב רבא ממתניתין דהכהנים שפגלו במקדש וכו' אלמא עקירה בטעות הוי עקירה ומתרץ לה אביי לעולם דידע דחטאת היא וקא מחשב בה לשם שלמים ובאומר מותר ומבואר דאזלו לשיטתם בהא דמכות ט' דאביי שפיר מוקי למתני' באומר מותר משום דס"ד דדינו קרוב לאונס ופטור מדינא מלשלם אבל רבא דס"ל דקרוב למזיד הוא א"א לאוקמי מתניתין דהכהנים שפיגלו במקדש באומר מותר משים דהו"ל להתחייב בתשלומין בכה"ג כמ"ש התוס' בב"ק כ"ז ב' דאונס כעין אבידה חייב עיי"ש וזה נכון בע"ה: פלג יד

והנה כבר כתבנו לעיל בשם האחרונים ז"ל דהני אמוראי דפליגי בטעמא דרב דס"ל שם בכריתות י"ז דלא מחייב א"ת רק בחתיכה אחת מב' חתיכות דפליגי ג"כ בהאי מלתא דסד"א אי לחומרא אי לקולא מה"ת עמ"ש הגאון מהראי"צ זצ"ל בס' חוט המשולש סי' ב' וכבר קדמו בזה בס' מה"ר ערך סד"א ורבא דקאמר התם בטעמא דרב משום דכ' מכל מצות ד' וי"א למקרא ס"ל דסד"א מה"ת הוא לחומרא רק מ"מ פטור הוא מא"ת בחתיכה אחת מגזה"כ וכן ס"ל נמי לר"ז לטעמא דידי' משום דאיפשר לברר איסורו ורק ר"נ דקאמר התם הטעם משום דבעינן איקבע איסורא ס"ל אליבא דרב דהיכא דלא איקבע איסורא מותר מה"ת לגמרי וכמו שביארנו לעיל בע"ה

אמור מעתה דגם הא דאומר מותר אי מיחשב קרוב לאונס או למזיד אליבא דרב נמי לא מכרעא מילתא לפי"מ שביארנו לעיל דתליא נמי בהאי דינא דסד"א לחומרא אי מה"ת הוא ומספקא להו לאמוראי אליבא דרב האיך ס"ל בהאי דינא

ויתיישב לפי"ז כל מה שהקשינו לעיל בהני סוגיות דשבת צ"ג ויבמות צ' דהנה שם בשבת קאמר לה רב יהודה אמר רב ואמרי לה אמר אביי יעו"ש וא"כ אליבא דרב שפיר איפשר לקיים גירסת רש"י דסבירא לי' לר"ש דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב משים דכיון דלית לי' קרא לפטור ע"כ דחייב קרבן משום דאין לפוטרו מטעם אנוס דלא עדיף מתינוק שנשבה לבין העכו"ם דודאי אנוס הוא וכמ"ש רש"י בשבת ס"ח ע"ב ד"ה פטור בטעמא דר"י ור"ל דס"ל דפטור משום דס"ל דאומר מותר אנוס הוא ולפי"ז נימא נמי דס"ל גם לר"י ור"ל דסד"א מה"ת לקולא ומצינו להדיא דס"ל כן לר"ל במ"ש ביומא ע"ד דקרא דכל חלב דמרבה חלב כוי וח"ש לר"ל אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הרי דלר"ל ס"ל דסד"א לקולא הוא מה"ת וכמ"ש ג"כ הפרי חדש ז"ל בקונטרס הספיקות ביו"ד סי' ק"י להוכיח מסוגיא זו דיומא כשיטת הרמב"ם דסד"א לקולא מה"ת דהא לר"ל דסבירא לי' ח"ש מותר מן התורה שמעינן מינה דה"ה לכוי דהא תרוייהו כי הדדי מתנו בברייתא ואכולי ברייתא משני דהוי מדרבנן אלמא דס"ל לר"ל דכל סד"א דומיא דכוי רחמנא שריא ולא אסור אלא מדרבנן והוסיף שם עוד דאין לדחות דזהו רק לר"ל אבל לר"י דס"ל ח"ש אסור מה"ת ה"ה חלב הכוי אסור מה"ת וה"ה כל הספיקות אסור מה"ת דאדרבא מכאן ראי' מדאיצטריך קרא לאסור חלב הכוי מכלל דאתא ללמוד דכולהו ספיקות שרו מה"ת וכוי יצא מן הכלל לאיסור ומינה ילפינן הא שאר איסורין ספיקן שרי מה"ת עכ"ד הפר"ח הרי דס"ל לדבר פשוט דבין לר"י ובין לר"ל ס"ל סד"א מה"ת לקולא ומתאים לדברינו במאי. דס"ל לתרווייהו