לפלגות ראובן חלק ג כ

פלג

י"ג. מחלק בין מונח בידו ובין תופס בידו לענין מ"ש בב"מ דכמאן דפסיק דמי. מפלפל בד' התוס' כתובות ל' בשם הריצב"א ובישוב קושית הגרעק"א שם בגהש"ס ושם בהג"ה עוד ישוב על קושית הגרעק"א ז"ל הנ"ל. מקשה על שיטת הריצב"א מהא דמגרר ויוצא. ומביא מש"כ בישוי"ע על חקירה זו ומקשה על דבריו. מביא מ"ש בקצוה"ח סי' שנ"א בהאי סוגיא דשבת צ"א ודוחה דבריו. ומיישב ד' הטור בדרך נכון. מביא ג"כ מ"ש בספר ברכת רצה בביאור ספק זה ומשיג על דבריו. מביא מש"כ הנתה"מ בביאור הירושלמי שלהי ב"מ הנ"ל ומקשה על פירושו ומפרש ד' הירושלמי הנ"ל בטו"ט. ומובן ג"כ עפי"ז מה שייך פלוגתא זו שבירושלמי שם להא דשלהי ב"מ. ובהג"ה שם השגה על הגהת מהרצ"ח ב"ק מ"ט בדין חצר המשתמרת אם בעינן ג"כ עומד בצד שדהו

פלג י"ד. מיישב קושית היע"ד שלהי ב"מ במאי קני התחתון. מוסיף לבאר ד' הירושלמי שלהי ב"מ הנ"ל. מביא ד' התה"ד סי' של"ז המובאים בחו"מ סי' קנ"ז בכותל שותפין שנפל ונמצא בצד אחד אבנים יקרות. מפלפל בד' הקצוה"ח שם ובישוב פירש"י בע"ז מ"ז מקושית התוי"ט. מקשה ע"ד ס' כתונת פסים בענין זה. ומביא מה שתמה ג"כ בשעה"מ ה' גירושין ע"ד הגהת אשר"י ר"פ ר"י. ושם הערה ע"ד השעה"מ

פלג ט"ו. מיישב קושית השעה"מ הנ"ל בטו"ט. ומפלפל בסוגיא דע"ז נ"ג בישראל שזקף לבנה וכו'. השגה על מ"ש בישוי"ע בנידון זה. מפלפל בד' השעה"מ בה' לולב בענין הנ"ל. שו"ט בד' הסמ"ג דמה שא"מ ביטול לע"ז שזכה בה ישראל אחר שנעבדה אינו אלא מדרבנן ומחזק ד' הסמ"ג מכמה מקומות. ושם בדין ע"ז שי"ל בעלים אם מהני בה זכיית הישראל דל"מ לי' שוב ביטול ובישוב קושית התוס' פסחים כ"ז למה אסור אפר אשירה וכו'

פלג ט"ז. עוד בענין ע"ז שי"ל בעלים. פי' דברי הגמ' בע"ז גזירה דילמא מגבה לה והדר מבטל לה. בדברי התוס' והטו"א ר"ה י"ג. אם רב ס"ל י"ב או א"ב. ובהג"ה שם בדין רוצה בקיומו שלא להפסיד. עוד שם בהג"ה ישוב לקושית הגרעק"א בגהש"ס ר"ה י"ג

פלג י"ז. עוד בדברי הטו"א הנ"ל ובדין אא"א דשא"ש. בדין קנין חצר במחובר. ובישוב קושית התוי"ט בפ' כה"צ הנ"ל. במ"ש הרדב"ז שצריך להחמיר גם בדרבנן אם נזדמן יחד עם איסור תורה. בד' רש"י ע"ז והתה"ד הנ"ל עוד בד' הירושלמי שלהי ב"מ הנ"ל. ובד' הר"ן שם פ' כה"צ ובמ"ש בירושלמי שם. ובהג"ה שם השגה עמ"ש ח"א לתרץ קושית התוס' ר"ה י"ג הנ"ל

פלג י"ח. בישוב קושית התוס' ריש ב"ב במש"ש דגם המקום של שניהם עפי"מ דפליגי הני אמוראי בירושלמי שלהי ב"מ. ובדין תפיסה מספק. ומחבר עפי"ז מ' ב"ב למס' ב"מ בטוב טעם: מערכה ג' לסיומא דמ' ב"ב והתחלה למ' סנהדרין ובו ט"ו פלגים

פלג א'. בקושית התוס' שלהי ב"ב מהא דכתובות ק"ב. בביאור שיטות הראשונים מאי דפליגי בדין הערבות ובישוב הסוגיא לפי"ד כולם. ומתקשה בדברי השטמ"ק שלהי ב"ב

פלג ב'. שו"ט עוד בפלוגתת רבותנו הקדמונים אי מהני שטר לחוד גבי ערב שלא בשעת מ"מ או דבעי דוקא קנין. ושם בהג"ה אם מהני מה שמתחייב א"ע בדברים דהוי כמו אסמכתא. ומחלק בזה בין ערב לשומר

פלג ג'. בפלוגתת ר' יוחנן ושמואל שלהי מכלתין. מבאר להלכה הא דאמרינן בכ"מ בההיא הנאה וכו' גמר ומקנה אי כללא הוא בכ"מ או לא. ואם מהני בדברים דהוי כמו אסמכתא להתחייב ע"י שטר. וכן אם מהני בהו סברא דבההיא הנאה וכו'. ומבאר איזה קנין הוא הא דאמרינן בההיא הנאה וכו' ומאיזה טעם מועיל סברא זו לקנות אם מתורת כסף אם מתורת חליפין. מבאר עפ"י זה פלוגתת ר"י ושמואל שלהי ב"ב. ושם בהג"ה הערה מבן המחבר בד' הקצו"ח סי' רצ"א ס"ק י"ח לענין שמירה בבעלים אם כשהתנה להתחייב כשואל מהני בי' להתחייב ושם עוד הערה אחת בענין זה בד' הקצוה"ח שם ס"ק ט"ז בההיא דגיטין י"ד

פלג ד'. מיישב ד' הנימוק"י שלהי ב"ב ממשה"ק עליו בס' כתונת פסים ומסתייע לזה גם מדברי הרמב"ן. חוזר ממש"כ לעיל להסביר פלוגתת ר"י ושמואל שלהי מכלתין דב"ב ומהדר לביאור יותר מרווח

פלג ה'. בביאור פלוגתת ר"י ור"ל כתובות ק"ב בחייב אני לך מנה בשטר ובישוב הסוגיא דשם. בד' הקצוה"ח סי' ל"ט סק"א מ"ש בישוב סוגיא דגיטין נ' ע"א ושם בהג"ה בשי' רש"י ז"ל מ' קידושין י"ג דבשיעבד נכסיו בפירוש לכו"ע חייל השיעבוד מה"ת. ובישוב קושיות השעה"מ משה"ק על שי' רש"י הנ"ל

פלג ו'. מפלפל בד' הקצוה"ח הנ"ל ואם ס"ל לאביי שיעבודא דאוריתא. מסביר בטו"ט פלוגתת ר"י ור"ל כתובות ק"ב הנ"ל

פלג ז' מיישב ג"כ עפ"י הנ"ל ביאור הסוגיא דכתובות שם. מיישב שיטת הרמב"ם מקושית הרמב"ן. מבאר דר' יוחנן ושמואל אזלי לשיטתייהו במאי דפליגי בשיעבודא דאוריתא

פלג ח'. מפלפל עפ"י הנ"ל דר"י ושמואל אזלי נמי לשיטתייהו במאי דפליגי בריש סנהדרין בשנים שדנו אם דיניהם דין. בד' הקצוה"ח סי' ג'