לפלגות ראובן חלק ג יט

סי' ר"פ דרק נגד חז"מ א"ה בממון אחה"ר אבל כנגד חזקת מ"ק הולכין אחה"ר בממון. מחלק בין דבר שאיני מקפיד לכל אדם ובין א"מ רק לגבי אנשים מיוחדים. מביא ד' הרמב"ן בקידושין בסוגיא דסבלונות. ושו"ט ג"כ בדין סמוך מיעוטא לחזקה

פלג ט"ז. הוכחה שלישית משלהי ב"ק דס' גזל מותר מה"ת. נו"נ בדין שינוי החוזר לברייתו ובד' התוס' ב"ק ס"ז ד"ה מעיקרא טיבלא ובד' התוס' סוכה ל'. בד' היה"ת ב"ק ס"ו ובד' הפנ"י ב"ק מ"ו ושם בהג"ה בדין ספק קלב"ם אם פטור מן הממון ובב"ק קי"ז בהא דזורק חץ וכו' שעקירה צורך הנחה הוא

פלג י"ז. בשיטת אביי איך ס"ל בדין א"י אם נתחייבתי אם חייב או פטור. בישוב דברי הרשב"א בחי' חולין ד' ט' במ"ש לחלק בין הספיקות בדין סדיא אם אסור מה"ת. ובד' האו"ת סי' פ"ז וסי' צ"ב בדין משואיל"מ. ובדין שינוי החוזר אם קונה מדרבנן

פלג י"ח. במתניתין דריש ב"מ במאי דפליגי רבותנו הראשונים בדין בו"ש בששניהם מוחזקין בו אם ברי עדיף בזה או לא. בביאור קושית הכנה"ג בהא דספק גזל. ובטעמא דא"י אם פרעתי דחייב

פלג י"ט. בד' הש"ך חו"מ סי' ע"ה בספק פירעון קודם להלואה אם דינו כא"י אם פרעתי. בביאור מ"ש אביי ספק מלוה ישנה יש לו עליו. ובד' הגרעק"א בחידושיו במש"ש לדון בשנים אוחזין בכלי שעושין בו או"נ. בחילוק שבין חשוד על העבר לבין חשוד בהוה. בדין גזלן אם פסול לשבועה מן התורה או מדרבנן

פלג כ'. מחבר מ' ב"ק למ' ב"מ עפ"י שני השיטות הנ"ל בהאי דינא דבו"ש בששניהם מוחזקין בהחפץ אם חייב או פטור וכנ"ל: מערכה ב' לסיומא דמ' ב"מ ולהתחלתה ולהתחלת מ' ב"ב ובו י"ח פלגים

פלג א'. מקשה כמה קושיות בסוגיא דב' גינות. משיג על המפרשים ומוכיח לפרש מ"ש מאוירא גדל דהיינו מן הקרקע שכנגדו דרך האויר אבל לא דמאוירא רבי. ובהג"ה שם מתרץ משה"ק בס' גאון צבי מסוגיא דמכות י"ב

פלג ב'. מביא ראי' לפי' זה מחולין קכ"ח. מפלפל בסוגיא דחולין הנ"ל ובפסקי הרמב"ם בענין זה ובד' התוס' גיטין כ"ב. ובתוס' גיטין ז' ע"ב בדין עציץ נקוב המונח ע"ג יתדות אי דינו כמחובר או כתלוש

פלג ג'. מפלפל במ"ש בס' ב"ד סי' א' בהאי ענינא ובד' המל"מ פ"ב מה' ביכורים. מבאר דזה תלי בפלוגתת אביי ורבא גיטין כ"ב. מפלפל בסוגיא דגיטין כ"א ע"ב כתבו על עלה של ע"נ ובקושית הר"ן שם. מתרץ קושית הש"ק בירושלמי שם. ושם בדין מקדש במחובר ומתרץ קושית הב"ח בזה

פלג ד'. מפלפל בד' היע"ד ובסוגיא דב"מ ק"ז ובד' הנתה"מ סי' קס"ז. ושם בדין דשיל"מ באיד"ר ובסתירת ד' המרדכי בדין לא הוכר האיסור אם שייך בו ביטול שנתקשו בו האחרונים ומתרץ ד' המרדכי בדרך נכון

פלג ה'. בביאור ד' הרמב"ם פ"א מה' תרומות ה"ה לענין עציץ נקוב מתרץ קושית האחרונים באילן העומד בחו"ל ונופו נוטה לא"י דפטור. מפרש דברי ר"מ ור"י במתניתין דסוף ב"מ בדרך נכון

פלג ו'. מיישב סתירת הסוגיות שהקשו מהא דשלהי ב"מ להא דגיטין כ"ב. ומבאר הסוגיות דשלהי ב"מ ולעיל בדף ק"ז

פלג ז'. מחבר בדרך החידוד מ' ב"מ למ' ב"ב עפ"י פלוגתת הרא"ש והנימוק"י שם בריש ב"ב

פלג ח'. מפלפל בדין יאוש ברשותו. מביא ד' המח"א לחלק ביאוש ברשותו בין ש"ש לש"ח. שו"ט בסוגיא דכריתות כ"ד. ובביאור סוגיא דשלהי ב"מ ובדין יאוש לקרקע ויאוש בטעות. ומבאר דיאוש מהני גם בדשלב"ל. ושם בהג"ה קושיא על שי' ר"ת בשוה"נ דאינו נאסר מחיים

פלג ט'. בדין יאוש עד דאתא לרשות זוכה ובד' השע"מ סי' ער"ה בשותף עם גר ומת הגר אם פשיט קנין הישראל בכולו מאיליו. ומפלפל שם בענין זה בסוגיא דיבמות מ"ה וזבחים ק"ג

פלג י'. בדין דבר שאיני מקפיד לגבי אדם פרטי ושי"ל דדין דשא"מ מותר מדין יאוש. ומחבר גם עפי"ז שני המסכתות ב"מ וב"ב בדרך נכון

פלג י"א. שו"ט בדין אם קרקע נקנה ע"י קנין חצר. בפירוש ד' הגמ' ב"ב דף פ"ז לך ויפה לי קרקע כ"ש ובגיטין כ"ב. מביא ד' הירושלמי שלהי ב"מ בכותל שבין שתי מחיצות שנפל. יחקור בדין קנין חצר אם מונח חפץ הפקר בב' חצירות אם קונים בעלי החצרות זה הנמצא ברשות כאו"א או לא. מביא ד' הקצוה"ח סי' ר"ס מ"ש בביאור הירושלמי הנ"ל ומשיג על פירושו עפימ"ש הפוסקים דבקנין חצר בעינן שיהי' כל החפץ בתוך החצר

פלג י"ב. מפלפל בחקירה זו בסוגיא דשבת צ"א ובב"ק ע' ובמ"ש בב"מ ח' מאי דתפיס האי דידיה הוא. מביא ד' הקצוה"ח סי' רס"ח בשם השטמ"ק כתובות ל"א דידו אינו קונה מדין רשותו וחצירו אלא מתורת הגבהה ומשיג ע"ז. מיישב עפי"ז מש"כ בשטמ"ק פ' הזהב בשם הרמב"ן דא"י קונה מציאה ומתנה ע"י חצירו אשר בקצוה"ח סי' קצ"ח תמה ע"ז ולהנ"ל א"ש: